תנ"ך - מוסר
מלכים
פתח
ויאסר
אזור
במתניהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מוּסַ֣ר
מְלָכִ֣ים
פִּתֵּ֑חַ
וַיֶּאְסֹ֥ר
אֵ֝ז֗וֹר
בְּמָתְנֵיהֶֽם:
(איוב פרק יב פסוק יח)
מוּסַר
מְלָכִים
פִּתֵּחַ
וַיֶּאְסֹר
אֵזוֹר
בְּמָתְנֵיהֶם:
(איוב פרק יב פסוק יח)
מוסר
מלכים
פתח
ויאסר
אזור
במתניהם:
(איוב פרק יב פסוק יח)
מוסר
מלכים
פתח
ויאסר
אזור
במתניהם:
(איוב פרק יב פסוק יח)
מוסר
-
י"ב
בפתח:
יש'
נג
,
ה;
יר'
י
,
ח;
ל
,
יד;
מש'
א
,
ג
,
ח;
ד
,
א;
ז
,
כב;
יג
,
א;
טו
,
ה
,
לג;
איוב
יב
,
יח;
כ
,
ג.
וכל
דסמיך
לאדכרא
(שם
יי')
דכותהון.
פתח
-
ג':
איוב
יב
,
יח;
לט
,
ה;
מא
,
ו.
מוסר
-
י"ב
וכל
דסמ'
לאדכ'
דכות';
פתח
-
[ג'].
מוסר
מלכים
פתח
-
להסיר
מוסר
סבלם
מעל
אחרים
,
ומעבירם
ממלוכה.
ויאסור
אזור
במתניהם
-
בתחילתם
,
כשהוא
חפץ
בהם
,
חוגר
חלציהם
ומזרזם
כח
למלוכה.
מוסר
-
לשון
קשר
,
"מוסרות"
(יר'
ה
,
ה).
פתח
-
הוא
מתיר.
לומר:
כשהקדוש
ברוך
הוא
רוצה
,
מסיר
אותם
ממלכות
,
שאין
להם
ממשלה
ומלכות
לאסור
ולהתיר.
ויאסור
אזור
-
וכשהוא
רוצה
,
אוסר
וחוגר
אותם
באזור
,
להחזיקם
וליתן
להם
ממשלה
,
כעיניין
שנאמר
"אזור
נא
כגבר
חלציך"
(איוב
לח
,
ג).
מוסר
מלכים
פיתח
-
עוז
וממשל
המלכים
ומוסרות
ומוטות
שלהן
שהן
נותנין
על
אחרים
-
כשהוא
רוצה
,
מפתח
אותם
ונוטל
מהם
כח
שבידם.
הרי
מצרים
שהעבידו
את
ישראל
בפרך
(ראה
שמ'
א
,
יג)
-
כשרצה
,
פתח
מוסרותיהם
מעליהם
,
כשם
שאמר
הושע
"ואהיה
להם
כמרימי
עול
על
לחיהם"
(הו'
יא
,
ד).
וכשהוא
רוצה
,
ויאסור
אזור
במתניהם
-
נותן
בהן
כח;
כמו
"ותאזריני
חיל
למלחמה"
(תה'
יח
,
מ)
,
וכן
"אאזרך
ולא
ידעתני"
(יש'
מה
,
ה).
הרי
נבוכדנצר
,
שכל
אומה
ולשון
שלא
הביא
את
צוארו
בעול
מלך
בבל
נפקד
על
הגוי
ההוא
וסוף
ניתן
בידו
(ראה
יר'
כז)
,
וכשרצה
-
אזר
את
כורש
ונתן
לו
כח
לרד
לפניו
גוים
ומתני
מלכים
פתח
,
לפתוח
לפניו
דלתים
ושערים
לא
יסגרו
(ראה
יש'
מה
,
א)
,
וכל
ממלכות
הארץ
נתן
לו
(ראה
עז'
א
,
ב)
,
והחריב
את
בבל.
מוסר
מלכים
-
כמו
"מוסרות
ומוטות"
(יר'
כז
,
ב).
מוסר
מלכים
פיתח
-
אותן
שעתה
הן
מלכים
,
מוסרות
שהיו
עליהם
,
שהיו
בשיעבוד
,
פיתח
מעליהם
,
והמליכם
,
ואסר
אזור
במתניהם
-
אזור
מלכות
אזר
מתניהם;
כעין
"והיה
צדק
אזור
מתניו"
(יש'
יא
,
ה).
מכלל
שהמלך
אסור
באסור
,
וכן
בדוד
הוא
אומר
"פתחת
למוסריי"
(תה'
קטז
,
טז).
ו'מוסר'
אחרת
הוא
בנאמר
"וכעכס
אל
אויל
מוסר"
(ראה
מש'
ז
,
כב).
מוסר
מלכים
פיתח
-
להסיר
עולם
מעל
שכם
אחרים
,
כי
יעביר
ממשלתם.
והוא
נותן
להם
הממשלת
ואוזר
אזור
במתניהם
,
להיות
להם
תוקף
ומלוכה;
כענין
"מהעדא
מלכין
ומהקם
מלכין"
(דנ'
ב
,
כא).
והתרגום
אמר:
"שושילתא
דמלכיא
משרי
ואסר
קמור
בחרציהון"
(תרגום
איוב)
,
והוא
מלשון
חכמינו
ז"ל
(ראה
הוריות
יג
,
ב):
נהי
דאהני
לך
קמרא
דאבוך
לשוויך
אב
בית
דין.
וכתב
בעל
הערוך
ז"ל
('קמר')
שהיא
חגורה
שחוגרין
אותה
כאבנט
,
אלא
שהיא
רחבה
יותר
וקובעין
עליה
כסף
וזהב
,
ומשמשי
מלכים
לובשין
אותה.
ואמר
(שם)
,
שהיה
אביו
של
רבי
נתן
ראש
גולה
בבבל
,
והיו
ראשי
גליות
רגילין
ללבוש
חגורות
דאינון
קמרין
,
ולעמוד
לפני
המלכים
הפרסיים
עד
סוף
מלכות
פרס.
ועלה
רבי
נתן
לארץ
והיה
אב
בין
דין
,
ואמר
לו
רבן
גמליאל:
הלא
די
לך
זה
,
ובקשת
לך
להיות
גם
נשיא?
זה
פירש
בשם
רב
שרירא
גאון
ז"ל.
והנה
לפי
הענין
פירוש
הפסוק
,
שהאל
מפתח
מוסר
המלכים
ומסיר
ממשלתם
,
ואוזר
להם
אזור
במתניהם
,
שיהיו
משמשי
המלכים
הקמים
תחתם.
מוסר
מלכים
-
מאסר
מלכים.
פתח
-
התיר.
הוא
יתיר
בקצת
העתים
המאסר
אשר
אסרו
בו
המלכים
האנשים
אשר
תחתיהם
,
ויאסור
מאסר
במתני
המלכים
,
רצוני
,
שיסיר
הממשלת
מהם
ויעבדו
זולתם.
מוסר
-
מן
"מוסרותיך"
(יר'
ב
,
כ);
כטעם
קֶשר.
פתח
-
שיוציא
האסורים
ממוסרות
מאסר
המלכים.
ויאסור
-
יקשור
או
יחגור;
וכן
"ויאסור
את
רכבו"
(שמ'
יד
,
ו).
והעניין:
יחגור
אזור
חרב
במתניהם
להלחם
עם
המלכים.
מוסר
מלכים
פתח
-
כמו
"ומוסרות
ערוד
מי
פיתח"
(איוב
לט
,
ה);
כלומר:
מתיר
קשר
המלכים
ומכניע
גאוותם;
וגם
הוא
מחזקם
ואוזר
אזור
במתניהם
-
לשון
גבורה
,
כמו
"ותאזרני
חיל"
(תה'
יח
,
מ).