תנ"ך - אין־שריד לאכלו על־כן לא־יחיל טובו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵין־שָׂרִ֥יד לְאָכְל֑וֹ עַל־כֵּ֝ן לֹא־יָחִ֥יל טוּבֽוֹ: (איוב פרק כ פסוק כא)

טקסט וניקוד:

אֵין־שָׂרִיד לְאָכְלוֹ עַל־כֵּן לֹא־יָחִיל טוּבוֹ: (איוב פרק כ פסוק כא)

טקסט בלבד:

אין־שריד לאכלו על־כן לא־יחיל טובו: (איוב פרק כ פסוק כא)

תיקון קוראים:

אין־שריד לאכלו על־כן לא־יחיל טובו: (איוב פרק כ פסוק כא)
לאכלו - ב': יח' לג , כז; איוב כ , כא. טובו - ג': הו' ג , ה; זכ' ט , יז; איוב כ , כא.

טובו ג' ופחדו אל יי' ואל טובו כי מה טובו על כן לא יחיל .

לאכלו - ב'; טובו - ג'.

אין שריד לאכלו - לא שייר ממאכלו לחלק לעניים. על כן לא יחיל טובו - לא יצליח; כמו "יחילו דרכיו" (תה' י , ה). ובאנשי סדום מדבר , שהיה עיניהם צרה באורחים , כי כן העיד על סדום "גאון שבעת לחם" וגו' "וידי עני ואביון לא החזיקו" (ראה יח' טז , מו). ורבותינו פירשו (ראה סנה' צב , א): אין שריד לאכלו - לא השרה תלמידי חכמים על שלחנו; כמו "ובשרידים אשר יי' קורא" (יואל ג , ה).

אין שריד לאכלו - לא יהיה שריד במאכלו , כי כולו יקיאנו , כעיניין שנאמר "חיל בלע ויקיאנו" (לעיל , טו). על כן - אשר גזל לאחרים את ממונם.

אין שריד לאכלו - כל מה שהיה יכול לגזול ולחמוס לצורך מאכלו לא היה משאיר שלא לגזול. על כן לא יחיל טובו - לא יצליח טובו; כמו "יחילו דרכיו" (תה' י , ה).

יחיל - יקוה.

אין שריד לאוכלו - אין לו שאירית לאכול יותר , על כן אשר גזל לא יחיל ויצליח , וימתין טובו כמו "תוחלת אונים נכזבה" (צ"ל: אבדה; מש' יא , ז) מה אוחיל (מ"ב ו , לג) אלא שזה מן 'יחל' וזה מן 'חל'. ויש לפרשו כמו "יחולו על ראש" (ש"ב ג , כט) , שאותו מן 'חל' , אך העיניין הראשון נראה יותר.

אין שריד לאכלו - לעושר שלו , לנחול אותו ממנו. על כן לא יקוה אל הטוב אשר לו , ולא יעלס בו (ראה לעיל , יח).

יחיל - יצליח.

בעבור שלא היה משאיר דבר מאשר בידו לאכלו , אבל היה בוטח שיגזול ויחמוס די ספקו , הנה יהיה גמולו שלא יצלח טובו , עד שיצטרך לקחת מזולתו מה שיאכל , או ימות ברעב. ולזאת הסבה הנה ברבות טובתו , שלא יחסר לו דבר , אז יהיה צר לו ויהיה עני , לפי שכל יד איש עמל ואון (ע"פ תה' י , ז) תבואנו לעושקו.

לאכלו - שם דבר , וכן "אכל תשברו מאתם" (דב' ב , ו). יחיל - יקוה; וכן "ויחל עוד" (בר' ח , י); "ויחילו עד בוש" (שו' ג , כה).

אין אדם שריד שלא עשקוֹ בעבור מאכלו; על כן - שעשק דלים , לא יקוה טובו.

אין שריד לאכלו - לא היה משייר כלום לעניים , אלא היה אוכל. על כן לא יחיל טובו - לא יצליח; כמו "יחילו דרכיו בכל עת" (תה' י , ה).
ריכוז קישורים