תנ"ך - ירע כבירים לא־חקר ויעמד אחרים תחתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יָרֹ֣עַ כַּבִּירִ֣ים לֹא־חֵ֑קֶר וַיַּעֲמֵ֖ד אֲחֵרִ֣ים תַּחְתָּֽם: (איוב פרק לד פסוק כד)

טקסט וניקוד:

יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא־חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם: (איוב פרק לד פסוק כד)

טקסט בלבד:

ירע כבירים לא־חקר ויעמד אחרים תחתם: (איוב פרק לד פסוק כד)

תיקון קוראים:

ירע כבירים לא־חקר ויעמד אחרים תחתם: (איוב פרק לד פסוק כד)
ויעמד - ד': *במ' יא , כד; מ"ב ח , יא; תה' קז , כה; איוב לד , כד. וכל דברי הימים דכותהון בר' מן ז' ('ויעמֹד'): דה"א כא , א; דה"ב ו , יב , יג; יח , כ; כ , ה; כד , כ; לד , לא.

ירע - ל'; ויעמד - ד' וכל דבר' הימי' דכו' ב' מ' ז'.

ירוע - ירוצץ , כמו "רוע התרועעה" (יש' כד , יט). ויעמד אחרים - במקומם.

ירוע כבירים - וירוצץ כבירים , כאשר ריצץ הקדוש ברוך הוא שבעה אומות , ובאו ישראל תחתיהם בארצם.

ירוע כבירים לא חקר - כמה הם מאותם הדורות ששיבר הקדוש ברוך הוא , שהיו מחזקים את לבם וממרים על דבריו. ירוע - לשון שבירה , כמו "הירוע ברזל ברזל" (יר' טו , יב) , וכן "תרועם בשבט ברזל" (תה' ב , ט). כבירים - פתרון: חזקים; כמו "הן אל כביר לא ימאס" (איוב לו , ה) , שפתרונו: אל חזק. ויעמד אחרים תחתם - במקומם; אין זכרון לרשעי הדורות שעברו כבר ונטלו את שלהם מתחת ידו , וגם לאחרונים שיהיו אין להם זכרון עם שיהיו לאחרונה (ע"פ קה' א , יא) , שאף הם עתידין ליטול את שלהם מתחת ידו.

ירוע - ישבֹּר; כמו "תרועם בשבט ברזל" (תה' ב , ט).

ירוע כבירים - ישבור גדולים ורבים באין חקר ויעמיד אחרים תחתם - במקומם; וכי לכל אותם הכבירים יערוך משפט!?

ירוע כבירים לא חקר - יקשר עם הענין האמור למעלה , ש"לא נשא פני שרים" (פס' יט) , אך ירוע כבירים וגדולים רבים , אין מספר להם. ויעמד אחרים תחתם - כי דור הולך ודור בא (ראה קה' א , ד); כי יכיר מעשיהם הרעים אשר יעשו בסתר , והפך להם לילה ונשף חשקם , וידכאו בו. זה על דרך המפרשים. והאמת , שהוא שב להזכיר חכמתו. יאמר , כי ישבר וירוצץ כבירים וטובים , ויעמד אחרים תחתם - במקומם , כי יכיר מעבדיהם - והפכם כחומר חותם בלילה. וידכאו - מן "תשב אנוש עד דכא" (תה' צ , ג). כי תחת רשעים שהפך ספקם - לכבירים האלה , על כן ירוצץ אותם לעיני רואים , יראו ולא יבינו. ירוע - כמו "תרועם בשבט ברזל" (תה' ב , ט) , ענין שבירה וכתות. ספקם - ענין ספוק ומלוי דרך , כמו "אם ישפוק עפר שומרון" (מ"א כ , י); "במלאת שפקו" (איוב כ , כב) בשי"ן; "וספק מואב בקיאו" (יר' מח , כו) , בסמ"ך - כי יקיא לרע מלא ספקו. והמפרשים פירשו (ראה ראב"ע) מלשון "ויספוק את כפיו" (במ' כד , י). יאמר , כי הרשעים - תַכֵּם לעיני כל רואם כדי שיקחו הכל מוסר , כי סרו הרשעים מאחריו (ראה להלן , כז) ועל כן הפכם; ולהביא לפניו צעקת דלים ועניים , שגזלו אותם הרשעים והרעו להם.

ירוע כבירים - ישבור תקיפים.

ישבור השם תקיפים רבים עושקי בני אדם לאין חקר , ויעמיד אחרים , כאשר ימָצאו במקומם , לעשות עמהם רע כמו הרע הנעשה לקודמים. וזה אמנם הוא מפני הסתר פנים.

ירע - ישבר. כבירים - גדולים.

כי לא על איש ישים - חוק , שילכו להשפט עם השם; רק ירוע כבירים עד אין מספר , כי יכיר מעשיהם הרעים.

ירוע השם כבירים; כמו "רועה התרועעה הארץ" (יש' כד , יט). לשון שבר הוא: שישבר הגדולים מבלי חקר , ויעמיד אחרים במקומם.
ריכוז קישורים