תנ"ך - ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל־הימים: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה וַיִּשְׁלַ֧ח אִיּ֣וֹב וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּקֶר֘ וְהֶעֱלָ֣ה עֹלוֹת֘ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כָּל־הַיָּמִֽים: פ (איוב פרק א פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל־הַיָּמִים: פ (איוב פרק א פסוק ה)

טקסט בלבד:

ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל־הימים: פ (איוב פרק א פסוק ה)

תיקון קוראים:

ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל־הימים: פ (איוב פרק א פסוק ה)
ימי המשתה - ב': שו' יד , יב; איוב א , ה. והשכים - ב': ש"ב טו , ב; איוב א , ה. ככה יעשה - ב': יהו' י , כה; איוב א , ה.

ימי המשתה ב' ויאמר להם שמשון ויהי כי הקיפו .

ימי המשתה - ב'; והשכים - ב' אבשלום; וברכו - ל'; ככה יעשה - ב'.

ויהי כי הקיפו - כאשר כלו ימי המשתה , נוהג היה איוב בכל סוף שבעת הימים , שחזרו ימי חלילתם , היה שולח ומקדשם , כלומר: מזמנם וקראם; כמו "התקדשו למחר" (במ' יא , יח). והשכים בבקר והעלה - מליצתו , שהיה משכים ומעלה עולות. לכן כתב בלשון עתיד , שהיה נוהג לעשות כן תמיד , לסוף כל שבעת הימים. מספר כולם - הבנים והבנות. וברכו - לשון כינוי כלפי מעלה. ככה יעשה איוב - כמו 'היה עושה מחר'; כשכתב בדבר ההוה ותדיר , פעמים שכתב בו לשון עבר ופעמים לשון עתיד.

כי הקיפו - לשון תקופה וזמן. וברכו - משקל 'חזק' הוא; ולפי שלא תידגיש רי"ש , ננקדת בי"ת בקמץ קטון במקום חרק , וכמוהו הרבה. ולשון כינוי הוא , שלא הזכיר עניין קללה , כמו "ברך נבות אלהים ומלך" (מ"א כא , יג).

כי הקיפו - פתרון: כשימי המשתה חוזרין חלילה; וכן "חג האסיף תקופת השנה" (שמ' לד , כב) - פתרון: כשימות השנה חוזרין חלילה. ויקדשם - פתרון: ויזמנם לסעודה. כמו "התקדשו ובאתם איתי בזבח" דשמואל (ש"א טז , ה) , וכן "התקדשו למחר" (במ' יא , יח). וברכו אלהים בלבבם - פתרון: על הרהור שבליבם , שלא ניתן בידי למחות , אני מביא כפרה זו; זאת אומרת: עולה באה על הירהור הלב. ככה יעשה איוב - לשון הווה: היה עושה איוב. כן משפט הכתובים בדבר ההווה ותדיר , פעמים שכותב בו לשון עבר ופעמים שכותב בו לשון עתיד , כמו "אז ישיר משה" (שמ' טו , א); "ויש אשר יהיה הענן" (במ' ט , כ - כא); "אז יבנה יהושע" (יהו' ח , ל); והדומין להן.

הקיפו - טעמו: כאשר השלימו תקופת ימי השבוע; כי שבעה בנים היו לו (ראה לעיל , ב). אולי - כמו 'פן' (בר' ג , ג) , לשון תגרה ומורא: שמא יהי כך וכך; וכמוהו: "אולי ימושני אבי" (בר' כז , יב): "אולי לא תאבה האשה" (בר' כד , ה). וברכו - לשון כינוי בהפך; כמו "ברך נבות אלהים ומלך" (מ"א כא , יג).

ויקדשם - שכן כתיב "התיצב כה על עולתיך" (במ' כג , טו) ברכו אלהים - ברכת השם היתה מצוייה מתוך כעס , וכן כתיב "כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלוהיו" (יש' ח , כא); ואע"פ שנאמר "במלכו" , מוכחת שבמלכו קילל אחרים , כמו "ויקלל הפלשתי את דוד באלוהיו" (ש"א יז , מג); "ויפן" אליהם "ויקללם בשם יי'" (מ"ב ב , כד); יש לפרש: במלכו קילל את אלהיו. ובן הישראלית קילל את השם בכעסו (ראה וי' כד , יא). בלבבכם - שאם בשפתים , היה דן אתכם דין הרג.

כי הקיפו ימי המשתה - כאשר שלמו שבעה ימי השבוע , כי שבעה בנים היו; כמו "לתקופת הימים" (ש"א א , כ). או יהיה הקיפו - תאר לאחים. והכלל , כי בסוף שבעת ימי המשתה קדשם מאשה , וכבסו שמלותם להשמר להיותם נכונים (ע"פ שמ' יט , י - יא) להעלות עולות לשם , מספר כולם - רמז לבנים ולבנות. כי אמר איוב - יחשוב בלבו כן , כמו "ויאמר עשו בלבו" (בר' כז , מא). ככה יעשה איוב כל הימים - אשר עושים המשתה.

והנה איוב ליראתו השם יתברך , היה מקדש אותם מהיקף להיקף , רוצה לומר משבעה ימים לשבעה ימים , והיה מיישיר אותם אל מה שראוי; ואחר כן היה מקריב קרבנות עליהם ליראתו שמא חטאו ובזו השם יתברך בלבבם , לרוב העושר והשלום אשר היה להם , כי הם סבות הבעיטה באופן מה. והנה לא תאר אותו הכתוב בחכמה - לסכלותו בדרוש , אשר בעבורו חובר זה הספר , ואף על פי שהיה כבר חכם בעניינים הטבעיים , כמו שיֵרָאה מדבריו.

ויהי כי הקיפו - מן "תקופת השנה" (שמ' לד , כב); אם הם שנים שרשים: 'יקף' ו'קוף' , הם עניין אחד , ופירושו: השלימו בניו ימי המשתה. וישלח איוב - שליח. ויקדשם - יש אומרים: לשון הזמנה. והקרוב , שציום על ידי שליח להתקדש כל אחד , כי אז ירצה השם קרבנותיו. וה'קידוש' הוא הטהרה. מספר כלם - שבעה , להיות 'נפש תחת נפש' (ע"פ שמ' כא , כג). כי אמר איוב - לשואלים למה שבע עולותיו; והתשובה: אולי - פירושו: שמא - חטאו בני; והטעם: עשו דבר עבירה. וברכו - כנוי , הפך ברכה; וכן "ברך נבות" (מ"א כא , יג). בלבבם - בסתר , כי יפחדו מאביהם לברכו בגלוי. כל הימים - שהיו עושים ימי המשתה.

ויהי כי הקיפו - כשהיו משלימים והיו באים לחזור חלילה. וברכו אלהים בלבבם - שמא חשבו שום מחשבה רעה על המקום בלבם , ויענשו אע"פ שלא הוציאו בפיהם.
ריכוז קישורים