תנ"ך - שעה
מעליו
ויחדל
עד־ירצה
כשכיר
יומו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שְׁעֵ֣ה
מֵעָלָ֣יו
וְיֶחְדָּ֑ל
עַד־יִ֝רְצֶ֗ה
כְּשָׂכִ֥יר
יוֹמֽוֹ:
(איוב פרק יד פסוק ו)
שְׁעֵה
מֵעָלָיו
וְיֶחְדָּל
עַד־יִרְצֶה
כְּשָׂכִיר
יוֹמוֹ:
(איוב פרק יד פסוק ו)
שעה
מעליו
ויחדל
עד־ירצה
כשכיר
יומו:
(איוב פרק יד פסוק ו)
שעה
מעליו
ויחדל
עד־ירצה
כשכיר
יומו:
(איוב פרק יד פסוק ו)
כשכיר
-
ב':
*וי'
כה
,
מ;
איוב
יד
,
ו.
וחד:
וכשכיר
-
איוב
ז
,
ב.
כשכיר
ב'
כשכיר
כתושב
עד
ירצה
כשכיר
יומו.
וחד
וכשכיר
.
שעה
מעליו
-
באותו
מיעוט
חרץ
הימים
(ראה
לעיל
,
ה)
,
ויחדל
לו
ממכאוב
,
עד
ירצה
בזקנותו
ותשות
כחו
את
יום
מותו
,
כשכיר
הרוצה
להשלמת
עבודת
יומו.
כי
עבירתו
מן
העולם
חלוטה
ונצמתת
משאר
כל
העוברים.
אם
חרוצים
-
אם
חשבון
ימיו
קצובים
וחצובים
לפניך
,
ואם
מספר
חדשיו
מנויים
הם
עמך
,
ואם
עשית
לו
חוקים
וזמנים
אשר
לא
יעבור
,
שלא
יחיה
כי
אם
עד
יום
פלוני
,
למה
לא
תחדל
ותשעה
מעליו
,
שלא
תביא
לו
ייסורין
באותן
הימים
מועטים
עד
אשר
יבא
יום
פקודת
מיתתו?!
כי
שעתו
קצובה
לו
כשעה
הקצובה
לשכיר.
שעה
-
'אנטינדרא'
בלעז
,
כמו
"ואל
ישעו
בדברי
שקר"
(שמ'
ה
,
ט).
שעה
-
עסוק
בדברים
אחרים
כדי
שתחדל
מעליו
,
דוגמת
"גש
הלאה"
(בר'
יט
,
ט)
-
ברחוק
ממנו
,
שלא
תקרב
אלינו;
וכן
"קרב
אליך
אל
תגע
(בנוסחנו:
תגש)
בי"
(יש'
סה
,
ה);
וכן
"גשה
לי
ואשבה"
(יש'
מט
,
כ)
-
הימשך
עצמך
לצדדין
למען
אשב
אצלך.
למה
לא
תשעה
ותחדל
מעליו
-
שלא
תביא
לו
ייסורין
באותן
ימים
מועטין
עד
אשר
יבוא
יום
פקודת
מיתתו;
כי
שעתו
קצובה
לו
כשעה
הקצובה
לשכיר.
שעה
מעליו
-
סור
מעליו;
כמו
"על
כן
אמרתי
שעו
מני"
(יש'
כב
,
ד).
שעה
-
הרפה;
כמו
"שעו
מני"
(יש'
כב
,
ד).
ויחדל
-
ישמח
בחלדו;
כמו
"כל
יושבי
חלד"
(תה'
מט
,
ב).
או:
ויחדל
מהתרעם.
עד
ירצה
-
ישלים;
כמו
"והרצה
את
שבתותיה"
(וי'
כו
,
לד).
שאם
חרוצים
ימיו
וקרוצים
תעשה
,
ולא
יעבור
על
קצבותיך;
חרוצים
-
כמו
"משפטך
אתה
חרצת"
(מ"א
כ
,
מ).
לפיכך
שעה
מעליו
ויחדל
עליו
מרעתו
,
עד
ירצה
וישלים
יומו
כשכיר
שנה
(ע"פ
וי'
כה
,
נג).
אם
חרוצים
ימיו
-
אם
ימיו
של
אדם
קצובים
,
אתך
מספר
חדשיו
,
כי
אתה
חרצת
אותם
,
וחוקיו
וגבולו
עשית
,
ולא
יוכל
לעבור
עליהם
,
לחיות
יותר;
אם
כן
שעה
-
הרפה
מעליו
ויחדל
מרעתו
,
עד
ישלים
כשכיר
המצפה
לבוא
יומו.
ירצה
-
מלשון
"והרצת
את
שבתותיה"
(וי'
כו
,
לד).
שעה
מעליו
-
הרפה
ממנו.
ויחדל
-
וישלים
חדלו
וזמנו.
אהה
השם!
אחר
שימיו
קצובים
,
הרפה
מעליו
וישלם
חדלו
וזמנו
עד
אשר
יבא
העת
אשר
ימות
בו
מות
טבעי
,
וירצה
היום
ההוא
אז
כמו
השכיר
שיקוה
היום
שישלים
בו
שכירותו
כדי
שיפרע
מפעלו.
וזה
,
כי
בעת
הזקנה
המופלגת
ירצה
אדם
המות
ויחשקהו
,
כאמרו
"עד
אשר
לא
יבאו
ימי
רעה
ויגיעו
ימים
אשר
תאמר
אין
לי
בהם
חפץ"
(ראה
קה'
יב
,
א).
שעה
-
הרפה.
ויחדל
-
יש
אומרים:
מן
"חדל"
(בר'
יח
,
יא)
שטעמו
זמן;
או:
כמשמעו.
ויחדל
-
ישלים
חדלו
,
והטעם:
זמנו.
או:
יחדל
מן
הצרות.
ירצה
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י
וראב"ע):
ישלים.
והקרוב
אלי:
יקבל
ברצון
ימיו
וחדשיו
כשכיר
שכר
יומו.
שעה
מעליו
-
כמו
"כמה
לא
תשעה
ממני"
(איוב
ז
,
יט).
ויחדל
-
מייסורין.
עד
ירצה
כשכיר
יומו
-
לשון
השלמה
הוא
,
כמו
"אז
תרצה
הארץ"
(וי'
כו
,
לד).