תנ"ך - איוב פרק יב פסוק ז - ואולם שאל־נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד־לך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְֽאוּלָ֗ם שְׁאַל־נָ֣א בְהֵמ֣וֹת וְתֹרֶ֑ךָּ וְע֥וֹף הַ֝שָּׁמַ֗יִם וְיַגֶּד־לָֽךְ: (איוב פרק יב פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְאוּלָם שְׁאַל־נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד־לָךְ: (איוב פרק יב פסוק ז)

טקסט בלבד:

ואולם שאל־נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד־לך: (איוב פרק יב פסוק ז)

תיקון קוראים:

ואולם שאל־נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד־לך: (איוב פרק יב פסוק ז)
ותרך - ב' וחסר: איוב יב , ז , ח. ויגד - ד' (רפין): שו' יד , טו; יר' מב , ג; איוב יא , ו; יב , ז.

ותרך - ב' וחס'; ויגד - ד'.

ואולם - ואלא הניחו כל דבריכם ושאלו נא לבהמות , והן יאמרו לכם דבר זה , אשר מי הוא אשר לא ידע! ותורך - כך היה מדבר לכל אחד.

אתם אומרים: "אם יחלוף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו" (איוב יא , י) - אל תאמרו בני אדם שיש להן פה ולשון , אמירה ודיבור , שהכל יודעין בכל אלה שיד יי' עשתה זאת , אלא אפילו אילו היה נמצא דיבור בבהמה ובעוף השמים , או שיח לארץ - שאין לה פה ודיבור , או דגי הים , אף הם יורוך ויספרו לך שלכולם ידוע כי יד יי' עשתה זאת. כשם שמספר והולך: ואולם שאל נא בהמות ותורך - הנח להם בני אדם שיש להם פה ולשון , אבל שאל נא בהמות או שיח לארץ וגו' , יודעין כי יד יי' עשתה זאת , שהוא הפותח והוא הסוגר והוא המקהיל; כשהוא רוצה - יפתח ואין סוגר , כשהוא רוצה - יסגור ואין פותח (ע"פ יש' כב , כב). למה? - אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש.

לפיד - כמו "ופיד שניהם" (מש' כד , כב). "אם בפידו" (איוב ל , כד): לשבוּר נכון... בוז משפחות , אשר יחיתנו (ע"פ איוב לא , לד); והוא עונה לעֹשות ולשומו שאנן. נכון הוא , "ואיד נכון לצלעו" (איוב יח , יב) , למעוד רגלו וקרסולין. ישליו אהלים לשודדים - ואהליו אשר ישליו - לשודדים יהיו. ובטוחות - משכנות מבטחים שלהם , למרגיזי יי' למרגיזים את אלהם יהיו , לאשר הביא אלוה בידו - לאותם המרגיזים אשר הביא הקדוש ברוך הוא משפט ואלה על ידיהם , ליפרע מן העושים "שחוק צדיק תמים" (לעיל , ד); וזהו "ויענהו" (שם). לעשותו (בנוסחנו: לעשתות) - כמו "שמנו עשתו גם עברו דברי רע" (יר' ה , כח). אלה (בנוסחנו: אלוה) - 'יושטייצא' בלעז , כמו "מבשרי אחז אלה" (בנוסחנו: אלוה; איוב יט , כו). ויש מפרשים (ראה רש"י) לפיד כמו "לפיד אש" (בר' טו , יז) , ואין נראה בעיני , ולשון 'פיד' מצוי בזה הספר (ראה איוב ל , כד; לא , כט) , וכה פתרון: לשבור ולאיד בין משפחות , שהוא לעשותו שאנן , נכון הוא למועדי רגליו ולשודדים אהליו , ובטוחותיהם למרגיזיהם , לאותם אשר הביא הקדוש ברוך הוא אלהי משפט על ידיהם. וכל דבריהם "שחוק" (לעיל , ד).

ואמנם כי אפילו בהמות - והעופות ועצי הארץ ודשאיה ודגי הים יספרו לך כי יד יי' עשתה זאת. והענין , לאמר , כי שמירת מיניהם תורה על ההשגחה בכלל , אע"פ שהמשפט מעוקל בפרטים.

בהמות ותורך - תלמדך כל אחת מהם.

ואם חשבת אתה צופר להפליג בספור חכמת השם יתברך , הנה לא נצטרך לקחת עדות על הפלגת חכמתו מהמעלה והמטה כמו שעשית אתה , אבל אספר לך מחכמתו מעניינים מבוארים יותר , מעידים על חכמתו ממה שספרת; וזה , שאם תשאל הבהמות ועוף השמים ודגי הים והבעלי חיים ההוים בבטן הארץ , הם יורוך חכמת השם יתברך במה שבהם ביצירתם מהשלמות והחכמה , אשר ילאו השכלים האנושיים מדעת אופן החכמה ההיא בשלמות.

ותורך - כל אחד. ועניין הבהמות והעוף והארץ והדגים - כי הכל מעשיו; וזהו כי יד יי' עשתה זאת , ויכול להשיב גמול למרגיזיו; וזהו "הן יהרס" (בנוסחנו: יהרוס; להלן , יד). יד יי' - כוחו.

שאל נא בהמות ותורך - כל אחת ואחת תורך.