תנ"ך - כי־עדת
חנף
גלמוד
ואש
אכלה
אהלי־שחד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־עֲדַ֣ת
חָנֵ֣ף
גַּלְמ֑וּד
וְ֝אֵ֗שׁ
אָכְלָ֥ה
אָהֳלֵי־שֹֽׁחַד:
(איוב פרק טו פסוק לד)
כִּי־עֲדַת
חָנֵף
גַּלְמוּד
וְאֵשׁ
אָכְלָה
אָהֳלֵי־שֹׁחַד:
(איוב פרק טו פסוק לד)
כי־עדת
חנף
גלמוד
ואש
אכלה
אהלי־שחד:
(איוב פרק טו פסוק לד)
כי־עדת
חנף
גלמוד
ואש
אכלה
אהלי־שחד:
(איוב פרק טו פסוק לד)
כי
עדת
חנף
-
עדת
חיילותיו
של
אותו
חנף
,
סנחריב
,
היתה
בדודה
וגלמודה;
ואש
אכלה
אהליהם
עמהם
,
כי
אהליו
-
אהלי
מקבלי
שוחד
היו.
כי
עדת
חנף
גלמוד
-
כמוך
,
דין
הוא
שתהא
גלמוד.
ואש
אכלה
-
דמה
אף
אלהים
לאש
בעבור
שהרו
עמל.
ובטנם
-
רמז
למחשבותיהם
הנסתרות.
כי
עדת
חנף
-
וקהלתם
הגדולה
תהיה
לגלמוד
,
ואש
אכלה
אהלי
שוחד
-
כי
תבואם
רעה
כאש
אוכלת
האהל
שהוא
מן
בגד
,
והאש
מכלה
אותו.
הנה
קבוץ
החנפים
-
סופו
להיות
גלמוד
,
לפי
שישחיתו
קצתם
קצת
ולא
ישלם
הקבוץ
ביניהם
,
ואש
אכלה
האהלים
הבנויים
משחד
ועול
,
לפי
שהם
יחשבו
וישתדלו
תמיד
בעמל
ואון
,
ומחשבתם
תכין
מרמה
תמיד.
ולזה
יענישם
השם
יתברך
בכמו
אלו
העונשים.
והכלל
העולה
מהדברים
הוא
,
שהוא
היה
מגנה
איוב
על
אמרוֹ
שלא
חטא
,
והוא
מעיד
שכבר
חטא
,
שהוא
בדבריו
אלה
יפר
יראת
השם
מהאנשים
וימנע
מהתפלל
אליו
בעת
הצרה
,
אשר
עם
התועלת
שבו
להנצל
מהרע
,
הנה
בו
מהתקון
המדיני
וההישרה
אל
הצלחת
הנפש
,
מה
שלא
יעלם.
והביא
ראיה
מהחוש
על
היות
אלו
הרעות
מסודרות
מהשם
יתברך
לפי
מעשה
האדם
,
למה
שימצא
מהרעות
לרשעים
אשר
לא
נפקד
איש
מהם
שלא
ישיגוהו
רעות
,
אם
מצד
הפחד
אם
מזולת
זה;
וזה
ממה
שיורה
על
כי
אלו
הרעות
הם
לרשעים
מפני
היותם
רשעים.
ועוד
,
שאנחנו
נראה
העונש
הבאה
עליהם
כנגד
מרים
מדה
כנגד
מדה.
ואילו
היה
מוגבל
בגיחו
מרחם
לא
היה
אפשר
זה
,
אלא
אם
נאמר
שכבר
הוגבל
גם
כן
אז
שיהיה
זה
האיש
עושה
מרי
,
שיהא
דומה
לעונש
המוגבל
לבוא
עליו
,
וזה
בתכלית
הבטול
והגנות;
כי
אם
היה
הענין
כן
,
תבטל
הבחירה
ויהיו
כל
העניינים
מחוייבים.
הנה
זה
הוא
לבד
מה
שהוסיף
אליפז
לטעון
בזה
המענה.
יחמס
-
הרשע
יעשה
חמס
,
על
כן
כבוסר
הגפן
יהיה
בסרו.
והעניין:
קל
מהרה
יהיה
נשחת
,
כגפן
בעת
הבוסר
,
והוא
סבה
להשליך
כנצת
הזית
נצתו.
וטעם
בסרו
ונצתו:
היא
עדת
החנף
שיהיה
שומם
עליה.
ואש
-
הוא
אף
השם
,
שתאכל
האהלים
מלאי
שוחד.