תנ"ך - שופך
בוז
על־נדיבים
ומזיח
אפיקים
רפה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שׁוֹפֵ֣ךְ
בּ֭וּז
עַל־נְדִיבִ֑ים
וּמְזִ֖יחַ
אֲפִיקִ֣ים
רִפָּֽה:
(איוב פרק יב פסוק כא)
שׁוֹפֵךְ
בּוּז
עַל־נְדִיבִים
וּמְזִיחַ
אֲפִיקִים
רִפָּה:
(איוב פרק יב פסוק כא)
שופך
בוז
על־נדיבים
ומזיח
אפיקים
רפה:
(איוב פרק יב פסוק כא)
שופך
בוז
על־נדיבים
ומזיח
אפיקים
רפה:
(איוב פרק יב פסוק כא)
שופך
-
ל'
מל';
ומזיח
-
ל';
רפה
-
ל'.
ומזיח
אפיקים
רפה
-
וחגור
החזקים
מרפה
,
ומפתח
חגורם
להתיש
כחם
,
כמו
"ולמזח
תמיד
יחגרה"
(תה'
קט
,
יט).
אפיקים
-
חזקים
,
כמו
"אפיקי
נחושה"
(איוב
מ
,
יח);
"אפיקי
מגינים"
(איוב
מא
,
ז).
ומזיח
אפיקים
ריפא
(בנוסחנו:
רפה).
מזיח
-
כמו
"מזח"
(תה'
קט
,
יט)
,
לשון
"חגור"
(ש"ב
כ
,
ח).
רפא
-
לשון
רפואה
,
לשון
"וירפאו
את
שבר
בת
(בנוסחנו:
ללא
'בת')
עמי"
(יר'
ו
,
יד).
ומזיח
אפיקים
רפה
-
מזיח
שם
דבר
הוא:
הסרת
אפיקים
ריפה;
לשון
'רפואה'.
כשהוא
רוצה
-
שופך
בוז
על
נדיבים;
שמשלח
חיצי
רעב
בעולם
על
ידי
עצירת
גשמים
,
ומי
שהיה
נכבד
אתמול
ברוב
תבואה
שהיה
לו
,
הוא
נבזה
היום
ונודד
ללחם
איה
(ע"פ
איוב
טו
,
כג);
וכשהוא
רוצה
-
ומזיח
אפיקים
רפה
-
אפיקי
מים
שיבשו
להן
מחמת
שעצר
את
השמים
ולא
היה
הגשם
בארץ
,
חוזר
ונותן
מטר
וכל
אפיקי
הארץ
ילכו
מים
(ע"פ
יואל
א
,
כ;
ד
,
יח)
מזיח
-
'דישטולמינט'
בלעז
,
כמו
"ולא
יזח
החשן"
(שמ'
כח
,
כח).
ומזיח
אפיקים
ריפה
-
חגורי
אזור
השרים
ריפה
והתיר
,
והסירם
ממלוך.
אפיקים
הם
השרים
,
שהן
כמעין
נובע.
ומזיח
אפיקים
רפה
-
פירש
רש"י
ז"ל:
חגורת
החזקים
מרפה
ומפתח
חגורותם
,
כמו
"ולמזח
תמיד
יחגרה"
(תה'
קט
,
יט).
אפיקים
-
כמו
"אפיקי
מגינים"
(איוב
מא
,
ז).
ואחרים
פירשו
(ראה
רמ"ק):
חוזק
התקיפים
מרפה
ומחליש
,
מלשון
"אין
מזח
עוד"
(יש'
כג
,
י);
וכן
אמר
התרגום:
"ותקוף
מלכיא
מחליש"
(תרגום
איוב).
ומזיח
אפיקים
רפה
-
וחוזק
חזקים
החליש.
או
ירצה
בזה:
ואזור
חזקים
התיר
,
מענין
"ולמזח
תמיד
יחגרה"
(תה'
קט
,
יט).
לפעמים
ישפוך
בוז
על
נדיבים
,
והם
האנשים
המכובדים
,
וחוזק
החזקים
החליש.
ומזיח
-
שם
דבר
,
ופירושו:
תֹּקף;
וכן
"אין
מזח
עוד"
(יש'
כג
,
י).
אפיקים
-
חזקים.
בוז
-
שם
דבר;
והעניין:
שיביאם
לידי
בזיון.
ומזיח
-
תוקף
התקיפים
ירפה
ויחליש.
ומזיח
אפיקים
ריפה
-
לשון
חגורה
,
כמו
"ולמזח
תמיד
יחגרה"
(תה'
קט
,
יט);
כלומר:
חוזק
הגיבורים
ריפה
,
כמו
"אפיקי
מגינים"
(איוב
מא
,
ז)
,
שהוא
לשון
תוקף.