תנ"ך - ויקם
איוב
ויקרע
את־מעלו
ויגז
את־ראשו
ויפל
ארצה
וישתחו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּ֤קָם
אִיּוֹב֙
וַיִּקְרַ֣ע
אֶת־מְעִל֔וֹ
וַיָּ֖גָז
אֶת־רֹאשׁ֑וֹ
וַיִּפֹּ֥ל
אַ֖רְצָה
וַיִּשְׁתָּֽחוּ:
(איוב פרק א פסוק כ)
וַיָּקָם
אִיּוֹב
וַיִּקְרַע
אֶת־מְעִלוֹ
וַיָּגָז
אֶת־רֹאשׁוֹ
וַיִּפֹּל
אַרְצָה
וַיִּשְׁתָּחוּ:
(איוב פרק א פסוק כ)
ויקם
איוב
ויקרע
את־מעלו
ויגז
את־ראשו
ויפל
ארצה
וישתחו:
(איוב פרק א פסוק כ)
ויקם
איוב
ויקרע
את־מעלו
ויגז
את־ראשו
ויפל
ארצה
וישתחו:
(איוב פרק א פסוק כ)
מעלו
-
ב'
חסר:
איוב
א
,
כ;
ב
,
יב.
ויגז
-
ב':
במ'
יא
,
לא;
איוב
א
,
כ.
מעלו
-
ב'
חס';
ויגז
-
ב'
שלוים.
ויגז
-
תלש;
כמו
"גזי
נזרך"
(יר'
ז
,
כט)
,
ומתרגמינן:
"תלישה"
(ראה
ת"י);
וכמו
"ממעי
אמי
אתה
גוזי"
(תה'
עא
,
ו)
-
מושכי.
וישתחו
-
ונתן
הודייה
להקדוש
ברוך
הוא
והצדיק
עליו
הדין;
וזהו
צידוק
הדין
,
שאמר:
ערום
יצתי
מבטן
וגו'.
ערום
נצאתי
-
שלא
הבאתי
בידי
כלום.
וערום
אשוב
-
באדמה
אשר
לוקחתי
ממנה
(ע"פ
בר'
ג
,
כג)
,
כי
מאומה
לא
אשא
מכל
עמלי
(ע"פ
קה'
ה
,
יד)
אשר
היה
לי.
ובכולן
לא
קרע
מעילו
כי
אם
על
שמועה
זו
,
שאין
קורעין
אלא
על
המת.
ויגז
את
ראשו
-
תלש
בשערו;
כמו
"גזי
נזרך"
(יר'
ז
,
כט)
-
תרגומו:
"תלשי"
(ת"י);
וכן
"ממעי
אמי
אתה
גוזי"
(תה'
עא
,
ו)
-
מושכי.
וישתחו
-
צידק
מידת
הדין
עליו
והודה.
ויגז
את
ראשו
-
טעמו:
שער
ראשו;
וכן
"הורידו
לארץ
ראשן"
(איכה
ב
,
י).
ויגז
את
ראשו
-
העביר
כתר
מלכותו
,
כמה
שנאמר
"גזי
נזרך"
(יר'
ז
,
כט)
,
וכן
כתיב
"ויסר
עטרת
ראשי"
(איוב
יט
,
ט).
וישתחו
-
להתפלל
על
עצמו.
ויגז
את
ראשו
-
טעמו:
שער
ראשו.
או
,
כי
הראש
יקרא
'גזוז'
,
כי
מצאנו
"גזי
נזרך"
(יר'
ז
,
כט);
ו"לגוז
את
צאנו"
(ראה
בר'
לא
,
יט).
ואחר
זה
זכר
שכבר
הגיע
מתום
איוב
ויושרו
ויראתו
השם
שלא
חטא
בכל
זאת
,
רק
נתן
שבח
לשם
יתברך
,
ואמר:
יי'
נתן
ויי'
לקח
יהי
שם
יי'
מבורך.
ויקם
-
כי
היה
יושב
על
כסאו
כמנהג
הגדולים.
ויגז
-
מן
"גזת
הצמר"
(שו'
ו
,
לז);
והוא
עניין
הסרה.
את
ראשו
-
חסר
'שְׂער'.
ויפל
ארצה
-
מאליו.
וישתחו
-
לַשם.
והו"ו
האחרון
כנגד
ו"ו
"ויצו"
(בר'
ב
,
טז)
,
והונח
להקל
,
כו"ו
"באחו"
(בר'
מא
,
ב);
"מי
שחו"
(יח'
מז
,
ה);
"שם
יהוא"
(קה'
יא
,
ג).