תנ"ך - ויהי
כי
הקיפו
ימי
המשתה
וישלח
איוב
ויקדשם
והשכים
בבקר
והעלה
עלות
מספר
כלם
כי
אמר
איוב
אולי
חטאו
בני
וברכו
אלהים
בלבבם
ככה
יעשה
איוב
כל־הימים:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֡י
כִּ֣י
הִקִּיפוּ֩
יְמֵ֨י
הַמִּשְׁתֶּ֜ה
וַיִּשְׁלַ֧ח
אִיּ֣וֹב
וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם
וְהִשְׁכִּ֣ים
בַּבֹּקֶר֘
וְהֶעֱלָ֣ה
עֹלוֹת֘
מִסְפַּ֣ר
כֻּלָּם֒
כִּ֚י
אָמַ֣ר
אִיּ֔וֹב
אוּלַי֙
חָטְא֣וּ
בָנַ֔י
וּבֵרֲכ֥וּ
אֱלֹהִ֖ים
בִּלְבָבָ֑ם
כָּ֛כָה
יַעֲשֶׂ֥ה
אִיּ֖וֹב
כָּל־הַיָּמִֽים:
פ
(איוב פרק א פסוק ה)
וַיְהִי
כִּי
הִקִּיפוּ
יְמֵי
הַמִּשְׁתֶּה
וַיִּשְׁלַח
אִיּוֹב
וַיְקַדְּשֵׁם
וְהִשְׁכִּים
בַּבֹּקֶר
וְהֶעֱלָה
עֹלוֹת
מִסְפַּר
כֻּלָּם
כִּי
אָמַר
אִיּוֹב
אוּלַי
חָטְאוּ
בָנַי
וּבֵרֲכוּ
אֱלֹהִים
בִּלְבָבָם
כָּכָה
יַעֲשֶׂה
אִיּוֹב
כָּל־הַיָּמִים:
פ
(איוב פרק א פסוק ה)
ויהי
כי
הקיפו
ימי
המשתה
וישלח
איוב
ויקדשם
והשכים
בבקר
והעלה
עלות
מספר
כלם
כי
אמר
איוב
אולי
חטאו
בני
וברכו
אלהים
בלבבם
ככה
יעשה
איוב
כל־הימים:
פ
(איוב פרק א פסוק ה)
ויהי
כי
הקיפו
ימי
המשתה
וישלח
איוב
ויקדשם
והשכים
בבקר
והעלה
עלות
מספר
כלם
כי
אמר
איוב
אולי
חטאו
בני
וברכו
אלהים
בלבבם
ככה
יעשה
איוב
כל־הימים:
פ
(איוב פרק א פסוק ה)
ימי
המשתה
-
ב':
שו'
יד
,
יב;
איוב
א
,
ה.
והשכים
-
ב':
ש"ב
טו
,
ב;
איוב
א
,
ה.
ככה
יעשה
-
ב':
יהו'
י
,
כה;
איוב
א
,
ה.
ימי
המשתה
ב'
ויאמר
להם
שמשון
ויהי
כי
הקיפו
.
ימי
המשתה
-
ב';
והשכים
-
ב'
אבשלום;
וברכו
-
ל';
ככה
יעשה
-
ב'.
ויהי
כי
הקיפו
-
כאשר
כלו
ימי
המשתה
,
נוהג
היה
איוב
בכל
סוף
שבעת
הימים
,
שחזרו
ימי
חלילתם
,
היה
שולח
ומקדשם
,
כלומר:
מזמנם
וקראם;
כמו
"התקדשו
למחר"
(במ'
יא
,
יח).
והשכים
בבקר
והעלה
-
מליצתו
,
שהיה
משכים
ומעלה
עולות.
לכן
כתב
בלשון
עתיד
,
שהיה
נוהג
לעשות
כן
תמיד
,
לסוף
כל
שבעת
הימים.
מספר
כולם
-
הבנים
והבנות.
וברכו
-
לשון
כינוי
כלפי
מעלה.
ככה
יעשה
איוב
-
כמו
'היה
עושה
מחר';
כשכתב
בדבר
ההוה
ותדיר
,
פעמים
שכתב
בו
לשון
עבר
ופעמים
לשון
עתיד.
כי
הקיפו
-
לשון
תקופה
וזמן.
וברכו
-
משקל
'חזק'
הוא;
ולפי
שלא
תידגיש
רי"ש
,
ננקדת
בי"ת
בקמץ
קטון
במקום
חרק
,
וכמוהו
הרבה.
ולשון
כינוי
הוא
,
שלא
הזכיר
עניין
קללה
,
כמו
"ברך
נבות
אלהים
ומלך"
(מ"א
כא
,
יג).
כי
הקיפו
-
פתרון:
כשימי
המשתה
חוזרין
חלילה;
וכן
"חג
האסיף
תקופת
השנה"
(שמ'
לד
,
כב)
-
פתרון:
כשימות
השנה
חוזרין
חלילה.
ויקדשם
-
פתרון:
ויזמנם
לסעודה.
כמו
"התקדשו
ובאתם
איתי
בזבח"
דשמואל
(ש"א
טז
,
ה)
,
וכן
"התקדשו
למחר"
(במ'
יא
,
יח).
וברכו
אלהים
בלבבם
-
פתרון:
על
הרהור
שבליבם
,
שלא
ניתן
בידי
למחות
,
אני
מביא
כפרה
זו;
זאת
אומרת:
עולה
באה
על
הירהור
הלב.
ככה
יעשה
איוב
-
לשון
הווה:
היה
עושה
איוב.
כן
משפט
הכתובים
בדבר
ההווה
ותדיר
,
פעמים
שכותב
בו
לשון
עבר
ופעמים
שכותב
בו
לשון
עתיד
,
כמו
"אז
ישיר
משה"
(שמ'
טו
,
א);
"ויש
אשר
יהיה
הענן"
(במ'
ט
,
כ
-
כא);
"אז
יבנה
יהושע"
(יהו'
ח
,
ל);
והדומין
להן.
הקיפו
-
טעמו:
כאשר
השלימו
תקופת
ימי
השבוע;
כי
שבעה
בנים
היו
לו
(ראה
לעיל
,
ב).
אולי
-
כמו
'פן'
(בר'
ג
,
ג)
,
לשון
תגרה
ומורא:
שמא
יהי
כך
וכך;
וכמוהו:
"אולי
ימושני
אבי"
(בר'
כז
,
יב):
"אולי
לא
תאבה
האשה"
(בר'
כד
,
ה).
וברכו
-
לשון
כינוי
בהפך;
כמו
"ברך
נבות
אלהים
ומלך"
(מ"א
כא
,
יג).
ויקדשם
-
שכן
כתיב
"התיצב
כה
על
עולתיך"
(במ'
כג
,
טו)
ברכו
אלהים
-
ברכת
השם
היתה
מצוייה
מתוך
כעס
,
וכן
כתיב
"כי
ירעב
והתקצף
וקלל
במלכו
ובאלוהיו"
(יש'
ח
,
כא);
ואע"פ
שנאמר
"במלכו"
,
מוכחת
שבמלכו
קילל
אחרים
,
כמו
"ויקלל
הפלשתי
את
דוד
באלוהיו"
(ש"א
יז
,
מג);
"ויפן"
אליהם
"ויקללם
בשם
יי'"
(מ"ב
ב
,
כד);
יש
לפרש:
במלכו
קילל
את
אלהיו.
ובן
הישראלית
קילל
את
השם
בכעסו
(ראה
וי'
כד
,
יא).
בלבבכם
-
שאם
בשפתים
,
היה
דן
אתכם
דין
הרג.
כי
הקיפו
ימי
המשתה
-
כאשר
שלמו
שבעה
ימי
השבוע
,
כי
שבעה
בנים
היו;
כמו
"לתקופת
הימים"
(ש"א
א
,
כ).
או
יהיה
הקיפו
-
תאר
לאחים.
והכלל
,
כי
בסוף
שבעת
ימי
המשתה
קדשם
מאשה
,
וכבסו
שמלותם
להשמר
להיותם
נכונים
(ע"פ
שמ'
יט
,
י
-
יא)
להעלות
עולות
לשם
,
מספר
כולם
-
רמז
לבנים
ולבנות.
כי
אמר
איוב
-
יחשוב
בלבו
כן
,
כמו
"ויאמר
עשו
בלבו"
(בר'
כז
,
מא).
ככה
יעשה
איוב
כל
הימים
-
אשר
עושים
המשתה.
והנה
איוב
ליראתו
השם
יתברך
,
היה
מקדש
אותם
מהיקף
להיקף
,
רוצה
לומר
משבעה
ימים
לשבעה
ימים
,
והיה
מיישיר
אותם
אל
מה
שראוי;
ואחר
כן
היה
מקריב
קרבנות
עליהם
ליראתו
שמא
חטאו
ובזו
השם
יתברך
בלבבם
,
לרוב
העושר
והשלום
אשר
היה
להם
,
כי
הם
סבות
הבעיטה
באופן
מה.
והנה
לא
תאר
אותו
הכתוב
בחכמה
-
לסכלותו
בדרוש
,
אשר
בעבורו
חובר
זה
הספר
,
ואף
על
פי
שהיה
כבר
חכם
בעניינים
הטבעיים
,
כמו
שיֵרָאה
מדבריו.
ויהי
כי
הקיפו
-
מן
"תקופת
השנה"
(שמ'
לד
,
כב);
אם
הם
שנים
שרשים:
'יקף'
ו'קוף'
,
הם
עניין
אחד
,
ופירושו:
השלימו
בניו
ימי
המשתה.
וישלח
איוב
-
שליח.
ויקדשם
-
יש
אומרים:
לשון
הזמנה.
והקרוב
,
שציום
על
ידי
שליח
להתקדש
כל
אחד
,
כי
אז
ירצה
השם
קרבנותיו.
וה'קידוש'
הוא
הטהרה.
מספר
כלם
-
שבעה
,
להיות
'נפש
תחת
נפש'
(ע"פ
שמ'
כא
,
כג).
כי
אמר
איוב
-
לשואלים
למה
שבע
עולותיו;
והתשובה:
אולי
-
פירושו:
שמא
-
חטאו
בני;
והטעם:
עשו
דבר
עבירה.
וברכו
-
כנוי
,
הפך
ברכה;
וכן
"ברך
נבות"
(מ"א
כא
,
יג).
בלבבם
-
בסתר
,
כי
יפחדו
מאביהם
לברכו
בגלוי.
כל
הימים
-
שהיו
עושים
ימי
המשתה.
ויהי
כי
הקיפו
-
כשהיו
משלימים
והיו
באים
לחזור
חלילה.
וברכו
אלהים
בלבבם
-
שמא
חשבו
שום
מחשבה
רעה
על
המקום
בלבם
,
ויענשו
אע"פ
שלא
הוציאו
בפיהם.