תנ"ך - איוב פרק יב פסוק כא - שופך בוז על־נדיבים ומזיח אפיקים רפה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה: (איוב פרק יב פסוק כא)

טקסט וניקוד:

שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה: (איוב פרק יב פסוק כא)

טקסט בלבד:

שופך בוז על־נדיבים ומזיח אפיקים רפה: (איוב פרק יב פסוק כא)

תיקון קוראים:

שופך בוז על־נדיבים ומזיח אפיקים רפה: (איוב פרק יב פסוק כא)
שופך - ל' מל'; ומזיח - ל'; רפה - ל'.

ומזיח אפיקים רפה - וחגור החזקים מרפה , ומפתח חגורם להתיש כחם , כמו "ולמזח תמיד יחגרה" (תה' קט , יט). אפיקים - חזקים , כמו "אפיקי נחושה" (איוב מ , יח); "אפיקי מגינים" (איוב מא , ז).

ומזיח אפיקים ריפא (בנוסחנו: רפה). מזיח - כמו "מזח" (תה' קט , יט) , לשון "חגור" (ש"ב כ , ח). רפא - לשון רפואה , לשון "וירפאו את שבר בת (בנוסחנו: ללא 'בת') עמי" (יר' ו , יד).

ומזיח אפיקים רפה - מזיח שם דבר הוא: הסרת אפיקים ריפה; לשון 'רפואה'. כשהוא רוצה - שופך בוז על נדיבים; שמשלח חיצי רעב בעולם על ידי עצירת גשמים , ומי שהיה נכבד אתמול ברוב תבואה שהיה לו , הוא נבזה היום ונודד ללחם איה (ע"פ איוב טו , כג); וכשהוא רוצה - ומזיח אפיקים רפה - אפיקי מים שיבשו להן מחמת שעצר את השמים ולא היה הגשם בארץ , חוזר ונותן מטר וכל אפיקי הארץ ילכו מים (ע"פ יואל א , כ; ד , יח) מזיח - 'דישטולמינט' בלעז , כמו "ולא יזח החשן" (שמ' כח , כח).

ומזיח אפיקים ריפה - חגורי אזור השרים ריפה והתיר , והסירם ממלוך. אפיקים הם השרים , שהן כמעין נובע.

ומזיח אפיקים רפה - פירש רש"י ז"ל: חגורת החזקים מרפה ומפתח חגורותם , כמו "ולמזח תמיד יחגרה" (תה' קט , יט). אפיקים - כמו "אפיקי מגינים" (איוב מא , ז). ואחרים פירשו (ראה רמ"ק): חוזק התקיפים מרפה ומחליש , מלשון "אין מזח עוד" (יש' כג , י); וכן אמר התרגום: "ותקוף מלכיא מחליש" (תרגום איוב).

ומזיח אפיקים רפה - וחוזק חזקים החליש. או ירצה בזה: ואזור חזקים התיר , מענין "ולמזח תמיד יחגרה" (תה' קט , יט).

לפעמים ישפוך בוז על נדיבים , והם האנשים המכובדים , וחוזק החזקים החליש.

ומזיח - שם דבר , ופירושו: תֹּקף; וכן "אין מזח עוד" (יש' כג , י). אפיקים - חזקים.

בוז - שם דבר; והעניין: שיביאם לידי בזיון. ומזיח - תוקף התקיפים ירפה ויחליש.

ומזיח אפיקים ריפה - לשון חגורה , כמו "ולמזח תמיד יחגרה" (תה' קט , יט); כלומר: חוזק הגיבורים ריפה , כמו "אפיקי מגינים" (איוב מא , ז) , שהוא לשון תוקף.