תנ"ך - יסבו
עלי׀
רביו
יפלח
כליותי
ולא
יחמל
ישפך
לארץ
מררתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יָ֮סֹ֤בּוּ
עָלַ֨י׀
רַבָּ֗יו
יְפַלַּ֣ח
כִּ֭לְיוֹתַי
וְלֹ֣א
יַחְמֹ֑ל
יִשְׁפֹּ֥ךְ
לָ֝אָ֗רֶץ
מְרֵרָתִֽי:
(איוב פרק טז פסוק יג)
יָסֹבּוּ
עָלַי׀
רַבָּיו
יְפַלַּח
כִּלְיוֹתַי
וְלֹא
יַחְמֹל
יִשְׁפֹּךְ
לָאָרֶץ
מְרֵרָתִי:
(איוב פרק טז פסוק יג)
יסבו
עלי׀
רביו
יפלח
כליותי
ולא
יחמל
ישפך
לארץ
מררתי:
(איוב פרק טז פסוק יג)
יסבו
עלי׀
רביו
יפלח
כליותי
ולא
יחמל
ישפך
לארץ
מררתי:
(איוב פרק טז פסוק יג)
יפלח
-
ב':
מש'
ז
,
כג;
איוב
טז
,
יג.
ולא
יחמל
-
ד':
יר'
כא
,
ז;
מש'
ו
,
לד;
איוב
טז
,
יג;
כז
,
כב.
רביו
-
ל';
יפלח
-
ב';
ולא
יחמל
-
ד';
מררתי
-
ל'.
רביו
-
מורה
חִצָיו;
כמו
"רובה
קשת"
(בר'
כא
,
כ).
מררתי
-
מרה
שלי.
יסובו
-
סובבים
עלי
חיציו.
רביו
-
לשון
חיצים
,
כמו
"וימררוהו
ורבו"
(בר'
מט
,
כג).
ישפך
לארץ
מרירתי
-
משל
הוא
על
צרתו
,
ולא
דקדק
במלתו.
רביו
-
אילו
חיציו
שהוא
רובה
בהם;
כמו
"וברקים
רב"
(תה'
יח
,
טו).
(יד)
יפרצני
פרץ
על
פני
פרץ
-
בעניין
הזה
יפלח
כליותיי:
אם
מחץ
הראשון
שְתִי
,
החץ
השיני
,
שהוא
מורה
ושונה
בו
,
מוחץ
עֵרֶב
באותו
מקום
עצמו
,
שלא
תעלה
לו
ארוכה.
רביו
-
כמו
השמיעו
אל
בבל
רבים.
מררתי
-
הוא
כנגד
הכבד.
יפלח
כליותי
-
יספר
כובד
חליו
בהפלגה
,
כדרך
"הביא
בכליותי
בני
אשפתו"
(איכה
ג
,
יג);
ו"נשפך
לארץ
כבדי"
(שם
ב
,
יא).
ורבותינו
ז"ל
אמרו
(ראה
חולין
מג
,
א)
כי
כן
היה
,
שנכרתו
כליותיו
ונשפכה
המרה
אשר
בכיס
הכבד;
והוא
אצלם
מעשה
נס
כי
יחיה.
רביו
-
מורי
החצים
אשר
לו
,
מגזרת
"וימררוהו
ורובו"
(בר'
מט
,
כג).
יפלח
-
יבקע.
יסובו
עלי
מורי
החצים
אשר
לו;
יבקע
כליותי
ולא
יחמול
לשפוך
לארץ
מררתי.
והנה
אמר
זה
כנגד
המכות
והמכאובות
אשר
חלו
בו.
רביו
-
שם
תואר
,
מן
"רובה
קשת"
(בר'
כא
,
כ);
רק
הם
שנים
שרשים:
'רבב'
ו'רבה'.
יפלח
-
יבקע.
כליותי
-
מן
"כלתה
לישועתך"
(בנוסחנו:
לתשועתך;
תה'
קיט
,
פא);
ונקראו
כן
כי
התאוה
בהן.
מררתי
-
היא
בכבד.
רביו
-
כטעם
"כל
ימי
צבאי"
(איוב
יד
,
יד)
,
ופירושו:
הצבא
הרובים
אותי;
וזה
מערכת
העליון
הממונה
על
האדם.
יסובו
עליו
רביו
-
חציו.
או
המורים
בחצים
,
כמו
"השמיעו
על
(בנוסחנו:
אל)
בבל
רבים"
(יר'
נ
,
כט);
"וימררוהו
ורבו"
(בר'
מט
,
כג).