תנ"ך - כי׀ לא־ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י׀ לֹא־יָדַ֣ע שָׁלֵ֣ו בְּבִטְנ֑וֹ בַּ֝חֲמוּד֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט: (איוב פרק כ פסוק כ)

טקסט וניקוד:

כִּי׀ לֹא־יָדַע שָׁלֵו בְּבִטְנוֹ בַּחֲמוּדוֹ לֹא יְמַלֵּט: (איוב פרק כ פסוק כ)

טקסט בלבד:

כי׀ לא־ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט: (איוב פרק כ פסוק כ)

תיקון קוראים:

כי׀ לא־ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט: (איוב פרק כ פסוק כ)
כי - י"א בטעמא (מהפך לגרמיה בראש פסוק): ראה איוב ה , ו. ימלט - ח': עמ' ב , יד , טו (פעמיים); תה' לג , יז; פט , מט; איוב כ , כ; כב , ל; קה' ח , ח. (ואחד: וימלט - תה' קז , כ).

כי - י"א בט'; בחמודו - ל'.

כי לא ידע את בטנו מעולם שליו - בטנו אומר לו תמיד: גזול והבא למלאני! ועל כן בחמודו - בבשר יופי חמדתו , לא ימלט - כי יהא פוחת והולך; ודומה לו "ותמס כעש חמודו" (תה' לט , יב).

בחמודו לא ימלט - בבשר חמדתו ויופיו לא ימלט את עצמו.

כי לא ידע את בטנו מעולם שליו - בטנו אומר לו תמיד: גזול והבא למלאני. בחמודו - שחמד לגזול ולחמוס את הבריות. לא ימלט - לא ימלט רשע את בעליו (ע"פ קה' ח , ח).

בחמודו - שחמד והתאוה , הוא לא השאיר כלום.

שלו בבטנו - דבר שלוה לא נתן בבטנו , אלא גזל ותגר בחמודו - בחמדת רכושו.

כי לא ידע שלו בבטנו - יחזור על הפסוק הראשון "משיב יגע" (לעיל , יח) ויאמר כי הוא ישיב הגזלות ולא יעלס בקנינו , כי ימות בחצי ימיו , ולא ידע בבניו היוצאים מבטנו איש שקט ושלו. הבנים יקראו 'יוצאי בטן' , כמו "לבני בטני" (איוב יט , יז); וכן "כי אם אשר יצא ממעיך" (בר' טו , ד); "מחלציך יצאו" (בר' לה , יא); וכולם כנוים. בחמודו לא ימלט - כאשר חמד לא ימלט איש , כענין 'לא יוליד'; כמו "והמליטה זכר" (יש' סו , ז). והמפרשים אמרו: כי לא ידע שלו בבטנו - שאין בבטנו השקט , וממה שחמד והתאוה לא ימלט כלום.

בחמודו לא ימלט - בחמודו ועשרו לא ימלט דבר , שהכל יאבד.

הנה גמולו שלא ידע אבר שלו בקרבו , אך יהיו הם כלם נגועים ורצוצים כמו שרצץ הדלים , ולא ימלט בחמודו ועשרו דבר שלא יאבד; תחת אשר גזל בית אשר לא עמל בו (ראה לעיל , יט) , יאבד ממנו מה שעמל בו.

כי לא ידע אדם שלו , כי הכל הרגיז בעבור בטנו. בחמודו - בגזלה שישיב (ראה לעיל , יח). לא ימלט - נפשו.

כי לא ידע - להיות שליו בבטנו , כדכתיב "ובטן רשעים תחסר" (מש' יג , כה). בחמודו לא ימלט - במה שהוא חומד לגזול - לא ימלט אותו , אלא ישיבנו בעל כרחו.
ריכוז קישורים