תנ"ך - לי־שמעו
ויחלו
וידמו
למו
עצתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לִֽי־שָׁמְע֥וּ
וְיִחֵ֑לּוּ
וְ֝יִדְּמ֗וּ
לְמ֣וֹ
עֲצָתִֽי:
(איוב פרק כט פסוק כא)
לִי־שָׁמְעוּ
וְיִחֵלּוּ
וְיִדְּמוּ
לְמוֹ
עֲצָתִי:
(איוב פרק כט פסוק כא)
לי־שמעו
ויחלו
וידמו
למו
עצתי:
(איוב פרק כט פסוק כא)
לי־שמעו
ויחלו
וידמו
למו
עצתי:
(איוב פרק כט פסוק כא)
לי
שמעו
ויחלו
-
השומעים
דברי
היו
מיחלים
שיתקיימו
,
והיו
מתקיימות.
כי
מסורת
חכמה
היה
בידי.
לי
שמעו
ויחלו
-
מוסב
למעלה
על
"שרים
עצרו
במילים"
(פס'
ט):
לי
היו
שומעין
וממתינין
,
ודמומין
היו
לשמוע
עצתי.
ויחלו
-
לשון
המתנה
,
כמו
"יחל
ישראל
אל
יי'"
(תה'
קל
,
ז).
ויחלו
-
מן
פֹעל
יו"ד
של
'יחל'
,
ותיבת
'משקל
חזק'
היא
,
אבל
חי"ת
אינה
יכולה
להידגש;
והיא
דוגמת
"ויחלו"
(להלן
,
כג)
הכתוב
בסמוך
,
וכמו
"ויסרו"
(דב'
כא
,
יח)
,
"וישבו"
(יח'
כה
,
ד)
,
'וידעו'
,
'ויצאו'.
ודגש
הלמ"ד
בא
בשביל
ה'אתנחתא'
הקבועה
באות
שלפניה
,
כמו
למ"ד
של
"חדלו"
(שו'
ה
,
ז).
וידמו
-
מן
'נדם'
,
ועל
כן
דל"ת
נדגשת;
וחבירו
"נדמו
נאות
השלום"
(יר'
כה
,
לז).
לי
שמעו
ויחלו
-
לי
היו
שומעין
ישישים
וממתינין
עד
שאדבר
ראשון.
וידמו
למו
עצתי
-
כפל
מילה.
וידמו
-
אף
הוא
לשון
המתנה
,
כמו
"דומו
עד
הגיענו
אליכם"
(ש"א
יד
,
ט).
לי
שמעו
ויחלו
-
אשר
שמעו
לי
,
יחלו
אלי
וידמו
לעצתי.
ויחלו
-
וימתינו
ויקוו.
וידמו
-
וישתקו.
הנה
הנגידים
והשרים
שמעו
אלי
כשהייתי
מדבר
לעשות
כדברי
,
והם
היו
מיחלים
ומקוים
לדברי
קודם
דַבְּרי
,
ויחרישו
עד
שתבא
עצתי.
ויחלו
-
מן
"יחל
ישראל"
(תה'
קל
,
ז);
והדגש
בעבור
ההפסק
,
ומשקלו
"דברו"
(דב'
ה
,
כה).
וידמו
-
מן
"דממה"
(איוב
ד
,
טז).
למו
,
בשוא
-
מלת
שירות;
ו"למו"
בקמץ
(איוב
ג
,
יד)
-
להם.
וידמו
-
ויחרישו
בעבור
עצתי.
לי
שמעו
ויחלו
-
לשון
"יחל
ישראל"
(תה'
קלא
,
ג);
והדגש
בלי
צורך
,
ובא
לההביר
האות
,
כמו
"חדלו
פרזון
בישראל
חדלו"
(שו'
ה
,
ז).
והוא
כמו
"ויחלו
כמטר
לי"
(להלן
,
כג)
,
שהוא
מורפא;
והחירק
של
יו"ד
מביא
יו"ד
אחר
שנעלם
בינו
ובין
החי"ת
,
שהוא
פ"א
הפועל.
וידמו
למו
עצתי
-
גם
זה
לשון
המתנה
הוא
,
כמו
"דום
ליי'"
(תה'
לז
,
ז).