תנ"ך - אחרי
דברי
לא
ישנו
ועלימו
תטף
מלתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַחֲרֵ֣י
דְ֭בָרִי
לֹ֣א
יִשְׁנ֑וּ
וְ֝עָלֵ֗ימוֹ
תִּטֹּ֥ף
מִלָּתִֽי:
(איוב פרק כט פסוק כב)
אַחֲרֵי
דְבָרִי
לֹא
יִשְׁנוּ
וְעָלֵימוֹ
תִּטֹּף
מִלָּתִי:
(איוב פרק כט פסוק כב)
אחרי
דברי
לא
ישנו
ועלימו
תטף
מלתי:
(איוב פרק כט פסוק כב)
אחרי
דברי
לא
ישנו
ועלימו
תטף
מלתי:
(איוב פרק כט פסוק כב)
דברי
-
י"ג:
*במ'
יא
,
כג;
ש"ב
יט
,
מד;
מ"א
ו
,
יב;
יז
,
א;
יש'
נה
,
יא;
סו
,
ב;
*יר'
א
,
יב;
כג
,
כח
(פעמיים)
,
כט;
כט
,
י;
יונה
ד
,
ב;
איוב
כט
,
כב.
תטוף
מלתי
-
לשון
נבואה;
וכן
"לא
תטיף
על
בית
ישחק"
(עמ'
ז
,
טז).
כלומר:
כנבואה
היה
דברי.
לא
ישנו
-
לא
היו
שונין;
והוא
מן
פֹּעל
של
ה"י
,
של
'שנה';
מן
'ראה'
-
"יראו"
(איוב
כא
,
כ)
,
'בנה'
-
"יבנו"
(יש'
סה
,
כב)
,
'קנה'
-
"יקנו"
(יר'
לב
,
מד)
,
'שנה'
-
ישנו.
תטוף
מלתי
-
עליהם
היתה
נוטפת
מלתי
ומתקיימת
,
ומקיימין
אותה;
כלשון
"תזל
כטל
אמרתי"
(דב'
לב
,
ב).
ועלימו
תטוף
מילתי
-
פתרון:
עלימו
תמתק
מילתי;
כמו
"נופת
תטופנה"
(שה"ש
ד
,
יא).
לא
ישנו
-
מן
פעם
שנית
(?
ראה
נחמ'
ג
,
יא).
ועלימו
תטוף
-
תזל
כטל
(ע"פ
דב'
לב
,
ב).
לא
ישנו
-
מן
'שנה'
,
כמו
"ועל
השנות
החלום"
(בר'
מא
,
לב).
תטוף
מלתי
-
תדבר;
כמו
המלה
נוטפת
מן
הפה
,
כמו
"אל
תטיפו
יטיפון"
(מי'
ב
,
ו).
ועלימו
תטף
מלתי
-
מן
"ולא
תטיף
על
בית
ישחק"
(עמ'
ז
,
טז).
ואולי
כולם
מן
"נטפי
מים"
(איוב
לו
,
כז);
"אף
שמים
נטפו"
(תה'
סח
,
ט);
כדרך
"יערוף
כמטר
לקחי
תזל
כטל
אמרתי"
(דב'
לב
,
ב).
לא
ישנו
-
לא
ישתדלו
לקחת
עצה
אחרת.
תטוף
מלתי
-
תזל
אמרתי
(ע"פ
דב'
לב
,
ב).
והטעם
,
שישאלו
קצתם
לקצת:
מה
אמר
איוב?
ויאמרו
קצתם
לקצת
מאמרי.
ובבא
עצתי
לא
ישנו
לקחת
עצה
אחרת
,
אבל
יקבלוה
ויקיימוה.
עליהם
תטוף
מלתי
,
שיאמר
אחד
לאחד
מה
שאמרתי
אני.
ישנו
-
מן
"ישנא
הכתם
הטוב"
(איכה
ד
,
א).
תטוף
-
מן
"יטפו
ההרים
עסיס"
(יואל
ד
,
יח);
ופירושו:
תזל.
לא
ישנו
-
פועל
עומד
,
ופירושו:
לא
ישתנו
מדברי
רק
יקבלוהו.
ולא
נכון
להיות
ישנו
מן
'שנית'
,
כי
מי
שעונה
לא
יקרא
'שונה'
עד
שידבר
פעם
אחרת.
תטף
-
כטעם
"תזל
כטל
אמרתי"
(דב'
לב
,
ב).