ואם
אין
לך
טענות
להשיב
על
דברי
,
שמע
לי
החרש
,
ואני
אלמדך
החכמה
והידיעה
האמיתית
בזה
הדרוש.
והכלל
העולה
מהדברים
הוא
,
שאליהוא
יראה
שהטובות
והרעות
הם
מוגבלות
ומסודרות
מצד
המערכה
,
ובזה
יותר
הספק
בהצלחה
הנמצאת
לרשעים
,
כי
אין
ראוי
שנִפָּלא
אם
יסבב
השם
יתברך
מצד
זה
הטבע
אשר
שם
בגרמים
השמימיים
,
שיגיעו
טובות
לאנשים
,
היו
רשעים
או
צדיקים;
כי
אם
היה
אפשר
שלא
יגיע
רע
מהם
לנמצאות
השפלות
,
לא
היה
מקצר
השם
יתברך
מזה
,
לפי
שכוונתו
הראשונה
במה
שהמציא
היא
הגעת
הטוב.
כמו
שלא
יִפָּלא
איש
על
מה
שישגיח
השם
יתברך
בשמירת
הבעלי
חיים
הפחותים
והמציא
להם
המזון
והכלים
אשר
בו
ישיגוהו
,
עם
היותם
טורפים
ומשחיתים
זולתם
,
והיותם
בלתי
ראויים
להגיע
טוב
להם
מפני
צדקם
,
לפי
שהם
בלתי
מתוארים
בצדק.
כן
אין
ראוי
שיפלא
אם
יגיעו
טובות
מהשם
יתברך
בזה
האופן
לאנשים
,
היו
צדיקים
או
רשעים
,
כי
הם
יותר
נכבדים
משאר
בעלי
חיים.
אלא
שהֶתֵיר
,
זה
הספק
בזה
האופן
מדברי
אליהוא
הוא
בלתי
מבואר
כלל
מדבריו
,
כאילו
לא
השתדל
להתיר
הספק
בו
,
לחשבו
שהענין
מבואר
בתחלת
העיון
,
שלא
תהיה
מזה
הצד
טענה
על
השם
יתברך;
ולזה
נשאר
זה
הספק
לאיוב
,
כמו
שנבאר
במה
שאחר
זה
,
במה
שדבר
עם
השם
יתברך.
והנה
הרע
לא
יחוייב
מפני
זה
שיבא
לצדיקים
,
כי
השם
יתברך
שם
בהם
כלי
ישמרו
בו
מאלו
הרעות
,
והוא
השכל
-
אם
יתנהג
בו
לפי
הראוי
בדרך
שיתאחד
אחדות
מה
בשכל
הפועל
בו.
כי
כשהיה
הענין
כן
,
תגיע
הודעה
לאדם
בדרך
שישמר
מאלו
הרעות
בפנים
שונים
לפי
מדרגתו
בהתאחדות.
המדרגה
היותר
גבוהה
היא
שתגיע
לו
זאת
ההודעה
בחלום
,
ובזה
גם
כן
מדרגות
רבות
לא
זכרם.
והמדרגה
היותר
שפלה
היא
,
שלא
יהיה
בכח
זה
האדם
שיגיע
לו
ממנו
שום
הודעה
,
לרוב
הִקָשר
שכלו
בכחות
החמריות
,
ולא
יגיע
לו
ההתבודדות
מבין
שאר
חלקי
הנפש
,
הראוי
למי
שאפשר
בו
זאת
הידיעה
,
כמו
שנזכר
בספר
החוש
והמוחש.
אבל
תהיה
תכלית
ההודעה
לו
שיסבב
השכל
הפועל
,
אם
לשמרו
מרע
מוחש
מסודר
ומוגבל
מצד
המערכת
,
אם
לשמרו
מרע
נפשו
,
שיבואו
עליו
מכאובים
וחליים
ישמרו
מהנפילה
ברע
ההוא
אם
יהיה
מוחש
,
או
יכנע
בהם
לבבו
אם
היה
נפשי.
ואמר
שזה
אשר
יהיה
לשמירה
מרע
נפשי
לא
יהיה
מהשם
יתברך
יותר
משלשה
פעמים;
והוא
מבואר
שכמו
אלו
האנשים
יֵחָשבו
צדיקים
אחר
שהם
בתחלת
הדריכה
אל
הרֶשע
,
ולא
יאחזו
דרכו
עדיין
,
ויקרו
להם
מהרעות
על
צד
התוכחה
שלא
יקרה
לרשעים.
ולזה
יפול
ספק
ומבוכה
בהמצא
כמו
אלה
הרעות
יותר
לצדיקים
ממה
שתמצאנה
לרשעים.
ובזה
התיר
אליהו
הספק
במה
שספק
איוב
מהצלחת
הרשעים
ומעונש
הטובים
המוגבל
להם
לפי
המערכת
,
כי
אין
זה
עול
בחק
השם
יתברך
,
אחר
שהוא
המציא
להם
כלי
להנצל
מזה
הרע.
ואין
ראוי
גם
כן
שימָנע
השם
יתברך
מבריאת
האדם
בזה
התואר
אשר
היא
נפלאה
בשמירתו
מפני
רע
מה
יקרה
ממנה
,
עם
שהוא
הערים
להמציא
בנו
כלי
נוכל
להנצל
בו
מהרע.
מצורף
לזה
,
שאליהוא
יראה
שבזה
הרע
גם
כן
תועלת
מה
,
והוא
תוכחת
הרשעים
וכלותם
,
כמו
שיתבאר.
וזה
גם
כן
נמצא
במאמר
השם
לאיוב.
ובמאמר
שלמה
עליו
השלום
אמר
"כל
פעל
יי'
למענהו
וגם
רשע
ליום
רעה"
(מש'
טז
,
ד).
ואחשב
שתהיה
המדרגה
האמצעית
בין
שתי
אלה
המדרגות
,
שיקרה
לאדם
פחד
על
ענין
מה
,
היה
ראוי
לבא
עליו
רע
מה
,
ולא
ישיג
בו
יותר
מזה
השיעור;
ומפני
זה
השיעור
מההודעה
יהיה
נשמר
מעשות
הדבר
ההוא
וינצל
מהרע
אשר
היה
נכון
לבא
עליו
,
וכמו
זאת
ההודעה
מפורסמת
מאד
מן
החוש.
ואמרו
רבותינו
ז"ל
בסבתה
(ראה
מגילה
ג
,
א):
אע"ג
דאיהו
לא
חזי
מזליה
חזי.
וראוי
שתדע
אתה
המעיין
,
שבכמו
זה
האופן
יוּתַר
הספק
הזה
במה
שזכרה
תורה
בהגעת
הרעות
לנו
בשלא
נלך
בדרכי
השם
ובהגעת
הטובות
בשנלך
בהם
,
כמו
שזכר
בברכות
וקללות
(ראה
דב'
כח)
,
וזה
,
שכלל
האומה
יהיה
מושגח
כשילך
בדרכי
השם
יתברך.
וכאשר
יחל
לצאת
מהדרך
הטוב
או
יהיה
נכון
לבא
עליו
רע
מצד
המערכת
,
תגיע
ההודעה
לכלל
ההוא
באחד
משני
אלו
הדרכים
אשר
זכר;
וזה
,
שאם
היה
ביניהם
נביא
תגיע
אליו
ההודעה
והוא
יגיעה
לכלל
האומה;
ואם
לא
,
הנה
יביא
על
הכלל
ההוא
יסורין
מה
ומכאובות
,
אם
להצילם
מהרע
הגופיי
הנכון
לבא
עליהם
,
אם
להצילם
מן
הפחיתות
הנפשיי
אשר
החלו
להסתבך
בו.
ולזה
ביארה
התורה
שכשיבאו
על
הכלל
כמו
אלו
הרעות
,
לא
יְיַחֲסוה
אל
הקרי
,
אבל
יאמינו
שהכל
בא
מהשם
יתברך
להוכיחם
ולהעתיקם
מהרע;
אמר:
"אם
תלכו
עמי
קרי"
וגו'
(וי'
כו
,
כא).
ובזה
האופן
התקיים
בוא
הטובות
לנו
כאשר
נלך
בדרכי
השם
יתברך
ונדבק
בו
על
דרך
ההשגחה
,
לא
מצד
מערכת
לבד
,
ובוא
הרעות
לנו
כאשר
נסור
מהם.
וכבר
ביארה
התורה
שבסוף
הענין
יהיה
העונש
בהסתר
פנים
,
רוצה
לומר:
סור
ההשגחה
האלהית;
אבל
לא
יגיע
אלינו
רע
אז
,
אם
לא
הרע
הנכון
לבא
מצד
המערכת;
אמר:
"והסתרתי
פני
מהם"
(דב'
לא
,
יז).
וזה
,
שהגעת
הרעות
על
דרך
ההשגחה
להוכיח
האנשים
לא
יהיה
תמיד
כמו
שזכר
אליהוא
בזה
המענה.