תנ"ך - לא־יעשר ולא־יקום חילו ולא־יטה לארץ מנלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹֽא־יֶ֭עְשַׁר וְלֹא־יָק֣וּם חֵיל֑וֹ וְלֹא־יִטֶּ֖ה לָאָ֣רֶץ מִנְלָֽם: (איוב פרק טו פסוק כט)

טקסט וניקוד:

לֹא־יֶעְשַׁר וְלֹא־יָקוּם חֵילוֹ וְלֹא־יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם: (איוב פרק טו פסוק כט)

טקסט בלבד:

לא־יעשר ולא־יקום חילו ולא־יטה לארץ מנלם: (איוב פרק טו פסוק כט)

תיקון קוראים:

לא־יעשר ולא־יקום חילו ולא־יטה לארץ מנלם: (איוב פרק טו פסוק כט)
לא - ט' ראשי פסוקים 'לא ולא ולא' מיחדין: ראה איוב ג , כו. לא - ל"ד פסוקים 'לא ולא ולא': ראה איוב ג , כו. ולא - יקום - ד': יש' ח , י; איוב ח , טו; יד , יב; טו , כט.

ולא - יקום - ד'; יטה - ל'; מנלם - ל'.

ולא יקום חילו - לא יתקיים לימים רבים. ולא יטה - לא ינטה מליצתו; כמו "ויטו אחרי הבצע" (ש"א ח , ג) , שפירושו: 'וינטו' הם עצמם; אף כאן לא ינטה מן השמים לארץ. מנלם - מתת תאותם וזימון מחשבתם , והוא כשתי תיבות: מן להם. מן - הכנתם; כמו "וימן להם המלך" (דנ' א , ה); ודומה לו "הפצירה פים" - בשתי תיבות (ש"א יג , כא) , וכן "אראלם" (יש' לג , ז) - תרגם יונתן: "אתגלי להון". זה נראה בעיני , ומנחם מסייעני (? ראה מחברת: 'אראל') - דבר אחר: מנלם - לשון "כנלותך לבגוד" (שם , א) , והנו"ן שבו יסוד נופל; לשון 'תכלית': לא יטה לארץ - להיות בטילה , גזירת חרוץ.

ולא יטה - כמו 'ולא יִנְטה' , לשון 'יפְעל' , ולא לשון 'יִפָּעל'.

ולא יטה - כמו 'לא ינטה'. לארץ מנלם - פתרון: מן זרע שלהם; והוא כמין שתי תיבות; וכן "אראלם" (יש' לג , ז) - ותירגם יונתן: "אחוי להון"; וכן "הפצירהפים" (בנוסחנו: הפצירה פים; ש"א יג , כא); וכן רבים.

חילו - עשרו; כמו "עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יז). יקום - יעמוד. מנלם - הדבר השלם שלהם. ופירוש יטה - כמו "נוטה שמים" (יש' מד , כד); וכמוהו "כנלותך" (יש' לג , א) - כהשלימך.

ולא יטה לארץ מנלם - לא יהיה אהליהם ומקניהם ואשר להם נטוים על פני הארץ. מנלם - 'מן להם'; 'מן למו'. ודוגמתם; "עיניהם ישיתו לנטות בארץ" (תה' יז , יא) - לנטות אהליהם ומקניהם בארץ.

לא יעשר ולא יקום חילו - מושך לאחור; כלומר: לא יקום חילו ועשרו בסוף ימיו , ולא יהיה נוטה לארץ מן כל אשר להם. יטה - ירבה ויגדל , כמו "נוטה אליה כנהר שלום" (יש' סו , יב); "נוטה שמים" (יש' מד , כד) , ענין פירושו 'מתיחה'. מנלם - כמו שתי מלות: מן להם; כמו "וימן להם המלך" (דנ' א , ה); וכמוהו לדעת יונתן בן עוזיאל "אראלם" (יש' לג , ז): "אחזי להון".

מנלם - שלמותם , כעניין "כנלותך לבגוד יבגדו בך" (יש' לג , א).

מפני שכסה הרשע פניו בחלבו מרוב השומן , ושכן בערים חריבות , רוצה לומר , שבנה אותם ושכן בבתים אשר לא היו נושבים אבל היו עתידים להיותם לגלים נצים (ע"פ מ"ב יט , כה) , ובנה אותם מחדש כדי שיוכל לבטוח יותר בהם שיהיו חזקים ולהיותם לזכר לו - הנה יֵעָנש שלא יעשר ולא יעמוד עשרו אשר בעבורו היה משמין עצמו , ולא יטה לאנשי הארץ שלמותם , רוצה לומר , שהבנינים אשר עשה לא ישארו , אבל יחרבו ויפלו.

יטה - פועל עומד , כמו "ויט אליה" (בר' לח , טז). או 'יוצא' , כמו "ויט אהלה" (בר' לה , כא). מנלם - השלמתם , מן "כנלותך" (יש' לג , א).

לא יקום חילו - לא יתקיים ממונו , ולא יטה הרשע לארץ הנכחדת תכליתם של הבתים; והטעם: לא ישלים בניינם.

לא יעשר - לעולם. ולא יטה לארץ מנלם - לשון השלמה הוא , כמו "כנלותך לבגוד יבגדו בך" (יש' לג , א); כלומר: ולא יטה לארץ ולא יגיע שם השלמת טובם , אלא כדבר העומד באויר , שאין לו מעמד.
ריכוז קישורים