תנ"ך - איוב פרק כ פסוק כו - כל־חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא־נפח ירע שריד באהלו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּל־חֹשֶׁךְ֮ טָמ֪וּן לִצְפּ֫וּנָ֥יו תְּ֭אָכְלֵהוּ אֵ֣שׁ לֹא־נֻפָּ֑ח יֵ֖רַע שָׂרִ֣יד בְּאָהֳלֽוֹ: (כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו )

טקסט וניקוד:

כָּל־חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא־נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ: (כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו )

טקסט בלבד:

כל־חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא־נפח ירע שריד באהלו: (כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו )

תיקון קוראים:

כל־חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא־נפח ירע שריד באהלו: (כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו )
לצפוניו - ל'; תאכלהו - ל'; נפח - ל'.

לצפוניו - לצורך מצפוני גנוזים הצפונים לו. אש לא נופח - אש של גיהנם. ירע שריד באהלו - תבא רעה לשריד שישאר באהלו. כל הפרשה כולה באנשי סדום. ירע שריד באהלו - אפילו לוט הנמלט מהם באה רעה לאהלו; זו אשתו , שהיתה נציב מלח (ראה בר' יט , כו). כן מצאתי במדרש רבי תנחומא (תנח' וירא ז).

תאכלהו - משקל 'חזק' , ועל כן כ"ף נדגשת (לפנינו: ללא דגש). על חטף קמץ שבאלף לא שמעתי כלום. ואילו היה ננקד תְאַכְּלֵהו , אז יישר כוחו בדיקדוקו ובמשקלו. אש לא נפח - אשר תרד עליו מן השמים , 'פולדרא' בלעז. יירע - יהיה רעוע ורצוץ שריד הנשאר באהלו.

תאכלהו אש לא נפח - כדי שיעונה ולא תצא נפשו במהרה.

לצפוניו - כתרגומו. יירע שריד באוהלו - אם יהיה שריד , רעה תבא אליו.

כל חשך טמון לצפוניו - במקומות צפונים שלא ידעם ולא ישתמר מהם. תאכלהו אש לא נופח - הוא האש שלא תכבה. והנשאר באהלו תהיה לרעה.

לצפוניו - בעבור החטאים אשר צפן. ירע - ישָבר.

כל חשך וכל רע טמון לו בעבור צפוניו , רוצה לומר , החטאים אשר צפן והעלים. תאכל אותו אש אשר לא נופח במפוח , רוצה לומר , האש הנופלת מן השמים , וישבר מי שהיה שריד לאהלו , עד שלא יהיה לביתו שריד.

תאכלהו - מבניין 'מרובע'. נופח - מן "נופח באש פחם" (יש' נד , טז); והאש בכאן לשון זכר. ירע - מן "הרע לעם הזה" (שמ' ה , כג); שנים שרשים בעניין אחד: 'ירע' ו'רוע'.

כל חשך טמון לו - וזה רמז לצרות. לצפוניו - בעבור עֲוֹניו הצפונים , כעניין "צפונה חטאתו" (הו' יג , יב). אש לא נופח - שאין צורך לָפַחַת אותו , כעניין "אש אלהים נפלה מן השמים" (איוב א , טז). ויש אומרים (ראה ראב"ע): לא נופח - כדי שלא ימות מהרה , ויהיה מעונה. ירע - המריע. שריד באהלו - אחר מותו.

תאכלהו אש לא נפח - זהו אש של גיהנם. ובא האש זכר ונקבה. ירע לשריד שיישאר באהלו; כמו "אל ירע בעיניך" (בר' כא , יב).
ריכוז קישורים