תנ"ך - איוב פרק יב פסוק כג - משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַשְׂגִּ֣יא לַ֭גּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵ֑ם שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם: (איוב פרק יב פסוק כג)

טקסט וניקוד:

מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם: (איוב פרק יב פסוק כג)

טקסט בלבד:

משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם: (איוב פרק יב פסוק כג)

תיקון קוראים:

משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם: (איוב פרק יב פסוק כג)
וינחם - ז': ש"א כב , ד; מ"א י , כו; מ"ב יח , יא; תה' עח , יד , נג; קז , ל; איוב יב , כג.

משגיא - ל'; שטח - ל'; וינחם - [ז'].

משגיא לגוים ויאבדם - יש אומרים: כאשר עשה למצרים , בהשיגם את ישראל לפני בעל צפון (ראה שמ' יד) , שגו ואמרו: תדעו , שהסכים עמנו לטבעם בים , כאשר גזרנו "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמ' א , כב); וקשה יראתו של בעל צפון , שלא נעשו בו שפטים ככל אלהי מצרים. וגרם המקום להשגותם , כדי לטבעם. וזה הלשון אינו עיקר; דאם כן היה לו לומר בצד ימין 'משׁגיא' , כמו "שוגה" (מש' כ , א). אבל זה עיקר 'מגדיל' , לשון "שגיא כח" (איוב לז , כג): משגיא את הגוים ומצליחם , ולבם מתגאה בהצלחתם , והוא היה אבדן שלהן - מה שהצליחו. שוטח - מרבה אותם , להשטיח בארץ ולכסותם.

משגיא - מגדיל ומרבה העמים ומאבדם. שוטח - כפל מלה על לשונו. וינחם - מנהיגם לאבדון.

משגיא - מן "אל שגיא" (איוב לו , כו). ויאבדם - הפך משגיא. שוטח - מן "וישטחו להם" (במ' יא , לב) , כמו 'פורש'; והעניין: מפיץ ומפזר. וינחם - הפך הענין.

משגיא לגוים - מרבה לגוים , לאבדם; ומשגיאם - מבריאם , ואחר כך מאבדם כשהוא רוצה. שוטח לגוים - מרבה אותם ושוטחם על פני הארץ , וינחם ואחר כך מנחה אותם ומוליכם אל ארץ אחרת בגלות.

משגיא לגוים - מרבה; ואחר , כשירצה , יאבדם , ולא ינצלו בהיותם רבים ועצומים. שוטח - אותם על פני כל הארץ להרבות אותם. וינחם - למקום אבדון; והוא כפול כדרך התוכחות. והתרגום אמר: "משטח מצודתא לאומיא ודברינון" (תרגום איוב); כלומר: שוטח רשת לרגליהם , וינחם ברגליהם להלכד ברשתם.

משגיא - מרבה. שוטח - מפזר.

הנה הוא משגיא לגוים פעם , ויאבדם פעם אחרת; ופעם שוטח לגוים ויפזרם , רוצה לומר , שהוא מַגְלה אותם מעל אדמתם , ופעם ינחם על אדמתם.

משגיא - תרגום "ירבה" (שמ' א , י): "ישגא" (ת"א). שוטח - מן "וישטחו להם שטוח" (במ' יא , לב). וינחם - מן "הנחני בדרך אמת" (בר' כד , מח).

משגיא - ירבה אותם. שוטח - יפזרם לפאות וינחה אותם בגלות.

משגיא לגוים ויאבדם - מרבה אותם; וכשרוצה - מאבדם. שוטח לגוים וינחם - לשון פיזור ופרישה הוא , כמו "וישטחו להם שטוח" (במ' יא , לב); שמפזרם ומנחה אותם בגלות.