תנ"ך - ויאמר ה' אל־השטן מאין תבא ויען השטן את־ה' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ: (איוב פרק א פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ: (איוב פרק א פסוק ז)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' אל־השטן מאין תבא ויען השטן את־ה' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה: (איוב פרק א פסוק ז)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה אל־השטן מאין תבא ויען השטן את־יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה: (איוב פרק א פסוק ז)
תבא - י"ז חסר: בר' מט , ו; שמ' כג , כז; וי' יב , ד; דב' א , לז; יז , יד; כג , כה , כו; כד , י; כז , ג; ש"ב יג , ה; מ"א כב , כה; יר' ב , ג; איוב א , ז; ב , ב; ג , כד; כט , יג; איכה א , כב. וכל משלי דכותהון בר מן ד' (מלא): מש' ב , י; כב , כד; כד , כה; כז , י. משוט - ב' (אחד מלא ואחד חסר): איוב א , ז; ב , ב. ומהתהלך - ב': איוב א , ז; ב , ב.

תבא - י"ז חס' וכל משלי דכות' ב' מ' ד'; משוט - ב'; ומהתהלך - ב'.

מאין תבא - דבר הכתוב דרך ארץ , שהגדול מדבר תחילה ומרשה הקטן לענות. משוט בארץ - כאשר מפורש למעלה (פס' ו); ובהגדה ד'השותפין' הוא (ב"ב טז , א). משוט בארץ ומהתהלך בה - כן דרכי , לשוט ולראות רעים וטובים; ושטטתי בכל הארץ ולא מצאתי כאברהם , שנאמר בו "קום התהלך בארץ" (בר' יג , יז). ואמרו רבותינו ז"ל (ב"ב טז , א): שטן לשם שמים נתכוון , כדי שלא יהא נשכח לפני אלהינו זכותו של אברהם.

מאין תבוא - כאילו אמר: כלום עשית את שלך , שאתה יורד ומסית ועולה ומקטרג (ראה ב"ב טז , א)? המצאת איש לקטרג עליו? משוט בארץ ומהתהלך בה - כאילו אמר: אל תאמר 'אדם אחד מאלף מצאתי (ע"פ קה' ז , כח) לקטרג עליו' , אלא שטתי בכל העולם והתהלכתי בכל הארצות , ואין לך אדם שאין פיטקו בידי להעיד עליו. והקדוש ברוך הוא , שאינו חפץ במות הרשע (ע"פ יח' יח , כג) ורואה און וכאילו אינו מתבונן (ע"פ איוב יא , יא) וכובש עון (ע"פ מי' ז , יט) בריותיו , משיבו:

משוט - כמו סְבוֹב; וכמוהו "שוטטו בחוצות ירושלם" (יר' ה , א). ועניין בארץ - בכל העולם , כמו "התהלכנו בארץ" (זכ' א , יא).

משוט בארץ ומתהלך בה - לשון חפוש; כלומר: חפשתי בכל סתריה והתהלכתי בקושי בכולה כמצותך , כענין "התהלכנו בארץ" דזכריה (ראה זכ' ו , ז).

וזכר אחר זה ממשל , כאילו השם היה מדבר עם אשר יבאו מאתו אלו הרעות המדומות , אשר התחלתם מחוץ , והוא השטן , דרך משל. וקראו שטן להיותו מטה מן הדרך המכוון מהשם יתברך , כמו שהתבאר במה שקדם. ולפי שהוא בלתי מכוון לעצמו , אמר ויבוא גם השטן בתוכם , כמי שלא כיון בואו. וזכר ששוטו והתהלכו הוא בארץ לבד , כי שם ימצאו אלו הרעות , לא בנמצאות העליונות. ואולם בני האלהים הם הכחות המנהיגות המציאות במלאכות השם יתברך.

ויאמר מאין תבא - לשון שאלה על מקום. תבא - אין דבר נעלם לפני השם , רק להכנס עמו בדברים אמר מאין תבוא; והטעם: מאי זה מקום. וכפי השאלה כן המענה , להכנס בדבריו; וזהו משוט בארץ. והמלה מן "היו שטים לך" (יח' כז , ח). והמשוטים לספינה כרגלים לגוף , על כן טעם משוט כפירוש 'הילוך'; והדבר כפול - כי כן מנהג לשוננו לדבר עניין אחד בשתי לשונות , כמו "והצפיר השעיר מלך יון" (דנ' ח , כא). בארץ - [וטעם בארץ - הידועה , ] ארץ נושבת.

משוט בארץ ומתהלך בה - כלומר: במלאכתי אשר מיניתני.
ריכוז קישורים