תנ"ך - ישליו אהלים׀ לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יִשְׁלָ֤יוּ אֹהָלִ֨ים׀ לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים וּֽ֭בַטֻּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל לַאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ: (איוב פרק יב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים׀ לְשֹׁדֲדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ: (איוב פרק יב פסוק ו)

טקסט בלבד:

ישליו אהלים׀ לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו: (איוב פרק יב פסוק ו)

תיקון קוראים:

ישליו אהלים׀ לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו: (איוב פרק יב פסוק ו)
ישליו - ב': תה' קכב , ו; איוב יב , ו.

ישליו - ב' אהביך; ובטחות - ל'; למרגיזי - ל'; לאשר הביא - ל'.

ישליו - ידעתי אני , כי ישליו אוהלים לבני קדר השוכנים באהלים המדברה , והם שודדים , שנאמר "פרא אדם ידו בכל" (בר' טז , יב). ובטוחות - שלימות יש למרגיזי אל - לכל אשר הביא לו הצור השלום בידו , אם טוב אם רע.

ובטוחות - שם דבר בלשון "בטח" (בר' לד , כה).

ישליו אוהלים לשודדים וגו' - מסורת דבר זה ביד הבריות: אם תראה לשודדים שישליו אהליהם , ואם אתה רואה למרגיזי אל משכנות שלהם בטוחות , אל תאמן שלצורך שודדין ישליו אהליהם ולצורך מרגיזי אל יהיו משכנותם בטוחות , כי לא יתקיימו בידם לאורך ימים. אלא מי הם עתידין שיתקיימו בידן? לאשר הביא אלוה בידו - למי שיתננו הקדוש ברוך הוא ויביאם בידו. אף אתם כן , אם אתם שליוים עכשיו , מחר יבוא עליכם צרה וצוקה , ויבואו אחרים ויירשום וישבו תחתם (ע"פ דב' ב , כא - כב).

ישליו - כי יראה שהם השודדים העושים החמס בפרהסיא - בשלוה. וישליו - ישמש עצמו ואחר עמו; כמו "יחי ראובן ואל ימות" (דב' לג , ו) , שענינו: "ואל יהי מתיו מספר" (שם); "מתיו" - כעניין "ואני מתי מספר" (בר' לד , ל). בטוחות - ענינו: משכנות בטוחות , מן "בטח" (דב' יב , י). לאשר הביא אלוה בידו - עובדי כוכבים ומזלות שיעשה אלוהו בידו.

לפיד - כמו "ופיד שניהם" (מש' כד , כב). "אם בפידו" (איוב ל , כד): לשבוּר נכון... בוז משפחות , אשר יחיתנו (ע"פ איוב לא , לד); והוא עונה לעֹשות ולשומו שאנן. נכון הוא , "ואיד נכון לצלעו" (איוב יח , יב) , למעוד רגלו וקרסולין. ישליו אהלים לשודדים - ואהליו אשר ישליו - לשודדים יהיו. ובטוחות - משכנות מבטחים שלהם , למרגיזי יי' למרגיזים את אלהם יהיו , לאשר הביא אלוה בידו - לאותם המרגיזים אשר הביא הקדוש ברוך הוא משפט ואלה על ידיהם , ליפרע מן העושים "שחוק צדיק תמים" (לעיל , ד); וזהו "ויענהו" (שם). לעשותו (בנוסחנו: לעשתות) - כמו "שמנו עשתו גם עברו דברי רע" (יר' ה , כח). אלה (בנוסחנו: אלוה) - 'יושטייצא' בלעז , כמו "מבשרי אחז אלה" (בנוסחנו: אלוה; איוב יט , כו). ויש מפרשים (ראה רש"י) לפיד כמו "לפיד אש" (בר' טו , יז) , ואין נראה בעיני , ולשון 'פיד' מצוי בזה הספר (ראה איוב ל , כד; לא , כט) , וכה פתרון: לשבור ולאיד בין משפחות , שהוא לעשותו שאנן , נכון הוא למועדי רגליו ולשודדים אהליו , ובטוחותיהם למרגיזיהם , לאותם אשר הביא הקדוש ברוך הוא אלהי משפט על ידיהם. וכל דבריהם "שחוק" (לעיל , ד).

ישליו אהלים לשודדים - אמר: כאשר ראיתי הצדיק הקורא לאלוהיו שחוק לרעהו (ראה לעיל , ד) ותבא עליו רעה פתאום בשלותו (ראה לעיל , ה) , כן ראיתי שישליו אהלים לשודדים ולגוזלים , ומשכנות מבטחים יש למרגיזי אל , לאשר הביא האלהים ואנה לידו השלוה והבִּטְחה.

לשודדים - לעושים חמס ושודדים האנשים. ובטוחות - חסר מלת 'משכנות' , והרצון בזה , שכבר ימצאו משכנות למרגיזי אל שיבטחו בהיותם בהם , ולא יפחדו משום דבר. לאשר הביא אלוה בידו - רוצה לומר: לעובדי הצלמים שיביאו צלמיהם בידיהם וישתחוו להם. או ירצה בזה שבידו הביא והמציא אלוה , רוצה לומר , שידיו עשו הפסל , ואחר יסגוד לו וישתחוה , ולא יפקח עיניו כי הפסל ההוא הוא מעשה ידיו , כדרך אמרו "למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעותיו" (יש' ב , ח).

ואחר שהתרעם איוב על צופר ממה שבזה אותו , שב לטעון על דבריו במה שאמר , שהרשעים , ואם נראה אותם מצליחים , הנה אינם נמלטים מהרעות , לפי שכבר יבהלם פחד תמיד , ולא ימצאו מנוס יבטחו בו. ואמר איוב , טוען על דבריו שהחוש יסתור זה , וזה , שכבר ימצאו שודדים שיעמדו בשלוה באהלים , ואם אין בהם שום בנין חזק; וזה יורה על היותם בוטחים שלא יזיקם מזיק. וימָצאו גם כן למרגיזי אל העובדים לפסל אשר עשו ידיהם , שהוא הקשה שבעונות - מקומות חזקים מאד , יבטחו בהם ויהיו נקיים מהפחד. ולזה הוא מבואר שדברי צופר הם בלתי צודקים.

ובטוחות - שם תאר , או שם דבר.

ישליו אהלים לשודדים - רמז לבני השודדים השלוים באהליהם , ונשים או בנות בטוחות למרגיזי אל. הביא אלוה בידו - עבודה זרה; והעניין , שיש יתרון למביא על המובא. או: לאשר הביא אלוה בידו - צרכו , הוא יכעיסהו וישוד אחרים.

ובטוחות - הם האהלים למרגיזי אל - על משקל "חבורות" (מש' כ , ל) - לאותו הרשע שהביא אלוה בידו ועבדו; שעושה הפסל בידיו ומשתחוה לו.
ריכוז קישורים