תנ"ך - עטניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֲ֭טִנָיו מָלְא֣וּ חָלָ֑ב וּמֹ֖חַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה: (איוב פרק כא פסוק כד)

טקסט וניקוד:

עֲטִנָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה: (איוב פרק כא פסוק כד)

טקסט בלבד:

עטניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה: (איוב פרק כא פסוק כד)

תיקון קוראים:

עטניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה: (איוב פרק כא פסוק כד)
עטניו - ל'; ומח - ל'; ישקה - ל'.

עטיניו מלאו חלב - לשון משנה הוא (מנחות פו , א): 'עוטנו בבית הבד' - צוברים הזיתים יחד ושומנן מתעגל ומתאסף לתוכו , כדי שיהא מוכן כשעוצרו בבית הבד; ואותו כלי שצוברין אותו כדי להאסף שמנו לתוכו , נקרא 'מעטן'. אף כאן: חלבו ולחלוחו ושומנו נקרא עטיניו.

ומוח עצמותיו ישקה - מחמת שהוא עב ושמן , יש לו שיקוי עצמות , שהן מליאות מוח.

עטיניו - לשון משנה הוא (מנחות ח , ד): 'עוטנו בבית הבד'; תוברין הזתים יחד ושמנן עוגל ומתעגל ומתאסף לתוכן , כדי שיהא מוכן לצאת כשעוצרו בבית הבד; ואותו כלי שצוברין אותו כדי להיאסף שמנן לתוכו , נקרא 'מעטן'. אף כאן מקום מיכנס שמנו , והוא חזה שלו , נקרא 'עטיניו'. ומוח עצמותיו ישוקה - מחמת שהוא עב ושמן יש לו שיקוי עצמות , שהן מלאות מוח , ולא בצדקתו וביושר לבבו (ע"פ דב' ט , ה).

עטיניו - בלשון ישמעאל: המקום שיברכו עליו הגמלים על המים. ישוקה - כאילו ישוקה תמיד ממשקה , על כן לא ייבש.

עטיניו - עיניין מענין כלי שמחבצין בו , כלומר: דדיו מלאים חלב.

עטיניו מלאו חלב - אמר בו התרגום "חדוי" (?) , כי השדים ידמו לשרקת (ראה ערוך: 'שרק') הנקרא 'מעטן'; וכן בלשון רבותינו ז"ל (ראה ב"מ עב , ב): מעטן של זתים. ומוח עצמותיו - רמז , כי הגוף כלו מושקה מן המוח שהוא הרבה בעצמותיו. או יאמר כן: ומוח עצמותיו ישוקה מן החלב הנזכר.

עטיניו - הם השדים. ומוח עצמותיו ישוקה - רוצה לומר , שכל אחד מעצמיו מלא מוח מרוב השומן והדשנות.

ראה מה הגיעך מהטעות בחפשך בדרכיו בזה האופן , עד שאמרת שההצלחה אשר תכליתה לרע היא רע! הנה יתחייב מזה שלא יעשה השם רק רע לצדיקים ולרשעים; וזה שאמר ימות בעצם שלמותו והיה שלאנן ושלו כל ימיו , עד ששדיו מלאו חלב מרוב השומן , וכל אחד מעצמיו ישוקה במוח , רוצה לומר שהוא מלא מוח , וזה אשר ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה כלל - הנה תכליתם יחד אל מות , ורמה תכסה עליהם. ולפי שהמות שהיא תכליתם הוא רע , הנה יקרה מזה שיהיה כל מה שקרה להם בחייהם - רע , היו אלו האנשים צדיקים או רשעים. הנה בהרחיקך העול מהשם תיחסהו לו , וזה בתכלית הביטול והגנות.

עטיניו - כליו; ואין לו חבר.

עטיניו - כליו. מלאו חלב - כי הוא מרכך המעים ומלחלח הגוף. ישקה - מדשן המאכל , או ממשקה רפואה.

לרשעים רבים - יש ויש; עד כי יש רשע ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושלו , ויש ימות בנפש מרה; והכל נמצא בעולם. ואי זה מופת אתם עושים לי?!

עטיניו מלאו חלב - אין לו דומה , ומתפרש לפי העניין: איבריו. ומוח עצמותיו ישוקה - מאותו חלב.
ריכוז קישורים