תנ"ך - ויאמר ה' אל־השטן אי מזה תבא ויען השטן את־ה' ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשֻּׁ֣ט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ: (איוב פרק ב פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ: (איוב פרק ב פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' אל־השטן אי מזה תבא ויען השטן את־ה' ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה: (איוב פרק ב פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה אל־השטן אי מזה תבא ויען השטן את־יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה: (איוב פרק ב פסוק ב)
אי - ל"א (בלישנא): בר' ד , ט; טז , ח; דב' לב , לז; שו' יג , ו; ש"א ט , יח; כה , יא; כו , טז; ל , יג; ש"ב א , ג , יג; טו , ב; מ"א יג , יב; כב , כד; מ"ב ג , ח; יש' נ , א; סו , א (פעמיים); יר' ה , ז; ו , טז; יונה א , ח; מש' לא , ד; איוב ב , ב; כח , יב , כ; לח , יט (פעמיים) , כד; קה' ב , ג; יא , ו; אס' ז , ה; דה"ב יח , כג. אי מזה תבא - ב': ש"ב א , ג; איוב ב , ב. תבא - י"ז חסר: ראה איוב א , ז. משט - ב' (אחד חסר ואחד מלא): איוב א , ז; ב , ב. ומהתהלך - ב': איוב א , ז; ב , ב.

אי מזה תבא - ב'; משט - ל' חס'; ומהתהלך - ב'.

אי מזה תבוא - איה מקום שתוכל לומר: מזה אני בא?

אי מזה תבוא - אי זה מקום שתוכל לומר בו: מזה מקום אני בא.

ויהי היום - כמו הראשון (ראה איוב א , ו). ויבא גם השטן בתוכם להתיצב על יי' - לא נאמר כן בפעם הראשון להתיצב על יי' , כי אין השטן מן העומדים לפניו יתעלה , כי לא יחפוץ במות הרשע (ע"פ יח' יח , כג); רק בהנתן לו רשות בא בתוכם , ומתיצב לריב ועומד לדין עמים (ע"פ יש' ג , יג).

ואחר כך התחיל בסיפור המין האחר מן הרעות אשר התחלתו במקבל , כמו העצה והמזג , וקרא התחלת זה הרע גם כן שטן , להיותו מטה מהדרך הראוי. ואמר בו להתיצב על יי' מה שלא אמר כן בראשון (ראה איוב א , ו) , לפי שזה החלק מהנפש אשר בו תהיה העצה הוא מכוון בעצמו , לעבוד השכל האנושי ולהגיע לו שלימותו; וזה מבואר למי שיעיין בספר הנפש , וידע כחות הנפש האנושית , לאי זה תכלית נמצאו באדם. אלא שכבר יקרה בקצת העתים שיהיה מה שישפטהו זה החלק מהנפש - בלתי ישר ובלתי נאות , עד שיתחדשו מזה חלאים ומכאובים מצד רוע ההנהגה.

ויאמר. אי - לשון שאלה; וכן "אי הבל אחיך" (בר' ד , ט); "ולרוזנים אי שכר" (מש' לא , ד) - והטעם: לרוזנים איה שכר? וה"א 'איה' חסר מן אי מזה.
ריכוז קישורים