תנ"ך - שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שָׁ֣ם רְ֭שָׁעִים חָ֣דְלוּ רֹ֑גֶז וְשָׁ֥ם יָ֝נוּ֗חוּ יְגִ֣יעֵי כֹֽחַ: (איוב פרק ג פסוק יז)

טקסט וניקוד:

שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ: (איוב פרק ג פסוק יז)

טקסט בלבד:

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח: (איוב פרק ג פסוק יז)

תיקון קוראים:

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח: (איוב פרק ג פסוק יז)
רגז - ג': איוב ג , יז , כו; יד , א.

רגז - ג'.

חדלו רוגז - נמנעים מרוגזם , שהיו נוהגים ורגילים להרגיז בארץ. ושם ינוחו - ושם נחו; דבר ההווה כתבוֹ בלשון עתיד.

שם רשעים - חוזר למלתו "או עם שרים" וגו' (לעיל , טו): שם רשעים וגו'.

שם רשעים חדלו רוגז - לכך אני אומר: אשרי מי שלא נולד , ולנולד - אשרי מי שמת בצאתו מרחם אמו (ע"פ במ' יב , יב) , שלא ראה עמל; ואם חיה וראה עמל - אשרי מי שקיבל עליו את שלו כבר ומת , בין צדיק בין רשע. שאם רשע הוא , שם רשעים חדלו רוגז - חדלים מלהרגיז לבוראם; ואם אדם הוא שראה עמל בעולם הזה , שם ינוחו יגיעי כח - אילו בני אדם שנתייגעו בעולם הזה על ידי כח , שעשו להם אחרים רעה.

שם רשעים - הם המתנועעים - חדלו מרוגזם.

שם רשעים - כמו "והרשיעו את הרשע" (דב' כה , א) - חייבין בדין חדלו , ויגיעי כח נחו מיגיעם.

שם רשעים חדלו רוגז - פירשו בו (ראה רש"י): חדלו מהרגיז הארץ. רק החכם (ראה ראב"ע) פירש , כי הרשעים , אנשי העמל והתנועה - כמו "והוא ישקיט ומי ירשיע" (איוב לד , כט) - חדלו רוגז - חדלו מרגזם , כמו שם ינוחו יגיעי כח , שהענין אחד במלות שונות. ומלת שם - ירמוז למקום אשר המתים שם , והוא הקבר.

חדלו רוגז - רוצה לומר: חדלו יראה , כמו העניין באמרו "לב רגז" (דב' כח , סה) , שהרצון בו: לב ירא; והרצון בזה , שאחר המות סרה יראת הרשעים מעל האנשים.

הנה המות נבחר מאד , וזה כי בעת המות סרה יראת הרשעים מעל האנשים , רוצה לומר , שהמתים אינם יראים מהרשעים , ושם ימצאו מנוח היגעים.

רגז - פחד; והוא חסר מ"ם השירות.

שם - רמז לקבר. חדלו רגז - חסר מלה , וכן הוא: חדלו חדלת רגז; וכן "עיניך יונים" (שה"ש ד , א). ופירושו: חדלו מלהרגיז אחרים. או חדלו רגז - שלא ירגזו ולא יפחדו מאדם על הרֶשע שעשו בחייהם. והוא הנכון.

ושם ינוחו יגיעי כח - נשתנה הצרי לחירק; ש'יגיע' הוא שם דבר , כמו "יגיע כפיך כי תאכל" (תה' קכח , ב). ו'יגֵע' הוא שם התואר , והיה לו לומר 'יגֵיעי כח'. או יש לומר שבא 'יגִיע' שם התאר על משקל 'נשיא' , 'נביא'.
ריכוז קישורים