תנ"ך - וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְגֶ֣בֶר יָ֭מוּת וַֽיֶּחֱלָ֑שׁ וַיִּגְוַ֖ע אָדָ֣ם וְאַיּֽוֹ: (איוב פרק יד פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְגֶבֶר יָמוּת וַיֶּחֱלָשׁ וַיִּגְוַע אָדָם וְאַיּוֹ: (איוב פרק יד פסוק י)

טקסט בלבד:

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו: (איוב פרק יד פסוק י)

תיקון קוראים:

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו: (איוב פרק יד פסוק י)
ואיו - ב': שמ' ב , כ; איוב יד , י. ואיו - ה' (בלישנא): שמ' ב , כ; מ"ב יט , יג; מי' ז , י; איוב יד , י; כ , ז.

ואיו ב' ויאמר אל בנתיו ויגוע אדם .

ויחלש - ל'; ואיו - ב'.

ואיו - אחרי גויעתו לא נודע מקומו (ע"פ נח' ג , יז).

קציר - הוא יונקת , ענף בחור; כמו "תשלח קצירה עד ים" (תה' פ , יב). נָטַע - שם דבר הוא , כמו 'נֶטַע'; וסוף פסוק פותחה בהברתו , וננקד חציו קמץ וחציו פתח; הברה ראשונה קמוצה מפני שהוא סוף פסוק , כי הטעם קבוע בה כמשפט חביריו , 'זבח' , 'פשע' 'תקע' , 'רשע' , 'קרח'; והברה אחרונה פתוחה כמשפטה , כי אין סוף - פסוק נוגע בה. הרי למדת שהעץ יש לו תקוה אפילו לאחר שנכרת (ראה לעיל , ז) , וגבר - משמת , אבדה תקותו; כשם שמפרש והולך: וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו.

וגבר ימות ויחלש - פירשו בו (ראה שרשים 'חלש'): יחלש וימות , כי בחליו יחלש האדם ואח"כ ימות; והביאו לו דומים. והנראה יותר , כי החלישות בלשון הקדש ענין שבר וכריתה , וכן "ויחלוש יהושע" (שמ' יז , יג) , כי באמרו "לפי חרב" (שם) רצה לומר , ששיבר מחנהו והכה את כולם לפי חרב; וכן תרגם אונקלוס "ויחלש": "ותבר". גם הכתוב "החלש יאמר גבור אני" (יואל ד , י) - הוא שבור הלב , הפך "ואמיץ לבו בגבורים" (עמ' ב , טז). וכזה אמר התרגום: "וגברא ימות ויתמקמק" (תרגום איוב). וסוף הפסוק ויגוע אדם ואיו - הוא כפול , כענין התוכחות.

ויחלש - ויכרת , כמו "ויחלוש יהושע את עמלק" (שמ' יז , יג). והטעם , שלא יוסיף להחליף כמו שעושה העץ , אבל הוא כולו נכרת לגמרי.

וזה , כי יש לעץ תקוה אחר הכרתו או אחר זקנתו או אחר מותו , ואולם האדם כאשר מת - כבר נכרת לגמרי , אבדה ממנו תקוה שישוב לחיות , ולזה ראוי שתעזבהו וישלים ימיו. הנה כמו שכאשר אזלו המים מני ים והנהר יחרב ויבש , לא ישאר בהם דבר מן המים ההם שיהיה כחיי אל שישובו בו הים והנהר לאיתנם , כן האיש כאשר מת לא יקום לעולם , כי לא ישאר בו דבר שיהיה כחיי על שישובו בו החיים האנושיים עד שיפסדו השמים. המתים לא יקיצו ולא יעורו משנתם , רוצה לומר , שלא יחיו אחר המות , כמו שלא יפסדו השמים.

ויחלש - פועל עומד; "ויחלש יהושע" (שמ' יז , יג) - פועל יוצא. או שניהם יוצאים , כאשר אפרש.

ויחלש - כטעם: נהרג. או: ויחלש השם תולדתו , על כן ימות ויגוע , ויאמרו מכיריו: איו?
ריכוז קישורים