תנ"ך - וזה
ימות
בנפש
מרה
ולא־אכל
בטובה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְזֶ֗ה
יָ֭מוּת
בְּנֶ֣פֶשׁ
מָרָ֑ה
וְלֹא־אָ֝כַ֗ל
בַּטּוֹבָֽה:
(איוב פרק כא פסוק כה)
וְזֶה
יָמוּת
בְּנֶפֶשׁ
מָרָה
וְלֹא־אָכַל
בַּטּוֹבָה:
(איוב פרק כא פסוק כה)
וזה
ימות
בנפש
מרה
ולא־אכל
בטובה:
(איוב פרק כא פסוק כה)
וזה
ימות
בנפש
מרה
ולא־אכל
בטובה:
(איוב פרק כא פסוק כה)
וזה
-
כ"ג
ראשי
פסוקים:
בר'
ו
,
טו;
שמ'
כט
,
א
,
לח;
וי'
יא
,
כט;
במ'
ח
,
ד;
יח
,
יא;
לד
,
ז;
דב'
יד
,
יב;
טו
,
ב;
יח
,
ג;
יט
,
ד;
יהו'
ה
,
ד;
שו'
כא
,
יא;
ש"א
ב
,
לד;
מ"א
ז
,
כח;
ט
,
טו;
יא
,
כז;
מ"ב
יט
,
כט;
יש'
לז
,
ל;
לח
,
ז;
יח'
מז
,
טו;
איוב
כא
,
כה;
עז'
ז
,
יא.
ולא
-
אכל
-
ד':
ש"א
כ
,
לד;
מ"א
כא
,
ד;
איוב
כא
,
כה;
לא
,
יז.
ולא
-
אכל
-
ד';
בטובה
-
ל'.
וזה
ימות
בנפש
מרה
-
הרמים
(ראה
לעיל
,
כב)
והקדושים
אליו
,
יפרע
מיד
מהם.
וזה
ימות
-
החסיד
מת
בנפש
מרה
,
שלא
השיג
טובה
בחייו;
ועל
כן
תמהתי
עד
מאד.
וזה
ימות
בנפש
מרה
ולא
אכל
בטובה
-
ולא
חטא
לאלהיו.
ושניהן
יחד
על
עפר
ישכבו
-
והכל
כאשר
לכל
,
מקרה
אחד
לצדיק
ולרשע
(ע"פ
קה'
ט
,
ב).
ורימה
תכסה
עליהם
-
על
שניהם
,
על
הטוב
ועל
החוטא.
וזה
ימות
כנפש
מרה...
יחד
על
עפר
ישכבו
-
הבן
אינו
מאריך
על
חיי
אביו
,
אלא
ימי
הבן
מתקצרים
בעון
האב
,
ומת
האב
מתוך
זקנה
ובנו
בנערותו.
ראה
מה
הגיעך
מהטעות
בחפשך
בדרכיו
בזה
האופן
,
עד
שאמרת
שההצלחה
אשר
תכליתה
לרע
היא
רע!
הנה
יתחייב
מזה
שלא
יעשה
השם
רק
רע
לצדיקים
ולרשעים;
וזה
שאמר
ימות
בעצם
שלמותו
והיה
שלאנן
ושלו
כל
ימיו
,
עד
ששדיו
מלאו
חלב
מרוב
השומן
,
וכל
אחד
מעצמיו
ישוקה
במוח
,
רוצה
לומר
שהוא
מלא
מוח
,
וזה
אשר
ימות
בנפש
מרה
ולא
אכל
בטובה
כלל
-
הנה
תכליתם
יחד
אל
מות
,
ורמה
תכסה
עליהם.
ולפי
שהמות
שהיא
תכליתם
הוא
רע
,
הנה
יקרה
מזה
שיהיה
כל
מה
שקרה
להם
בחייהם
-
רע
,
היו
אלו
האנשים
צדיקים
או
רשעים.
הנה
בהרחיקך
העול
מהשם
תיחסהו
לו
,
וזה
בתכלית
הביטול
והגנות.
בטובה
-
הבי"ת
כטעם
מ"ם;
וכן
"הנותר
בבשר
ובלחם"
(וי'
ח
,
לב).
בנפש
מרה
-
סבלות
,
כעניין
"וימררו
את
חייהם"
(שמ'
א
,
יד).
בטובה
-
הידועה
בזמנו.
לרשעים
רבים
-
יש
ויש;
עד
כי
יש
רשע
ימות
בעצם
תמו
כלו
שלאנן
ושלו
,
ויש
ימות
בנפש
מרה;
והכל
נמצא
בעולם.
ואי
זה
מופת
אתם
עושים
לי?!
וזה
-
הצדיק
,
ימות
בנפש
מרה.