תנ"ך - איוב פרק א פסוק ד - והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ וְעָשׂ֣וּ מִשְׁתֶּ֔ה בֵּ֖ית אִ֣ישׁ יוֹמ֑וֹ וְשָׁלְח֗וּ וְקָֽרְאוּ֙ לִשְׁלֹ֣שֶׁת אַחְיֹתֵיהֶ֔ם לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת עִמָּהֶֽם: (איוב פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת אַחְיֹתֵיהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם: (איוב פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם: (איוב פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם: (איוב פרק א פסוק ד)
אחיתיהם - ה' (בלישנא): יהו' ב , יג; יח' טז , נב; איוב א , ד; מב , יא; דה"א ב , טז.

אחיתיהם - ל'.

והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו - בבית כל אחד ואחד יומו. ושלחו וקראו - כמו 'ושולחים וקוראים'; שהיו עושין כן תמיד.

והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם - מקרא זה כתב לך , שלא תתמה כשאתה קורא בעניין "ויהי היום ובניו ובנתיו אוכלים" וגו' (להלן , יג) , ותתמה לומר: מה טיבו שלמשתה זה? לכך קדם ולימדך: ועשו משתה בית איש יומו - שכך נהגו כל ימיהם לעשות משתה בית איש יומו.

ויהי לו שבעת אלפי צאן - צאנו ובקרו , גמלים ואתונות לא נמני להו להודיע עושר כבודו , כי הוא היה המעט , רק למען הודיע: על זה פשטו הכשדים ונפלה שבא ואש אלהים (ראה להלן , יד - יז). ומשתה בניו ובנותיו והבאת קורבנות בהקפת ימי המשתה (ראה להלן , יג) - להודיע כי ביום הכפרה מתו הנערים , ובכל זאת לא חטא.

והלכו בניו ועשו משתה - לשון הווה , כי כן יעשו תמיד; לפעמים ברצותם במשתה , או פעם אחת בכל שנה. כי רחוק הוא שיעשו כן כל הימים ולא כהה בהם אביהם (ע"פ ש"א ג , יג); ולמה יקדשם ויעלה עליהם עולות (ראה להלן , ה) , ולמחר ישובו וישנו באולתם (ע"פ מש' כו , יא)?

והיו בניו מתנהגים באופן שלם לפי ההנהגה המדינית , בדרך שתשלם האחוה והאהבה ביניהם , ולזה היו אוכלים יחד תמיד , כדי שיתוקן הקבוץ יותר ביניהם.

והלכו. יומו - אינו דבק עם איש רק עם משתה , ופירושו: יומו שלמשתה; וכן "דבר יום ביומו" (שמ' ה , יג) - פירושו: יומו שלדבר הראוי לו. אחיתיהם - היו"ד הנראה הוא למ"ד הפועל , והוא תחת ה"א , והוא הה"א שבמלת "אחוה" (זכ' יא , יד). רק "אחות לנו" (שה"ש ח , ח) - התי"ו שורש תחת ה"א , והו"ו למשך , ומשקלו 'חמות' , מן "נעמי חמותה" (רות ג , א). ועשו משתה - יש אומרים כי כן היו עושים בכל שבעה ימים , וזה לא יתכן; כי איוב חכם היה , ואיך יעזוב בניו לעשות משתה תמיד , והמאכל והמשתה מתעים את האדם?! אך הקרוב אלי , שהיו עושים המשתה שבעת ימים בשנה כמספרם , כדמות חג ויום טוב. וקראו - על ידי השלוחים. מלת שלשת - שוה לזכר ולנקבה.

והלכו בניו - הכל הם לשון הווה.