תנ"ך - ויען־ה'
את־איוב
מנהסערה
מן
׀
הסערה
ויאמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעַן־יְהוָ֣ה
אֶת־אִ֭יּוֹב
מִ֥נהַסְּעָרָ֗ה
מִ֥ן
׀
הַסְּעָרָ֗ה
וַיֹּאמַֽר:
(איוב פרק לח פסוק א)
וַיַּעַן־יְהוָה
אֶת־אִיּוֹב
מִנהַסְּעָרָה
מִן
׀
הַסְּעָרָה
וַיֹּאמַר:
(איוב פרק לח פסוק א)
ויען־ה'
את־איוב
מנהסערה
מן
׀
הסערה
ויאמר:
(איוב פרק לח פסוק א)
ויען־יהוה
את־איוב
מנהסערה
מן
׀
הסערה
ויאמר:
(איוב פרק לח פסוק א)
מנהסערה
(כתיב;
מן
הסערה
קרי)
-
ה"י
כתיב
מלה
חדה
(אחת)
וקרי
תרתין
מלין
(שתי
מלים):
*בר'
ל
,
יא;
שמ'
ד
,
ב;
דב'
לג
,
ב;
יש'
ג
,
טו;
יר'
ו
,
כט;
יח
,
ג;
יח'
ח
,
ו;
תה'
י
,
י;
נה
,
טז;
קכג
,
ד;
איוב
לח
,
א;
מ
,
ו;
נחמ'
ב
,
יג;
דה"א
ט
,
ד;
כז
,
יב.
(וחלופיהון
ח'
כתיב
תרתין
וקרי
חדה:
שו'
טז
,
כה;
ש"א
ט
,
א;
כד
,
ח;
יש'
ט
,
ו;
מד
,
כד;
איכה
א
,
ו;
ד
,
ג;
דה"ב
לד
,
ו).
מן
הסערה
-
מְנֵה
שערות
שלך
,
ואשיבך
דברים
כנגדן;
מן
הסערה
שחרפתני:
"אשר
בסערה
ישופני"
(ראה
איוב
ט
,
יז)
-
ממנה
אשיב
לך
,
כאשר
תשמע
בסוף
הענין:
"מי
פלג
לשטף
תעלה"
(להלן
,
כה)
-
גומא
לכל
שֵעָר.
דבר
אחר:
בסערה
הכהו
(ראה
איוב
ט
,
יז)
-
בסערה
רפאהו
(כאן).
כדמפרש
בספרי
(ראה
יל"ש
תורה
רלה).
מן
הסערה
-
מתוך
רוח
סופה
וסערה
דבר
הקדוש
ברוך
הוא
עם
איוב
,
כעניין
שנאמר
באליהו
"והנה
רכב
אש
וסוסי
אש
ויפרידו
בין
שניהם
ויעל
אליהו
בסערה
השמים"
וגו'
(מ"ב
ב
,
יא);
וזהו
שאמר
איוב
לבסוף:
"ועתה
עיני
ראתה"
(איוב
מב
,
ה).
מנהסערה
-
מתוך
סופה
וסערה
דיבר
הקדוש
ברוך
הוא
עם
איוב
,
כעניין
שנאמר
באליהו
"והנה
רכב
אש...
ויפרידו
בין
שניהם
ויעל
אליהו
בסערה
השמים"
(מ"ב
ב
,
יא)
,
וכן
הוא
אומר
"בסופה
ובסערה
דרכו
וענן
אבק
רגליו"
(נח'
א
,
ג).
ויען
יי'
-
פירוש
מן
הסערה
-
שרוב
הנפלאות
שסיפר
הם
בסערת
השמים;
או
שדיבר
עליו
בסערה.
ויען
יי'
-
כדרך
שרגיל
להגלות
על
הנביאים:
והנה
רוח
גדולה
בא
מגלעד
ואש
מתלקחת
(ע"פ
יח'
א
,
ד).
ויען
יי'
את
איוב
מן
הסערה
ויאמר
-
הגיע
איוב
עתה
למעלת
הנבואה
,
יען
כי
היה
תם
וישר
,
ירא
אלהים
וסר
מרע
(ראה
איוב
א
,
א)
והוכח
על
נסיון.
ואף
ע"פ
שחטא
בהסתפקו
במשפט
מאין
חכמה
,
הועיל
אותו
הנסיון
לקרבו
אל
האלהים
,
כי
קבל
עליו
דבר
אליהוא
וראה
כי
הם
מספיקים
לשאלתו;
והנה
הוא
עתה
ירא
אלהים
וצדיק
תמים.
וענין
מן
הסערה
-
כי
לא
נפתחו
לו
השמים
וראה
מראות
אלהים
על
בריו
,
כגון
שיראה
השם
יושב
על
כסאו
(ע"פ
יש'
ו
,
א)
,
או
מלאך
דובר
בו
(ע"פ
זכ'
א
,
ט)
,
רק
שמע
סערה
גדולה
והשיג
מה
שישיגו
הנביאים
ראשונה
בראשית
החזון;
כמו
שנאמר
ביחזקאל
תחלה
,
"וארא
והנה
רוח
סערה
באה
מן
הצפון"
(א
,
ד)
,
וכן
באליהו
תחלה
נאמר
שם
"והנה
השם
עובר
ורוח
גדולה
וחזק
מפרק
הרים
ומשבר
סלעים"
,
"ואחר
הרוח
רעש"
,
"ואחר
הרעש
אש"
(מ"א
יט
,
יא
-
יב);
ואחרי
כן
ישיגו
הנבואה.
וגם
כן
ראיה
מוכרחת
על
הענין
ביחזקאל
,
אחר
הרוח
"ענן
גדול"
(א
,
ד)
,
הוא
הרעש
,
ואחרי
כן
"אש
מתלקחת"
(שם).
ואיוב
השיג
ראשית
החזון
,
וממנו
יצא
לו
קול
העונה
אותו
המַעֲנים
האלו
בחוזק
ותוקף
וסער
גדול
כמנהג
הנבואות
,
כמו
שנאמר
"כקול
מים
רבים
כקול
שדי
בלכתם
קול
המולה
כקול
מחנה"
(שם
,
כד).
והנה
איוב
השיג
זה
בשמיעת
הסערה
והקול
ממנה
,
וידע
מעניינם
כי
קול
האלהים
הוא
העונה
אותו
על
תשובות
כדבריו.
וענין
המענה
,
להודיע
את
איוב
כי
הוא
יתברך
תמים
דעים
(ע"פ
איוב
לז
,
טז)
בכללים
ובפרטים
ובאישים
כולם
,
ומשגיח
על
כולם
,
וכי
האדם
נבער
מדעת
הכלל
ומה
יסודתם
וטבעם
,
אף
כי
לדעת
במשפט
האלהים
וסודותיו.
וירמוז
לו
כי
סוד
אליהוא
אמת.
כי
איוב
לא
קבל
ממנו
,
רק
כי
אפשר
כדבריו;
וכן
מנהג
'צדיק
ורע
לו'
ו'רשע
וטוב
לו'
(ראה
ברכות
ז
,
א)
-
תתנהג
על
דרך
ההוא
בדרך
משפט
אם
הדבר
כן;
אבל
אין
לאליהוא
ראיה
מוכחת
על
הענין
,
ואין
אדם
יכול
לדעת
זה
רק
בדרך
קבלה.
ועתה
אמר
לו
כי
כן
המשפט
וכך
היא
המדה
,
כאשר
אפרש
בעזרת
השם.
וכבר
פירשתי
כי
אליהוא
הודיעו
ענין
'צדיק
ורע
לו'
,
כי
היא
תלונת
איוב
והוא
החמס
הנעשה
לבני
אדם
כפי
דעתו;
ולא
פירש
לו
ב'רשע
וטוב
לו'
דבר
,
כי
איננו
עשק
,
ואיוב
יוכל
ללמוד
ממנו
המדה;
כי
מטעם
'צדיק
ורע
לו'
ידעהו
ואולי
ינהג
עמו
במדת
החסד.
והנה
האל
יגיד
לו
במענהו
דבר
'רשע
וטוב
לו'
,
להשלים
לו
הידיעה
,
ולא
דבר
בענין
ה'צדיק
ורע
לו'
כי
מאליהוא
למדו.
ויען
יי'
את
איוב
מן
הסערה
ויאמר.
ענה
השם
יתברך
את
איוב
מן
החשך
והסערה
ואמר.
ואולם
ייוחס
זה
המראה
אל
הסערה
,
לפי
שהנביאים
,
כשתבא
להם
הנבואה
,
יהיה
שם
ביניהם
מסך
מבדיל
מצד
החומר
מלקבל
בשלימות
השפע
האלהי
,
ולזה
תמצא
שתיוחס
הנבואה
אל
הערפל
או
אל
החשך
והסערה
,
אשר
הוא
האיד
הרב
החשוך.
מן
הסערה
-
פירושו:
מהשמים;
ששם
הסערה
,
כמו
שכתוב
"בסופה
ובסערה
(בנוסחנו:
ובשערה)
דרכו
וענן
אבק
רגליו"
(נח'
א
,
ג).
או:
נגלה
אליו
ברוח
סערה
,
כדרך
יחזקאל:
"והנה
רוח
גדולה"
(צ"ל:
סערה;
יח'
א
,
ד)
,
וענהו
בְּמראה
כבודו
שנגלה
אליו
במראות
עיני
הלב
,
כדרך
יחזקאל
ושאר
הנביאים.
כי
טעם
"עיני
ראתך"
(איוב
מב
,
ה)
-
כטעם
"מבשרי
אחזה
אלוה"
(איוב
יט
,
כו)
,
כאשר
אפרש.
ויען
יי'
את
איוב
מן
הסערה
-
העביר
לפניו
רוח
סערה
,
ומתוך
הסערה
דבר
עמו.