תנ"ך - תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תִּתְקְפֵ֣הוּ לָ֭נֶצַח וַֽיַּהֲלֹ֑ךְ מְשַׁנֶּ֥ה פָ֝נָ֗יו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ: (איוב פרק יד פסוק כ)

טקסט וניקוד:

תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ: (איוב פרק יד פסוק כ)

טקסט בלבד:

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו: (איוב פרק יד פסוק כ)

תיקון קוראים:

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו: (איוב פרק יד פסוק כ)
תתקפהו - ב': איוב יד , כ; טו , כד.

תתקפהו - ב'.

תתקפהו - תחזק ממנו ותאנסהו בתקפך , ויהלך מן העולם.

תתקפהו לנצח ויהלוך וגו' - כל זאת עד סוף המענה - פירוש של "ותקות אנוש האבדת" (לעיל , יט). משנה פניו - כשאתה משנה זיו תארו , שהוא מת , אתה משלחהו ומסתירו מעל הארץ.

תתקפהו לנצח - כשאתה נוטל תוקפו ממנו , הרי הוא אבוד לנצח. והרבה תיבות מצינו כיוצא בזה , שמשמשין 'עיקור' ו'עיקר': "בסעיפותיו קיננו" (יח' לא , ו) - פתרון: בענפיו; "מסעף פארה" (יש' י , לג) - כורת סעיפיו. אף כאן כתוב: תתקפהו - משעה שאתה נוטל תוקפו ממנו. לנצח ויהלך - הלך חלף לו לנצח. וגם יש לומר: תתקפהו - תחזק ממנו ותאנסהו בתוקפך , ויהלוך מן העולם. משנה פניו - כיון שנפל אדם בחולי , פניו משתנין.

תתקפהו - תתגבר עליו ותשנה פניו.

תתקפהו לנצח - תחזק ממנו , ויהלך לנצח. משנה פניו - פני המת אין דומין לפני החי.

תתקפהו לנצח - תהיה תקיף ממנו להוליכו לנצח.

תתקפהו - תנצחהו.

תנצחהו ההפעלות הממית נצוח נצחי ויעדר. ואמנם אמר זה , לפי שהמות הוא כשינצחו הכחות המתפעלות הכחות הפועלות , כמו שהתבאר בטבעיות. וכאשר ישנה פניו , רוצה לומר , שיהפוך פניו וידרוך אל ההפסד ותשלחהו שלוח עולמי - הנה אחר המות לא ירגיש האדם דבר מאלו הדברים שהיה מרגיש בהם בעודו חי. הנה כבר ירבו ויכבדו בניו ולא ידע או יצערו ויתמעטו ולא יבין למו. אך בשרו , בעת שהיה עליו כאב , יכאב וירגיש בדברים המצערים אותו , רוצה לומר: בעוד שהוא חי; ונפשו , בעת שהיא עליו , תאבל ותרעם למכאובים. אמנם אחר המות לא יהיה בזה הִפעלות והֶרגש , לא לבשרו ולא לנפשו. והנה אמר איוב כל זה לפי דעת רעיו , שיראו שאלו המכות חלו עליו לעונש על מריו , והוא ירחיק זה; שאם היה הענין כן , לא היה ראוי שירדפהו השם יתברך בכמו אלו ההרדפות , לפי שהוא היה צדיק וישר , ואם היה שחטא הוא מעט. ובהיות הענין כן , הנה הוא מבואר שכבר יעשה לו השם יתברך עול אם ימיתנו באלו המכאובות אשר מוליכות אותו אל מות , לפי מה שהתבאר לו מהם על מרי מעט אשר אפשר שיוחס לו , עם שיקפח שכרו מן הצדק והיושר שעשה; כי הוא לא ישוב לחיות אחר מותו , בדרך שיוכל אז להטיב לו השם יתברך על הטוב אשר עשה. והכלל העולה מהדברים הוא , שאיוב גינה דעת צופר ובלדד לפי שהיו מכחישים המוחש , ואמר איוב שהם היו מבטלים הידיעה; לפי שכאשר לא יעשה מהמוחש שרש והתחלה , לא יהיה בכאן לידיעה דרך. וגינה צופר על אשר היה מבזה אותו , להיות צופר שאנן ושליו (ראה איוב יב , ה) , והוא היה "נכון למועדי רגל" (שם). ואחר כן הביא ראיה מהחוש לסתור דברי צופר , והוא , שאנחנו נמצא מהרשעים המצליחים מי שאין להם פחד כלל. ושפט , כי היה בלתי אפשר בצופר שידע מפעלות השם יתברך ונפלאותיו השיעור אשר היה הוא יודע אותו בזה , כי הוא היה צעיר ממנו , ואורך הזמן יוסיף אִמּות בעניינים , מצד מה שיושג בו מהמוחש. ולפי שלא התבאר לצופר מהחוש מה שראוי בזאת החקירה , היה טועה בזה המבוקש זה האופן מהטעות. ואחר כן גינה צופר ובלדד על אשר היו מנצלים השם יתברך מעשיית העול בכמו אלו הטענות הכוזבות , כי זה היה ממה שיורה שהם יאמינו שהשם יתברך עושה עול , אבל ירצו לשאת פניו בזה האופן , כמו שיכסה האדם פשע אוהבו באי זה צד שיוכל. ואחר כן הביא ראיה מחוזק הכאב לסתור דעותיהם , לפי שלא היה לו פשע והיה עם זה נענש בזה העונש הנפלא. ואחר ביאר ואמר , שלא יאשימהו אדם על , זה הדעת שהיה לו , ויאמר שלפי זה הדרך יהיה שוא עבוד אלהים (ע"פ מל' ג , יד) ועשות צדקה וחסד - כי הוא יַראה שראוי לאדם שינהיג גופו ונפשו במנהגים המשובחים כדי שתגיע לנפש הצלחתה ותושע בשם יתברך. ואחר כן הביא שתי טענות: האחת יסתור בה שיהיה השם יתברך משגיח באישי האדם , והשנית יסתור בה בייחוד דעת צופר. אמנם הראשונה היא , שהאדם הוא פחוּת ונבזה , ולזה לא יתכן שישגיח השם יתברך בו , עם היותו בתכלית הכבוד. ולא תחשוב זאת הטענה חלושה , אבל היא פלוסופית , וכבר השתמשו בה הפלוסופים וחייבו ממנה שהשם יתברך לא ידע כי כי אם עצמו. ואופן הביאור בו - כי השם יתברך , אם יקנה כמו אלו הידיעות , הנה יחשוב שיחוייב מזה שישלם הנכבד בפחות , וזה בתכלית הגנות. ועוד , שהשמחה והשלימות יהיה יותר למשיג בשיושג אצלו היותר נכבד , ולפי שהמשיג השלם יעשה פעולתו ביותר שלם שאפשר , הנה יחשוב שיחוייב מזה שלא ישיג השם יתברך כי אם העניינים היותר נכבדים; ולזה שפטו שלא ישיג השם יתברך כי אם עצמו. ואולם האמת בזה כבר ביארנו בספר מלחמות יי'. והטענה השנית - שלא יתכן שיענש האדם על אשר לא יעשה מה שאי אפשר לו עשייתו; ולפי שאי אפשר לאדם שיעשה הטוב תמיד להיותו חומרי , רוצה לומר , שאי אפשר לו שישכיל ויתבונן תמיד בפעולות השם יתברך , הנה לא יתכן שיענש על זה. ואחר כן זכר מהפלגת מכאובו , שהוא היה בוחר המות עליו. והנה ההתוַכּחוּת שהיה לו עם השם יתברך בזה המענה הוא לפי דעת אלו האנשים החולקים עמו , לא לפי דעתו; ובו טענה על דבריהם כמו שקדם.

תתקפהו - תתקוף ממנו. ותשלחהו - מן "בשלח" (איוב לג , יח) , ופירושו: תהרגהו; או: כמשמעו.

תתקפהו - תתחזק עליו; והעניין: אתה חזק לנצח , והוא הולך. משנה פניו - שינוס ליחו (ע"פ דב' לד , ז). ותשלחהו - תגרשהו , כעניין "וישלחהו יי'... מגן עדן" (בר' ג , כג).

תתקפהו לנצח - אתה מתגבר עליו לנצח , כמו "בניי יצאוני" (יר' י , כ). ואתה משנה זיו פניו ותשלחהו מזה העולם.
ריכוז קישורים