תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־השטן
הנו
בידך
אך
את־נפשו
שמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֧אמֶר
יְהוָ֛ה
אֶל־הַשָּׂטָ֖ן
הִנּ֣וֹ
בְיָדֶ֑ךָ
אַ֖ךְ
אֶת־נַפְשׁ֥וֹ
שְׁמֹֽר:
(איוב פרק ב פסוק ו)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־הַשָּׂטָן
הִנּוֹ
בְיָדֶךָ
אַךְ
אֶת־נַפְשׁוֹ
שְׁמֹר:
(איוב פרק ב פסוק ו)
ויאמר
ה'
אל־השטן
הנו
בידך
אך
את־נפשו
שמר:
(איוב פרק ב פסוק ו)
ויאמר
יהוה
אל־השטן
הנו
בידך
אך
את־נפשו
שמר:
(איוב פרק ב פסוק ו)
הנו
-
ב':
איוב
ב
,
ו;
דה"א
יא
,
כה.
אך
את
נפשו
שמור
-
שלא
תצא.
מכאן
אמרו
חכמים
(ב"ב
טז
,
א):
קשה
היה
צערו
של
שטן
יותר
משל
איוב;
כאומר
לחבירו:
שבור
חבית
זו
ושמור
יינה.
וזכר
על
צד
המשל
שזה
השטן
השתדל
בכל
אופני
ההשתדלות
להזיק
איוב
בגופו
,
ושהשם
יתברך
נתן
הכל
ברשותו
זולת
נפשו
,
כי
הוא
אשר
לא
נתן
לשטן
ממשלה
עליה;
אבל
הוא
הענין
בהפך
,
רוצה
לומר
,
שהיא
תמשול
עליו
ותנהיגהו
כאשר
תרצה.
ויחס
עם
זה
המסרו
ביד
זה
השטן
לסבת
היותו
בלתי
שלם
ביראת
השם
,
עד
שלא
יעמוד
באמונתו
כאשר
ינוסה
,
וזהו
אומרו
ואולם
שלח
נא
ידך
וגע
אל
עצמו
ואל
בשרו
אם
לא
על
פניך
יברכך.
וכן
היה
הענין
על
דרך
האמת
,
כי
איוב
,
להיותו
נבוך
ומבולבל
בענין
ההשגחה
האלהית
והיות
אמונתו
בזה
בלתי
שלימה
,
העתיקוהו
אלו
הרעות
הנופלות
אל
שיחליט
המאמר
שאין
השם
יתברך
משגיח
בתחתונים
,
רוצה
לומר:
באישיהם
,
ואילו
היה
מצוייר
אליו
האמת
בזה
לא
היה
נעתק
בשום
פנים
אל
ההאמנה
בחלופו.
והנה
סבת
היותו
נבוך
זה
השיעור
מהמבוכה
בזה
הדרוש
,
היתה
חסרונו
בהשגות
העיוניות
,
אשר
השלימות
בהם
סבת
השמר
האדם
מאלו
הרעות
המדומות.
ויאמר.
הנו
-
הו"ו
סימן
'הפעול
הנסתר';
וכן
"ישנו
עם
אחד"
(אס'
ג
,
ח);
"ילכדונו
את
הרשע"
(מש'
ה
,
כב).
ולקצור
התיבות
הפילו
הה"א
מהן
,
כי
הנכון:
'הנהו';
'ישנהו';
'ילכדוהו'.
אכן
שניהם
נכונים.
אך
את
נפשו
שמור
-
שתהיה
נפשו
שמורה
בתוך
גופו;
שלא
תטרף
דעתו
עליו
ויאמר
דברים
קשים
שלא
מדעת.