תנ"ך - כל־חשך
טמון
לצפוניו
תאכלהו
אש
לא־נפח
ירע
שריד
באהלו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־חֹשֶׁךְ֮
טָמ֪וּן
לִצְפּ֫וּנָ֥יו
תְּ֭אָכְלֵהוּ
אֵ֣שׁ
לֹא־נֻפָּ֑ח
יֵ֖רַע
שָׂרִ֣יד
בְּאָהֳלֽוֹ:
(איוב פרק כ פסוק כו)
כָּל־חֹשֶׁךְ
טָמוּן
לִצְפּוּנָיו
תְּאָכְלֵהוּ
אֵשׁ
לֹא־נֻפָּח
יֵרַע
שָׂרִיד
בְּאָהֳלוֹ:
(איוב פרק כ פסוק כו)
כל־חשך
טמון
לצפוניו
תאכלהו
אש
לא־נפח
ירע
שריד
באהלו:
(איוב פרק כ פסוק כו)
כל־חשך
טמון
לצפוניו
תאכלהו
אש
לא־נפח
ירע
שריד
באהלו:
(איוב פרק כ פסוק כו)
לצפוניו
-
ל';
תאכלהו
-
ל';
נפח
-
ל'.
לצפוניו
-
לצורך
מצפוני
גנוזים
הצפונים
לו.
אש
לא
נופח
-
אש
של
גיהנם.
ירע
שריד
באהלו
-
תבא
רעה
לשריד
שישאר
באהלו.
כל
הפרשה
כולה
באנשי
סדום.
ירע
שריד
באהלו
-
אפילו
לוט
הנמלט
מהם
באה
רעה
לאהלו;
זו
אשתו
,
שהיתה
נציב
מלח
(ראה
בר'
יט
,
כו).
כן
מצאתי
במדרש
רבי
תנחומא
(תנח'
וירא
ז).
תאכלהו
-
משקל
'חזק'
,
ועל
כן
כ"ף
נדגשת
(לפנינו:
ללא
דגש).
על
חטף
קמץ
שבאלף
לא
שמעתי
כלום.
ואילו
היה
ננקד
תְאַכְּלֵהו
,
אז
יישר
כוחו
בדיקדוקו
ובמשקלו.
אש
לא
נפח
-
אשר
תרד
עליו
מן
השמים
,
'פולדרא'
בלעז.
יירע
-
יהיה
רעוע
ורצוץ
שריד
הנשאר
באהלו.
תאכלהו
אש
לא
נפח
-
כדי
שיעונה
ולא
תצא
נפשו
במהרה.
לצפוניו
-
כתרגומו.
יירע
שריד
באוהלו
-
אם
יהיה
שריד
,
רעה
תבא
אליו.
כל
חשך
טמון
לצפוניו
-
במקומות
צפונים
שלא
ידעם
ולא
ישתמר
מהם.
תאכלהו
אש
לא
נופח
-
הוא
האש
שלא
תכבה.
והנשאר
באהלו
תהיה
לרעה.
לצפוניו
-
בעבור
החטאים
אשר
צפן.
ירע
-
ישָבר.
כל
חשך
וכל
רע
טמון
לו
בעבור
צפוניו
,
רוצה
לומר
,
החטאים
אשר
צפן
והעלים.
תאכל
אותו
אש
אשר
לא
נופח
במפוח
,
רוצה
לומר
,
האש
הנופלת
מן
השמים
,
וישבר
מי
שהיה
שריד
לאהלו
,
עד
שלא
יהיה
לביתו
שריד.
תאכלהו
-
מבניין
'מרובע'.
נופח
-
מן
"נופח
באש
פחם"
(יש'
נד
,
טז);
והאש
בכאן
לשון
זכר.
ירע
-
מן
"הרע
לעם
הזה"
(שמ'
ה
,
כג);
שנים
שרשים
בעניין
אחד:
'ירע'
ו'רוע'.
כל
חשך
טמון
לו
-
וזה
רמז
לצרות.
לצפוניו
-
בעבור
עֲוֹניו
הצפונים
,
כעניין
"צפונה
חטאתו"
(הו'
יג
,
יב).
אש
לא
נופח
-
שאין
צורך
לָפַחַת
אותו
,
כעניין
"אש
אלהים
נפלה
מן
השמים"
(איוב
א
,
טז).
ויש
אומרים
(ראה
ראב"ע):
לא
נופח
-
כדי
שלא
ימות
מהרה
,
ויהיה
מעונה.
ירע
-
המריע.
שריד
באהלו
-
אחר
מותו.
תאכלהו
אש
לא
נפח
-
זהו
אש
של
גיהנם.
ובא
האש
זכר
ונקבה.
ירע
לשריד
שיישאר
באהלו;
כמו
"אל
ירע
בעיניך"
(בר'
כא
,
יב).