תנ"ך - משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מֵשִׁ֣יב יָ֭גָע וְלֹ֣א יִבְלָ֑ע כְּחֵ֥יל תְּ֝מוּרָת֗וֹ וְלֹ֣א יַעֲלֹֽס: (איוב פרק כ פסוק יח)

טקסט וניקוד:

מֵשִׁיב יָגָע וְלֹא יִבְלָע כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ וְלֹא יַעֲלֹס: (איוב פרק כ פסוק יח)

טקסט בלבד:

משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס: (איוב פרק כ פסוק יח)

תיקון קוראים:

משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס: (איוב פרק כ פסוק יח)
יגע - ל'; כחיל - ל'; יעלס - [ל'].

משיב יגע - הגזל שגזל. כחיל תמורתו - כאשר תהיה תמורתו ל'חיל' , נכסים גדולים , אז יביאהו חסרון , ולא יעלוס בו - וכן "יעלוז" (תה' צו , יב) , וכן "יעלוץ" (דה"א טז , לב) - שלשתן מתחלפות.

משיב יגע - משיב יגיע בני אדם אשר גזל , אשר לא יבלעהו ולא יאכלהו. יגע - שם דבר , כמו "שָבָע" (בר' מא , כט) , וכמוהו הרבה; ועל כן כולו קמוץ בגדול. בחיל (בנוסחנו: כחיל) תמורתו - כפל מלה: כאשר ישיב ממון תמורתו וחילופו לבעלים , אז לא יעלוס וישמח תמורתו - זה הוא הממון שבא מיד אחרים לידו , ומתחלף מרשות הבעלים לרשותו.

משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס - פירוש: משיב יגיע בני אדם שגזל , אשר לא יבלעהו ולא יאכלהו. יגע - שם דבר , כמו 'שָׂבָע'; וכמוהו הרבה , ועל כן כולו קמוץ בקמץ גדול. כחיל תמורתו - כפל מילה: כאשר ישיב ממון לבעלים תמורת ממון שגזל להם , אז לא יעלס וישמח. כחיל - פתרון: כשיעור ממון שגזל. יעלס - לשון שמחה , כמו "נתעלסה באהבים" (מש' ז , יח).

ראש פתנים יינק - הפך נהרי נחלי דבש וחמאה; ושניהם על דרך משל כעניין "שרש פורה ראש ולענה" (דב' כט , יז). ובסוף משיב כל מה שיגע בו בחיל (בנוסחנו: כחיל) תמורתו , שבא לו הדבר הפוך.

כחיל תמורתו ולא יעלוס - בה תמורתו על שהוא מאבדה וממירים אותה ממנו.

משיב יגע ולא יבלע - ישיב יגיע אחרים להם , ולא יאכל ממנו; כי אם שם ממנו בתוך פיו , לא יבלענו. כחיל תמורתו הוא אליו , ולא יעלוס בו; ירצה לומר , כי יְגיע אחרים אשר גזל - ישיב דמיו , והוא לו כאשר ימיר בהמה בבהמה (ע"פ וי' כז , י) או כסף בכסף , ולא ישמח בו. ויותר נכון לי שיאמר לנגזלים , וישלם להם מה שנגע בו עתה בעוניו , ולא יאכל ולא יהנה ממנו כאשר נותן ממון תמורתו; והוא מה שקנה בימי השלוה , שהומר לו עתה בצער , שלא יעלוס בו. והמשל , כי משניהם לא ישמח.

יגע - שם; והרצון , שישיב יגיעו. ולא יעלוס - לא ישמח.

הנה הוא ישיב יגיעו ויניחהו לאחרים , ולא יהנה ממנו. ויהיה יגיעו שישוב כשיעור החיל אשר גזל והוא תמורתו , ולא ישמח בזה החיל גם כן , כי לא נשאר לו ולא נהנה ממנו. או יהיה פירושו: כמו שישיב החיל תמורת מה שגזל ולא ישמח בגזלה ההיא אחר אשר ישיב אותה , כן ישיב גם כן יגיעו ויניחהו לאחרים. (ניסוח נוסף של פירוש דברי המענה לפסוקים ב - יח: ) עד כאן מחשבותי "ישיבוני ובעבור" (לעיל , ב) שהרגשתי בעצמי ולא אסמוך בזה על עדות הקודמין לבד , הנה אע"פ שחרפת והכלמת אותי בדבריך , הנה "רוח מבינתי יענני" (לעיל , ג) ויסבב שאשיב על דבריך. הנה באמת זאת ההקדמה נמצאת צודקת תמיד , "מני עד" (לעיל , ד) ועד עתה , מעת היות אדם עלי ארץ" (שם). והוא , כי הצלחת ה"רשעים" (לעיל , ד) ושמחתם לא תתקיים כי אם זמן מועט , ולזה אין ראוי בכמו זה שיקרא 'טוב' , כי תכליתו לרוע. "אם יעלה" (לעיל , ו) רוממותו "לשמים" (שם) , הנה הוא יאבד אבדן נצחי בקלות , כמו שתאבד הצואה. הנה כמו ה"חלום" (לעיל , ח) שלא ישאר ממנו זכר ולא רושם בכח הזוכר , לפי שאותם הרשמים אינם נרשמים שם באופן הרושם הדברים המושגים בחוש , כן לא ישאר ממנו זכר כלל. ה"עין" (לעיל , ט) שראתהו "לא תוסף" (שם) לראותו , "ולא" (שם) יראוהו "עוד" (שם) אנשי "מקומו" (שם). בעבור מה שגזל ל"דלים" (לעיל , י) האומללים בסבת תקפו וחוזקו , הנה ישיב השם יתברך גמול , שיחלשו בניו ויוכרחו לרצות "דלים" אשר תקפם אביהם. או: "ידיו" (שם) בעצמם "תשבנה" (שם) גזילתו , כי ישיבהו השם יתברך באופן מהשפלות והחולשה שיוכרח לעשות זה , תחת מה שאיבריו "מלאו" (לעיל , יא) חטא נעוריו , "ועמו על עפר תשכב" (שם) החטא ההיא , כי לא יכנע לבם מפני הזקנה והישישות , אבל יהיה יצרו לרע תמיד ולא יעזוב דרכיו הרעים. ותחת מה שהיה מדרכו לקבץ אליו הרעות והפחתיות , עד שכאשר תהיה הרעה מתוקה "בפיו" (לעיל , יב) - הנה לא ירצה לספר אותם לאנשים אבל "יכחידנה תחת לשונו" (שם) ו"יחמול עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו" (לעיל , יג) , ליראתו פן ילמדו האנשים זה וירדו לאומנתו , או יתחכמו להשמר שלא יזיקם אלו הרעות והחמסים - הנה ישיב השם יתברך גמולו; והוא , שהוא יסבב במה שהיה בקרבו לשמור מציאות , והוא המזון , שישוב דבר רע ומשחית עד שיהיה "בקרבו מרורת פתנים" (לעיל , יד). וזה מהפלגת המשל , כאילו הוא היה חפץ שיהיו עמו תמיד הדברים הרעים , והשם יתברך יעשה לו זה כאילו הוא נמשך בזה לרצונו. והנה ההון ש"בלע" (לעיל , טו) ואכל - "יקיאנו" (שם) וישיבנו לבעליו ולא ישאר עמו , אבל יהיה מהונו מה שהוא בתכלית מהמרירות והרוע , וזה , שהוא "יינק ראש פתנים" (לעיל , טז) ו"תהרגהו לשון אפעה" (שם) בארס אשר שם , ולא יראה בשפע המזונות הטובים והערבים , כמו "דבש וחמאה" (לעיל , יז).

יעלס ו"עלץ לבי" (ש"א ב , א) ו"עלז בה" (יש' ה , יד) - שלשתם לשון שמחה , כי למ"ד הפעל בהם ממוצא אחד.

משיב יגע - ישיב תחת הגזלה שבלע , יגיעתו , ולא יבלעהו כבולעו חיל תמורתו - בממון שיתן תמורה בגללו; והתמורה - יְגִיעוֹ.

משיב - מה שיגע לגזול ולא יבלע אותו , ולא יעלוס כחיל תמורתו - של גזל; שלא ישמח לא בגזל ולא בחילופו. ויעלוס הוא כמו "נתעלסה באהבים" (מש' ז , יח).
ריכוז קישורים