תנ"ך - ואולם
שאל־נא
בהמות
ותרך
ועוף
השמים
ויגד־לך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְֽאוּלָ֗ם
שְׁאַל־נָ֣א
בְהֵמ֣וֹת
וְתֹרֶ֑ךָּ
וְע֥וֹף
הַ֝שָּׁמַ֗יִם
וְיַגֶּד־לָֽךְ:
(איוב פרק יב פסוק ז)
וְאוּלָם
שְׁאַל־נָא
בְהֵמוֹת
וְתֹרֶךָּ
וְעוֹף
הַשָּׁמַיִם
וְיַגֶּד־לָךְ:
(איוב פרק יב פסוק ז)
ואולם
שאל־נא
בהמות
ותרך
ועוף
השמים
ויגד־לך:
(איוב פרק יב פסוק ז)
ואולם
שאל־נא
בהמות
ותרך
ועוף
השמים
ויגד־לך:
(איוב פרק יב פסוק ז)
ותרך
-
ב'
וחסר:
איוב
יב
,
ז
,
ח.
ויגד
-
ד'
(רפין):
שו'
יד
,
טו;
יר'
מב
,
ג;
איוב
יא
,
ו;
יב
,
ז.
ותרך
-
ב'
וחס';
ויגד
-
ד'.
ואולם
-
ואלא
הניחו
כל
דבריכם
ושאלו
נא
לבהמות
,
והן
יאמרו
לכם
דבר
זה
,
אשר
מי
הוא
אשר
לא
ידע!
ותורך
-
כך
היה
מדבר
לכל
אחד.
אתם
אומרים:
"אם
יחלוף
ויסגיר
ויקהיל
ומי
ישיבנו"
(איוב
יא
,
י)
-
אל
תאמרו
בני
אדם
שיש
להן
פה
ולשון
,
אמירה
ודיבור
,
שהכל
יודעין
בכל
אלה
שיד
יי'
עשתה
זאת
,
אלא
אפילו
אילו
היה
נמצא
דיבור
בבהמה
ובעוף
השמים
,
או
שיח
לארץ
-
שאין
לה
פה
ודיבור
,
או
דגי
הים
,
אף
הם
יורוך
ויספרו
לך
שלכולם
ידוע
כי
יד
יי'
עשתה
זאת.
כשם
שמספר
והולך:
ואולם
שאל
נא
בהמות
ותורך
-
הנח
להם
בני
אדם
שיש
להם
פה
ולשון
,
אבל
שאל
נא
בהמות
או
שיח
לארץ
וגו'
,
יודעין
כי
יד
יי'
עשתה
זאת
,
שהוא
הפותח
והוא
הסוגר
והוא
המקהיל;
כשהוא
רוצה
-
יפתח
ואין
סוגר
,
כשהוא
רוצה
-
יסגור
ואין
פותח
(ע"פ
יש'
כב
,
כב).
למה?
-
אשר
בידו
נפש
כל
חי
ורוח
כל
בשר
איש.
לפיד
-
כמו
"ופיד
שניהם"
(מש'
כד
,
כב).
"אם
בפידו"
(איוב
ל
,
כד):
לשבוּר
נכון...
בוז
משפחות
,
אשר
יחיתנו
(ע"פ
איוב
לא
,
לד);
והוא
עונה
לעֹשות
ולשומו
שאנן.
נכון
הוא
,
"ואיד
נכון
לצלעו"
(איוב
יח
,
יב)
,
למעוד
רגלו
וקרסולין.
ישליו
אהלים
לשודדים
-
ואהליו
אשר
ישליו
-
לשודדים
יהיו.
ובטוחות
-
משכנות
מבטחים
שלהם
,
למרגיזי
יי'
למרגיזים
את
אלהם
יהיו
,
לאשר
הביא
אלוה
בידו
-
לאותם
המרגיזים
אשר
הביא
הקדוש
ברוך
הוא
משפט
ואלה
על
ידיהם
,
ליפרע
מן
העושים
"שחוק
צדיק
תמים"
(לעיל
,
ד);
וזהו
"ויענהו"
(שם).
לעשותו
(בנוסחנו:
לעשתות)
-
כמו
"שמנו
עשתו
גם
עברו
דברי
רע"
(יר'
ה
,
כח).
אלה
(בנוסחנו:
אלוה)
-
'יושטייצא'
בלעז
,
כמו
"מבשרי
אחז
אלה"
(בנוסחנו:
אלוה;
איוב
יט
,
כו).
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י)
לפיד
כמו
"לפיד
אש"
(בר'
טו
,
יז)
,
ואין
נראה
בעיני
,
ולשון
'פיד'
מצוי
בזה
הספר
(ראה
איוב
ל
,
כד;
לא
,
כט)
,
וכה
פתרון:
לשבור
ולאיד
בין
משפחות
,
שהוא
לעשותו
שאנן
,
נכון
הוא
למועדי
רגליו
ולשודדים
אהליו
,
ובטוחותיהם
למרגיזיהם
,
לאותם
אשר
הביא
הקדוש
ברוך
הוא
אלהי
משפט
על
ידיהם.
וכל
דבריהם
"שחוק"
(לעיל
,
ד).
ואמנם
כי
אפילו
בהמות
-
והעופות
ועצי
הארץ
ודשאיה
ודגי
הים
יספרו
לך
כי
יד
יי'
עשתה
זאת.
והענין
,
לאמר
,
כי
שמירת
מיניהם
תורה
על
ההשגחה
בכלל
,
אע"פ
שהמשפט
מעוקל
בפרטים.
בהמות
ותורך
-
תלמדך
כל
אחת
מהם.
ואם
חשבת
אתה
צופר
להפליג
בספור
חכמת
השם
יתברך
,
הנה
לא
נצטרך
לקחת
עדות
על
הפלגת
חכמתו
מהמעלה
והמטה
כמו
שעשית
אתה
,
אבל
אספר
לך
מחכמתו
מעניינים
מבוארים
יותר
,
מעידים
על
חכמתו
ממה
שספרת;
וזה
,
שאם
תשאל
הבהמות
ועוף
השמים
ודגי
הים
והבעלי
חיים
ההוים
בבטן
הארץ
,
הם
יורוך
חכמת
השם
יתברך
במה
שבהם
ביצירתם
מהשלמות
והחכמה
,
אשר
ילאו
השכלים
האנושיים
מדעת
אופן
החכמה
ההיא
בשלמות.
ותורך
-
כל
אחד.
ועניין
הבהמות
והעוף
והארץ
והדגים
-
כי
הכל
מעשיו;
וזהו
כי
יד
יי'
עשתה
זאת
,
ויכול
להשיב
גמול
למרגיזיו;
וזהו
"הן
יהרס"
(בנוסחנו:
יהרוס;
להלן
,
יד).
יד
יי'
-
כוחו.
שאל
נא
בהמות
ותורך
-
כל
אחת
ואחת
תורך.