תנ"ך - וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין־דבר אליו דבר כי ראו כי־גדל הכאב מאד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת וְאֵין־דֹּבֵ֤ר אֵלָיו֙ דָּבָ֔ר כִּ֣י רָא֔וּ כִּי־גָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד: (איוב פרק ב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּי־גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד: (איוב פרק ב פסוק יג)

טקסט בלבד:

וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין־דבר אליו דבר כי ראו כי־גדל הכאב מאד: (איוב פרק ב פסוק יג)

תיקון קוראים:

וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין־דבר אליו דבר כי ראו כי־גדל הכאב מאד: (איוב פרק ב פסוק יג)
וישבו אתו לארץ (ישיבה לארץ) - ד': יש' ג , כו; מז , א; איוב ב , יג; איכה ב , י. גדל - ג': בר' כו , יג; לח , יד; איוב ב , יג.

ישיבה לארץ ד' ונקתה שבי לארץ אין כסא וישבו אתו ישבו לארץ ידמו .

וישבו אתו לארץ - ד'; גדל - ג'.

לארץ - על הארץ , לצער בצערו.

ואין דובר אליו דבר - תנחומין למה? כי ראו כי גדל הכאב - בנוהג שבעולם: מי שטבעה ספינתו בים ובניו נותרין , באין אוהביו לנחמו ואומרים לו: אם ממון הפסדת , התנחם על בניך; או אם מתו גם בניו ורק גופו נשאר עליו בריא , מנחמין אותו ואומרים לו: התנחם בגופך זה , שהרי הרבה ראינו בני אדם שמתו להם בנים והולידו אחרים; אבל באיוב גדל הכאב מאד , שלא היה להם לנחמו אפילו בגופו. וכשראה שישבו להם משתוממין (ע"פ עז' ט , ד) שבעה ימים ושבעה לילות ― אילו שבעה ימי אבלו , שדין האבל שישב בדד וידום (ע"פ איכה ג , כח) ― ולאחר ימי אבילות ,

ואין דובר אליו דבר כי ראו - הם באו מיד לנחמו ולא יכולו , כי הכאב הגדול מנעם; שאין תנחומין למי שמיתו מוטל לפניו , והוא היה חשוב כמת (ראה תנח' צו , יג).

עוד זכר , שכאשר שמעו רעי איוב , באו לנוד לו ולנחמו; וכראותם חוזק שברו , לא נמצא מי שדבר אליו דבר. ואחשוב שאלו הרעים היו חכמים מפורסמים בזמן ההוא , חקרו יחד עמו בעיוניות , ונמצא ביניהם בזה המבוקש התוריי זה המחלוקת אשר הוא לפי מה שתשפטהו החלוקה , כמו שיתבאר אחר זה.

וישבו אתו לארץ - ולא אמר 'בארץ' , כי עצמם היה דבק לעצם הארץ באין מבדיל ביניהם , דרך אבילות; וכן "ישבו לארץ ידמו" (איכה ב , י). ואין דובר אליו דבר - ביום הראשון עת בואם לא דברו מאומה , כעניין 'אל תנחמנו בשעת אבלו' (ראה משנה אבות ד , יח). רק כל שבעת ימי אבילות דברו להרשיעו , והוא ענם להצדיק את נפשו.
ריכוז קישורים