תנ"ך - איוב פרק כא פסוק לב - והוא לקברות יובל ועל־גדיש ישקוד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְ֭הוּא לִקְבָר֣וֹת יוּבָ֑ל וְֽעַל־גָּדִ֥ישׁ יִשְׁקֽוֹד: (איוב פרק כא פסוק לב)

טקסט וניקוד:

וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל־גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד: (איוב פרק כא פסוק לב)

טקסט בלבד:

והוא לקברות יובל ועל־גדיש ישקוד: (איוב פרק כא פסוק לב)

תיקון קוראים:

והוא לקברות יובל ועל־גדיש ישקוד: (איוב פרק כא פסוק לב)
והוא - ל"ג ראשי פסוקים: ראה איוב יג , כח.

ישקוד - ל' מל'.

והוא לקברות יובל - סופו יובל לקבר. ועל גדיש ישקוד - כשהוא נקבר בשדות אצל הגדישים. [ועל גדיש ישקוד - ידונו אותו על שלא קיים המצות השייכים בשדה , לקט שכחה ופאה , ושאר מצות הנוהגים בעומר ובגדיש; ולכן שקדו וימהרו עליו הפורענות.]

ואם לקברות יובל - זהו שכר מעשיו , וממהרים אותו לקוברו על פני השדה במקום גדישין.

והוא לקברות יובל - פתרון: והאדם הזה סופו שיובל לקברות , ואפילו לא היתה רעה פוגעת בו כל ימי חייו , דיי לו ברעה זו שסופו למיתה. ועל גדיש ישקוד - פתרון: ועליו גדיש ישמור; שנקבר אצל גדיש , ודומה לו כאילו גדיש שומר על קברו.

ועל גדיש ישקוד - אמר רב האיי ז"ל שהיא הקובה שעל הקבר , כמנהג ארץ ישמעאל. והקרוב , שהוא עפר והדומה לו; ואין לו חבר.

והוא לקברות יובל - הרשע זוכה לקבורה ואינו נהרג , ועל גדיש ישקוד - וכמו הגדיש שנלקט בעתו כך הוא ממהר ושקד להשְׂתלק; כלומר , שאינו ממהר , "כעלות גדיש בעיתו" (איוב ה , כו); ודוגמתו "כמים עברו תזכור" (איוב יא , טז); "ותופיע (בנוסחנו: ותפַע) כמו אופל" (ראה שם י , כב).

כי הוא , בבוא הרעה אל ביתו לקברות - הובל כבר , ועל העפר הנקבץ על קברו כעין גדיש , ישקוד - תמיד עוד כל ימי הארץ (ע"פ בר' ח , כב).

ועל גדיש ישקוד - רצה לומר , שהוא יהיה שוקד לעמוד על הקבר; ונקרא הקבר גדיש להתקבץ עליו עפר ואבנים ויגבה על הארץ כצורת גדיש. ואיפשר שיהיה גדיש כמשמעה , וירצה בזה , שהוא יעמוד בחוץ , בקבר אשר אצל הגדיש שהוא בשדה.

האם מחוק השופט הישר שיביא העונש על חטאת האב לבניו אשר לא עשו זה החטא , כמו שאמרת? והוא לקברות יובל אחרי מותו , ועל הקבר ישקוד תמיד עד הפסדו; הנה ערבו ומתקו לו בקעי המישור אשר הוא קבור בהם , רוצה לומר , שלא ירגיש בשום רע אחרי מותו; ואחריו ימשוך המות כל אדם , כי הוא סופם , ולפניו משך אנשים אין מספר. ובהיות הענין כן , הנה ימצא זה הרשע נקי מכל העונש; או , אם תקרא המות 'עונש' , הנה אין נקי הצדיק מזה העונש. וכבר התבאר שאין ראוי שיקָרא 'עונש לו' מה שיקרה לבניו אחריו , כי לא יגיע לו מזה צער. וזה דבר כבר התבאר בספר המדות , רצוני , שאין ראוי שיקרא 'בלתי מצליח' מי שיבואו הרעות לאוהביו וקרוביו אחריו.

ועל גדיש - יש אומרים: קבר , ויש אומרים: עפר. או כמשמעו , והוא הנכון , כאשר אפרש; וכן "מגדיש ועד קמה" (שו' טו , ה). ישקד (בנוסחנו: ישקוד) - ידבק.

לקברות - כי המת יסיעוהו מקבר אל קבר ואין לו מנוחה במותו; וכבר פירשתי כל העניין בפסוק "קברים לי" (איוב יז , א). ועל גדיש ישקוד - כי הגדיש מוכן לדישה , והרשע כאלו דבק עם גדיש , על כן הוא נדוש ונשבר. והפירוש נכון.

והוא - הרשע. לקברות יובל - בשלוותו. ועל גדיש ישקוד - שיעשו על קברו תל עפר כמו גדיש.