תנ"ך - ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מברך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמֶר֩ עָרֹ֨ם יָצָ֜תִי מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָּה יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַֽיהוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה מְבֹרָֽךְ: (איוב פרק א פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ: (איוב פרק א פסוק כא)

טקסט בלבד:

ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מברך: (איוב פרק א פסוק כא)

תיקון קוראים:

ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך: (איוב פרק א פסוק כא)
ערם - ד' חסר (בלישנא): ש"א יט , כד; יש' נח , ז; איוב א , כא (פעמיים). יצתי - ב' חסר אל"ף (בלישנא): דב' כח , נז; איוב א , כא. מברך - ג': במ' כב , ו; תה' קיג , ב; איוב א , כא.

יצתי - ל' חס' א'; וערם - ד' חס'; מברך - ג'.

מבטן אמי - האדמה אשר לוקחתי משם (ע"פ בר' ג , כג) , או אמי ממש. וערום אשוב שמה - לא בבטן הוא מדבר. ומה שמה? אל מקום תשובתו. ועל שהוא מוכן לכך , ולא יחליף החוק לשוב כי אם אל העפר , לפיכך לא הוצרך להזכירו.

וישתחו - ונתן הודייה להקדוש ברוך הוא והצדיק עליו הדין; וזהו צידוק הדין , שאמר: ערום יצתי מבטן וגו'. ערום נצאתי - שלא הבאתי בידי כלום. וערום אשוב - באדמה אשר לוקחתי ממנה (ע"פ בר' ג , כג) , כי מאומה לא אשא מכל עמלי (ע"פ קה' ה , יד) אשר היה לי.

ויאמר - פתרון: כי אמר. ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה - כאילו אמר: כל מה שניטל ממני - לא משלי הפסדתי ולא משלי הומת איש , שהרי כשיצאתי מבטן אמי לא הבאתי עמי לא ממון ולא בנים , אלא אלהים הוא נתנם לי; כמו שאמר דוד: "כי ממך הכל" (דה"א כט , יד); ואם הוא חזר ולקחם , מה אני בא להתרעם על מידה זו? כשרצה נתנם , וכשרצה לקחם! יהי שם יי' מבורך שנתנם! והודה והשתחווה לשמו על לקחם , כעניין שנאמר למעלה "ויקד ארצה וישתחו" (פס' כ) - השתחואה זו על הלקיחה; קיבל הדין מאהבה. וערום אשוב שמה - אינו אומר שישוב בבטן אמו , אלא ערום אשוב למקום שאשוב שמה. זהו פשוטו לפי עניינו; ורבי מנחם בירבי חלבו פתר: אם כשם שיצאתי מבטן אמי ערום בלא חט , הייתי שב למקום שאשוב שמה , היא האדמה שלוקחתי משם (ע"פ בר' ג , כג) , ערום בלא חט , אין לי לשית ליבי על בקר וצאן וגמלים ועל בנים ובנות , שיי' נתן ויי' לקח. אלא מה יתאונן אותו האיש? על חטאיו (ע"פ איכה ג , לט) , שערום יצאתי מבטן אמי בלא חט , ומחר הוא נקבר ועוונותיו על עצמותיו.

אשוב שמה - רמז לקבר הידוע; וכן "כי עת לכל חפץ על כל המעשה שם" (קה' ג , יז). ויש אומרים (ראה רש"י) כי מבטן אמי - היא הארץ; והעניין: אדם הראשון. או: בעבור היות העצמות , שהם מוסדי הגוף , מן הארץ וכנגד הארץ.

וערום אשוב - כלומר: כי לא במותי הייתי לוקח הכל , ולא היה יורד אחרי כבודי אפילו היה הכל בעין; ומה בכך אם הקדימוני. ויש לפרש כעין: "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא" (קה' ה , יד) , אלא שאינו נראה כמתנחם מעצמו. שמה - כאדם שמראה באצבע מקום קברו. יהי שם יי' מבורך - שריחם עלי.

ערם - נשאר מכל זרע ושם ושאר. מבטן אמי - מרחם הורתי. שמה - רמז על בטן האדמה , כי הוא המקום המעותד לאדם להיות נכנס בתוכו , והוא לו כבטן אמו; על כן לא הוזכר. וכן אמר התרגום: "ערטילאי נפקית מכריסא דאמי וערטילאי אתוב תמן לבי קבורתא" (תרגום איוב). ורבי שלמה פירש עוד מבטן אמי - האדמה אשר לקחתי משם (ע"פ בר' ג , כג). והכוונה במאמר הזה , כי הייתי חושב לשוב מלא אל בית עולמי , שאשאיר אחרי בנים ובנות ועושר ונכסים וכבוד (ע"פ קה' ו , ב) , ועתה ידעתי כי האלהים אשר נתנם לקחם להשיב אותי ערום כאשר באתי. לא נתן דעתו עתה שישלם לו עוד נות צדקו. ויתכן שנפרש כי מאמר המתנחמים שיאמר: מאז ידעתי כי ערום יצאתי מן הבטן וערום אני עתיד לשוב שמה , כי אין האדם מוליך בידו מאומה מכל עמלו; ואחרי אשר כל האדם עתיד הולך שלל וערום (ע"פ מי' א , ח) מן הכל , ולא ירד אחריו כבודו (ע"פ תה' מט , יח) , אם לוקח ממון בחייו לא חסר דברו. יי' נתן ויי' לקח - כרצונו; יהי שמו מבורך.

ואחר זה זכר שכבר הגיע מתום איוב ויושרו ויראתו השם שלא חטא בכל זאת , רק נתן שבח לשם יתברך , ואמר: יי' נתן ויי' לקח יהי שם יי' מבורך.

ויאמר. יצתי - חסר אל"ף , כי האדם חסר כל ימי הבלו (ע"פ קה' ו , יב) מעת צאתו. מבטן - ולא אמר 'מרחם' , כי לכל אבר יש חלק בצאצאי הזכר והנקבה; וכן "וצאצאי מעיך" (יש' מח , יט); "יוצאי ירכו" (בר' מו , כו); "מחלציך יצאו" (בר' לה , יא). אשוב שמה - אל המקום ששם אמו , והוא הקבר; ויש אומרים (ראה רש"י ורשב"ם): אמו היא "האדמה אשר לוקח משם" (בר' ג , כג). והראשון קרוב. מבורך - תוספת תהילות.

וערום אשוב שמה - בקבר; כמו "ואל עפר תשוב" (בר' ג , יט).
ריכוז קישורים