תנ"ך - מסיר
שפה
לנאמנים
וטעם
זקנים
יקח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מֵסִ֣יר
שָׂ֭פָה
לְנֶאֱמָנִ֑ים
וְטַ֖עַם
זְקֵנִ֣ים
יִקָּֽח:
(איוב פרק יב פסוק כ)
מֵסִיר
שָׂפָה
לְנֶאֱמָנִים
וְטַעַם
זְקֵנִים
יִקָּח:
(איוב פרק יב פסוק כ)
מסיר
שפה
לנאמנים
וטעם
זקנים
יקח:
(איוב פרק יב פסוק כ)
מסיר
שפה
לנאמנים
וטעם
זקנים
יקח:
(איוב פרק יב פסוק כ)
לנאמנים
-
אף
לנאמנים;
כי
פעמים
שפתיו
נבללים
לדבר
סרה
,
כגון
אברהם:
"והאמין
ביי'";
וסוף
נכשל:
"במה
אדע"
(בר'
טו
,
ו
,
ז).
מסיר
שפה
-
כשהוא
רוצה
,
הם
נאלמים
ודמומים
לפניו.
וטעם
זקנים
יקח
-
לוקח
מהם
דבר
,
שאינם
יודעים
מה
לדבר
אליו
ולמצא
לפניו
מענה.
וטעם
-
ודבר.
מסיר
שפה
לנאמנים
-
מסיר
חכמת
החכמים
שנאמנו
עד
עכשיו
בחכמתם
,
שהבריות
מאמינין
בהן
,
שלא
נמצא
בפיהם
עד
היום
דבר
הוללות
וסכלות
(ע"פ
קה'
א
,
יז)
לכל
מי
שנתייעץ
בהם.
נאמנים
-
מוחזקין
בחכמה
,
כמו
"מימיו
נאמנים"
דישעיה
(לג
,
טז).
זהו
פשוטו
,
ומדרשו
ידוע.
וטעם
זקנים
יקח
-
ועצת
זקינים
מבטל;
כמו
"מטעם
המלך
וגדוליו"
(יונה
ג
,
ז);
אף
כאן:
טעם
זקינים
יקח
-
חכמת
זקינים
יקח
ויבטל.
יושבי
שנער
אמרו:
"הבה
נבנה
לנו
עיר
ומגדל
וראשו
בשמים
ונעשה
לנו
שם
פן
נפוץ"
(בר'
יא
,
ד)
,
וסוף
-
"ויפץ
יי'
אותם"
(שם
,
ח).
מצרים
אמרו:
"הבה
נתחכמה
לו
פן
ירבה"
(שמ'
א
,
י)
-
"וכאשר
יענו
אותו
כן
ירבה"
(שם
,
יב).
מסיר
שפה
לנאמנים
-
כי
החכמים
אשר
יאמין
כל
העם
בדבריהם
,
יסיר
מהם
הדבור
ולא
ידעו
דבר
נכוחה.
וטעם
זקנים
יקח
-
זקנים
שהיו
יודעים
לתת
טעם
וראיה
לדבריהם
,
יקח
מהם;
כענין
"מטעם
המלך
וגדוליו"
(יונה
ג
,
ז);
וכן
"טוב
טעם
ודעת
למדני"
(תה'
קיט
,
סו).
והמפרשים
אמרו
(ראה
רד"ק)
כי
נאמנים
הם
הדברנים
,
מגזרת
"וינאמו
נאום"
(יר'
כג
,
לא).
לנאמנים
-
הם
האנשים
הממהרים
לדבר
צחות.
או
ירצה
בזה
האנשים
הנאמנים
בדבריהם
,
לטוב
טעמם
וחכמתם.
זקנים
-
חכמים.
מסיר
שפה
לאנשים
הנאמנים
בדבריהם
לטוב
טעמם
וגבורתם
וחכמתם
,
עד
שלא
ימצאו
מענה
,
וטעם
זקנים
יקח
,
רוצה
לומר
,
שבקצת
העתים
ימנע
מהזקנים
,
עם
רוב
חכמתם
,
נתינת
הטעם
בדבר
המבואר
טעמו
להם.
לנאמנים
-
יש
אומרים:
מן
"נאום"
(בר'
כב
,
טז);
כטעם
'מדברים'.
והנכון
-
כמשמעו
,
וכן
"ונאמן
ביתך"
(ש"ב
ז
,
טז);
ופירושו:
תקיפים.
לנאמנים
-
תקיפים
בדיבור.
ועניין
מסיר
שפה
-
יבלבל
דבריהם
,
כי
הדיבור
נקרא
'שפה'.
יקח
-
כי
מיי'
מענה
לשון
(ע"פ
מש'
טז
,
א)
,
והעניין:
הוא
יתנהו
והוא
יקחהו.