תנ"ך - אזלו־מים מני־ים ונהר יחרב ויבש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָֽזְלוּ־מַ֭יִם מִנִּי־יָ֑ם וְ֝נָהָ֗ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ: (איוב פרק יד פסוק יא)

טקסט וניקוד:

אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ: (איוב פרק יד פסוק יא)

טקסט בלבד:

אזלו־מים מני־ים ונהר יחרב ויבש: (איוב פרק יד פסוק יא)

תיקון קוראים:

אזלו־מים מני־ים ונהר יחרב ויבש: (איוב פרק יד פסוק יא)
ונהר - ד': בר' ב , י; יש' יט , ה; יונה ב , ד; איוב יד , יא. ויבש - ה' (וחסר): יש' יט , ה; יח' יז , ט; עמ' א , ב; תה' צ , ו; איוב יד , יא.

אזלו - ל'; ונהר - ד'; ויבש - ה'.

אזלו מים מני ים - ממקום שנהר בא ויוצא ממקורו , הבא מאליו מן הים , והנהר הבא משם יחרב ויבש לעולם; כן איש שכב ולא יקום.

אזלו מים מני ים - גלי הים נתלשים ויוצאים למרחוק , ואחרכך חוזרים אלי הים ושוב אינן שבים. ונהר יחרב ויבש - שנסתם מקורו ומעיינו , שלא יצאו ולא יזובו עוד מים משם.

וכי אזלו מים מני ים - הים מתפשט בכל יום ויוצא ממקומו ולערב הוא שב למקומו , וגם נהר אם יחרב ויבש , כשהמטר יורד הנהר חוזר ומתמלא.

אזלו מים - כן דמה האדם.

ועוד שפל הוא האדם מן הים , שאם אזלו מים מיני ים - הוא מקום כינוס המים , ונהר יחרב ויבש - מקומו עומד ומתמלא; והוא כמו מקרא חסר.

אזלו מים מני ים - המים הנגרים מן הים לחרבה , אשר לא יאספו , ונהר יחרב ויבש , כי יכזב מקורו - כן איש שוכב ולא יקום לעולם.

וזה , כי יש לעץ תקוה אחר הכרתו או אחר זקנתו או אחר מותו , ואולם האדם כאשר מת - כבר נכרת לגמרי , אבדה ממנו תקוה שישוב לחיות , ולזה ראוי שתעזבהו וישלים ימיו. הנה כמו שכאשר אזלו המים מני ים והנהר יחרב ויבש , לא ישאר בהם דבר מן המים ההם שיהיה כחיי אל שישובו בו הים והנהר לאיתנם , כן האיש כאשר מת לא יקום לעולם , כי לא ישאר בו דבר שיהיה כחיי על שישובו בו החיים האנושיים עד שיפסדו השמים. המתים לא יקיצו ולא יעורו משנתם , רוצה לומר , שלא יחיו אחר המות , כמו שלא יפסדו השמים.

אזלו [מים] - כמי הים שאין להם העמדה , או כנהר שיחרב , כן האדם ישכב בקבר. לא יקיצו - להיות בטבע הראשון.
ריכוז קישורים