תנ"ך - מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מוּסַ֣ר מְלָכִ֣ים פִּתֵּ֑חַ וַיֶּאְסֹ֥ר אֵ֝ז֗וֹר בְּמָתְנֵיהֶֽם: (איוב פרק יב פסוק יח)

טקסט וניקוד:

מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם: (איוב פרק יב פסוק יח)

טקסט בלבד:

מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם: (איוב פרק יב פסוק יח)

תיקון קוראים:

מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם: (איוב פרק יב פסוק יח)
מוסר - י"ב בפתח: יש' נג , ה; יר' י , ח; ל , יד; מש' א , ג , ח; ד , א; ז , כב; יג , א; טו , ה , לג; איוב יב , יח; כ , ג. וכל דסמיך לאדכרא (שם יי') דכותהון. פתח - ג': איוב יב , יח; לט , ה; מא , ו.

מוסר - י"ב וכל דסמ' לאדכ' דכות'; פתח - [ג'].

מוסר מלכים פתח - להסיר מוסר סבלם מעל אחרים , ומעבירם ממלוכה. ויאסור אזור במתניהם - בתחילתם , כשהוא חפץ בהם , חוגר חלציהם ומזרזם כח למלוכה.

מוסר - לשון קשר , "מוסרות" (יר' ה , ה). פתח - הוא מתיר. לומר: כשהקדוש ברוך הוא רוצה , מסיר אותם ממלכות , שאין להם ממשלה ומלכות לאסור ולהתיר. ויאסור אזור - וכשהוא רוצה , אוסר וחוגר אותם באזור , להחזיקם וליתן להם ממשלה , כעיניין שנאמר "אזור נא כגבר חלציך" (איוב לח , ג).

מוסר מלכים פיתח - עוז וממשל המלכים ומוסרות ומוטות שלהן שהן נותנין על אחרים - כשהוא רוצה , מפתח אותם ונוטל מהם כח שבידם. הרי מצרים שהעבידו את ישראל בפרך (ראה שמ' א , יג) - כשרצה , פתח מוסרותיהם מעליהם , כשם שאמר הושע "ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם" (הו' יא , ד). וכשהוא רוצה , ויאסור אזור במתניהם - נותן בהן כח; כמו "ותאזריני חיל למלחמה" (תה' יח , מ) , וכן "אאזרך ולא ידעתני" (יש' מה , ה). הרי נבוכדנצר , שכל אומה ולשון שלא הביא את צוארו בעול מלך בבל נפקד על הגוי ההוא וסוף ניתן בידו (ראה יר' כז) , וכשרצה - אזר את כורש ונתן לו כח לרד לפניו גוים ומתני מלכים פתח , לפתוח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו (ראה יש' מה , א) , וכל ממלכות הארץ נתן לו (ראה עז' א , ב) , והחריב את בבל.

מוסר מלכים - כמו "מוסרות ומוטות" (יר' כז , ב).

מוסר מלכים פיתח - אותן שעתה הן מלכים , מוסרות שהיו עליהם , שהיו בשיעבוד , פיתח מעליהם , והמליכם , ואסר אזור במתניהם - אזור מלכות אזר מתניהם; כעין "והיה צדק אזור מתניו" (יש' יא , ה). מכלל שהמלך אסור באסור , וכן בדוד הוא אומר "פתחת למוסריי" (תה' קטז , טז). ו'מוסר' אחרת הוא בנאמר "וכעכס אל אויל מוסר" (ראה מש' ז , כב).

מוסר מלכים פיתח - להסיר עולם מעל שכם אחרים , כי יעביר ממשלתם. והוא נותן להם הממשלת ואוזר אזור במתניהם , להיות להם תוקף ומלוכה; כענין "מהעדא מלכין ומהקם מלכין" (דנ' ב , כא). והתרגום אמר: "שושילתא דמלכיא משרי ואסר קמור בחרציהון" (תרגום איוב) , והוא מלשון חכמינו ז"ל (ראה הוריות יג , ב): נהי דאהני לך קמרא דאבוך לשוויך אב בית דין. וכתב בעל הערוך ז"ל ('קמר') שהיא חגורה שחוגרין אותה כאבנט , אלא שהיא רחבה יותר וקובעין עליה כסף וזהב , ומשמשי מלכים לובשין אותה. ואמר (שם) , שהיה אביו של רבי נתן ראש גולה בבבל , והיו ראשי גליות רגילין ללבוש חגורות דאינון קמרין , ולעמוד לפני המלכים הפרסיים עד סוף מלכות פרס. ועלה רבי נתן לארץ והיה אב בין דין , ואמר לו רבן גמליאל: הלא די לך זה , ובקשת לך להיות גם נשיא? זה פירש בשם רב שרירא גאון ז"ל. והנה לפי הענין פירוש הפסוק , שהאל מפתח מוסר המלכים ומסיר ממשלתם , ואוזר להם אזור במתניהם , שיהיו משמשי המלכים הקמים תחתם.

מוסר מלכים - מאסר מלכים. פתח - התיר.

הוא יתיר בקצת העתים המאסר אשר אסרו בו המלכים האנשים אשר תחתיהם , ויאסור מאסר במתני המלכים , רצוני , שיסיר הממשלת מהם ויעבדו זולתם.

מוסר - מן "מוסרותיך" (יר' ב , כ); כטעם קֶשר.

פתח - שיוציא האסורים ממוסרות מאסר המלכים. ויאסור - יקשור או יחגור; וכן "ויאסור את רכבו" (שמ' יד , ו). והעניין: יחגור אזור חרב במתניהם להלחם עם המלכים.

מוסר מלכים פתח - כמו "ומוסרות ערוד מי פיתח" (איוב לט , ה); כלומר: מתיר קשר המלכים ומכניע גאוותם; וגם הוא מחזקם ואוזר אזור במתניהם - לשון גבורה , כמו "ותאזרני חיל" (תה' יח , מ).
ריכוז קישורים