תנ"ך - יגל
יבול
ביתו
נגרות
ביום
אפו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יִ֭גֶל
יְב֣וּל
בֵּית֑וֹ
נִ֝גָּר֗וֹת
בְּי֣וֹם
אַפּֽוֹ:
(איוב פרק כ פסוק כח)
יִגֶל
יְבוּל
בֵּיתוֹ
נִגָּרוֹת
בְּיוֹם
אַפּוֹ:
(איוב פרק כ פסוק כח)
יגל
יבול
ביתו
נגרות
ביום
אפו:
(איוב פרק כ פסוק כח)
יגל
יבול
ביתו
נגרות
ביום
אפו:
(איוב פרק כ פסוק כח)
יגל
-
לשון
'גלות'.
נגרות
-
יהיו
אוצרותיו
נתונות
למשיסה
ולבז;
כמו
"כמים
המוגרים"
ארצה
(ראה
מי'
א
,
ד
וש"ב
יד
,
יד).
יגל
-
לשון
'גלות'.
יבול
ביתו
-
אילו
בניו.
נגרות
-
לשון
שפיכה
,
כמו
"מים
המוגרים
ארצה"
(ש"ב
יד
,
יד)
,
ופתרונו
,
שישפוך
עליו
הקדוש
ברוך
הוא
בחימה
אפו
ותלהטהו
(ע"פ
יש'
מב
,
כה).
יגל
-
יגלה
ממקומו.
יבול
ביתו
כנהרות
נגרות.
ויתכן
שיחסר
'עם'
ביתו;
או
יבול
אנשי
ביתו.
יגל
-
כמו
'יִגְלֶה'.
נגרות
-
נמשכות.
יגל
יבול
ביתו
-
מהרה
גלות
שלימה
(ע"פ
עמ'
א
,
ו)
,
כמים
הניגרים
במורד
אשר
לא
יאספו
(ע"פ
מי'
א
,
ד
וש"ב
יד
,
יד).
ביום
תבוא
אליו
הארץ
והחרון.
והתרגום
אמר:
"יטלטל
עיבור
ביתיה
משחיה
וחמריה
מזדלפין
ביומא
דרוגזיה"
(תרגום
איוב);
ועניינו:
יגלה
תבואות
ביתו
,
ושמנו
ושקוייו
(ע"פ
הו'
ב
,
ז)יגלו
ביום
אפו.
יגל
-
יגלה
ממקומו
וינוד.
נגרות
-
כמו
הנהרות
הנגרות.
יגלה
יבול
ביתו
ממקומו
ביום
אף
השם
(ע"פ
איכה
ב
,
כב)
,
רוצה
לומר
,
שיעשקוהו
האנשים
ממנו
ויסירוהו
בחוזק
ובמהירות
,
כמו
הנהרות
הנגרות
אשר
ילכו
בחוזק
ובמהירות.
יגל
-
יֵראה.
יבול
-
פירושו:
תבואה;
וכן
"ונתנה
הארץ
יבולה"
(וי'
כו
,
ד).
נגרות
-
כטעם
מרוצָה
,
וכן
"הגירם
על
ידי
חרב"
(יר'
יח
,
כא);
ונגרות
-
'נפעלות'
,
ותחסר
כ"ף
השרות.
או
נגרות
-
רמז
לאבני
ברד;
והוא
הנכון.
יבול
ביתו
-
רמז
לבנו
,
שהוא
פריו
ותבואתו;
ויגלה
כנהרות
נגרות.
פירוש
אחר:
יגל
ויִרְאה
יבול
ביתו
שזרע
בשדהו
,
ומיד
אבני
ברד
נגרות
עליו
ביום
אפו;
והוא
הנכון.
וטעם
יגל
-
מן
"גלה
חציר
ונראה
דשא"
(מש'
כז
,
כה).
ויש
אומרים:
נגרות
אבני
ביתו.
יגל
יבול
ביתו
-
יגלה.
נגרות
יהיו
כל
טובותיו
ביום
אפו
-
שֶלַשֵם.
ונחלת
אמרו
מאל.
שם
הפועל
הוא
,
כמו
"וכפתחו
עמדו
כל
העם"
(נחמ'
ח
,
ה).