תנ"ך - איוב פרק יב פסוק כ - מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מֵסִ֣יר שָׂ֭פָה לְנֶאֱמָנִ֑ים וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח: (איוב פרק יב פסוק כ)

טקסט וניקוד:

מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח: (איוב פרק יב פסוק כ)

טקסט בלבד:

מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח: (איוב פרק יב פסוק כ)

תיקון קוראים:

מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח: (איוב פרק יב פסוק כ)
לנאמנים - אף לנאמנים; כי פעמים שפתיו נבללים לדבר סרה , כגון אברהם: "והאמין ביי'"; וסוף נכשל: "במה אדע" (בר' טו , ו , ז).

מסיר שפה - כשהוא רוצה , הם נאלמים ודמומים לפניו. וטעם זקנים יקח - לוקח מהם דבר , שאינם יודעים מה לדבר אליו ולמצא לפניו מענה. וטעם - ודבר.

מסיר שפה לנאמנים - מסיר חכמת החכמים שנאמנו עד עכשיו בחכמתם , שהבריות מאמינין בהן , שלא נמצא בפיהם עד היום דבר הוללות וסכלות (ע"פ קה' א , יז) לכל מי שנתייעץ בהם. נאמנים - מוחזקין בחכמה , כמו "מימיו נאמנים" דישעיה (לג , טז). זהו פשוטו , ומדרשו ידוע. וטעם זקנים יקח - ועצת זקינים מבטל; כמו "מטעם המלך וגדוליו" (יונה ג , ז); אף כאן: טעם זקינים יקח - חכמת זקינים יקח ויבטל. יושבי שנער אמרו: "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ" (בר' יא , ד) , וסוף - "ויפץ יי' אותם" (שם , ח). מצרים אמרו: "הבה נתחכמה לו פן ירבה" (שמ' א , י) - "וכאשר יענו אותו כן ירבה" (שם , יב).

מסיר שפה לנאמנים - כי החכמים אשר יאמין כל העם בדבריהם , יסיר מהם הדבור ולא ידעו דבר נכוחה. וטעם זקנים יקח - זקנים שהיו יודעים לתת טעם וראיה לדבריהם , יקח מהם; כענין "מטעם המלך וגדוליו" (יונה ג , ז); וכן "טוב טעם ודעת למדני" (תה' קיט , סו). והמפרשים אמרו (ראה רד"ק) כי נאמנים הם הדברנים , מגזרת "וינאמו נאום" (יר' כג , לא).

לנאמנים - הם האנשים הממהרים לדבר צחות. או ירצה בזה האנשים הנאמנים בדבריהם , לטוב טעמם וחכמתם. זקנים - חכמים.

מסיר שפה לאנשים הנאמנים בדבריהם לטוב טעמם וגבורתם וחכמתם , עד שלא ימצאו מענה , וטעם זקנים יקח , רוצה לומר , שבקצת העתים ימנע מהזקנים , עם רוב חכמתם , נתינת הטעם בדבר המבואר טעמו להם.

לנאמנים - יש אומרים: מן "נאום" (בר' כב , טז); כטעם 'מדברים'. והנכון - כמשמעו , וכן "ונאמן ביתך" (ש"ב ז , טז); ופירושו: תקיפים.

לנאמנים - תקיפים בדיבור. ועניין מסיר שפה - יבלבל דבריהם , כי הדיבור נקרא 'שפה'. יקח - כי מיי' מענה לשון (ע"פ מש' טז , א) , והעניין: הוא יתנהו והוא יקחהו.