תנ"ך - התקשר מעדנות כימה או־משכות כסיל תפתח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַֽ֭תֲקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה אֽוֹ־מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ: (איוב פרק לח פסוק לא)

טקסט וניקוד:

הַתֲקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ: (איוב פרק לח פסוק לא)

טקסט בלבד:

התקשר מעדנות כימה או־משכות כסיל תפתח: (איוב פרק לח פסוק לא)

תיקון קוראים:

התקשר מעדנות כימה או־משכות כסיל תפתח: (איוב פרק לח פסוק לא)
מעדנות - ב' , חד מלא וחד חסר: ש"א טו , לב; איוב לח , לא.

מעדנות ב' חד מל' וחד חס' וילך אליו אגג התקשר. קדמייה חס' .

התקשר - ל'; מעדנות - ב' חד מל' וחד חס'.

מעדנות כימה - קישור כימה , שלא תצא כל קורותיו , ויחריב את העולם בצינה. או מושכות כסיל תפתח - להוציא חמה , להפיג צינתה של כימה.

כימה - קבוצת כוכבים שנקראת כימה. כסיל - קבוצת כוכבים שנקראת כסיל. התקשר - אם תקשר קישורי כימה , שלא יאירו ביום , תפתח - אם תתיר משיכות קבוצת כסיל , שיאירו בלילה?

מעדנות כימה - קישורי כימה; שלא תצא כל קרתו ויחריב את העולם בצינה. או מושכות כסיל תפתח - להוציא חומו , להפיג צינתה שלכימה. וראיתי בספר רבי שבתי זצ"ל שמפרש בו 'ברייתא דשמואל': וחשבון שנים עשר מזלות נמצא מכימה וכסיל כדברי שמואל החכם שאמר בברייתא שלו (או"מ 245 ): כי שבעה הם מעדנות כימה וחמשה מושכות כסיל , שבעה וחמשה הם שנים עשר; סובב הגלגל שבעה מקושרין מבית וחמישה מפותחים מבחוץ זורחין שבעה מצפון לימין וחמשה משמאל וכנגדן נאספין ששה ביום וששה בלילה , תאומים סוף השבעה ועקרב סוף החמשה , מן התאומים לקשת כמו עקרב לסרטן , בין עקרב לסרטן כבין עגלה לעקרב , עגלה בצפון ועקרב בדרום , זורח עגול כלפי דרום ושוקע עגול כלפי צפון ובצפון עגלה חוזרת ומשרתת את התלי והתלי למזלות , והמזלות לגלגל , והגלגל חוזר כגלגל גלי המים והמזלות כסרנים , ותלי כמלך , ועגלה כמנהיג; וכולם ברוח , שנאמר "ברוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח" (איוב כו , יג); נחש בריח - זה התלי. חוזרין , זורחים ונאספין מאורות כמלכים וכוכבים כשרי החיילות וסדורין מזלות כמחנה הגדוד , שנאמר "המוציא במספר צבאם" (יש' מ , כו). וזהו שאמרנו , כי חשבון שנים עשר מזלות נמצא מכימה וכסיל על אשר הם שבעה מעדנות כימה. או מושכות כסיל תפתח - לא אמר: 'אם תקשר מעדנות כימה ומושכות כסיל תפתח' , אלא התקשר , ללמדך מאות ה"א חשבון חמשה , ומן אותיות או חשבון שבעה. ומזה אתה למד כי שבעה הם מעדנות כימה וחמשה מושכות כסיל; אלא הִיפֵּך הקדוש ברוך הוא חשבונן ואמר לאיוב: תוכל לקשר חמשה מעדנות לכימה שהם שבעה , ותוכל לפתח שבעה מושכות לכסיל שהן חמשה? ושבעה וחמשה עושין שנים עשר. אי זהו כימה ואי זהו כסיל? - כימה נקראת בלשון ישמעאל 'ראס אלתור' , ופתרונו: ראש השור; ובלשון יון נקרא 'פליאדא' , ופתרונו: רבה , על שהן כוכבים מרובין מקובצין ביחד; ורומיים קורים אותה 'פולאדא' , ופשר שמה 'אפרוחית' , על אשר יהיו כל כוכביה מקובצים יחד כמו אפרוחי תרנגולת. וכן למדנו מחכמי ישראל ז"ל ומחכמי בבל והודו כמו כן , כי כימה הוא ראש מזל שור. ורבי אלעזר בירבי קליר זצ"ל פייט בקרובה המתחלת 'אור חמה ולבנה' , הנאמרת בשבת וראש חדש: 'כימה מהם אינה נספרת , והיא לטלה זנב ולשור עטרת'. וחכמי בבל והודו מחשבין אותה עם מזל שור , כי הוא ראש מזל שור. הרי למדת אי זו היא כימה , בוא ולמד , אי זו היא כסיל: יש חכמים שאומרים: הוא כסיל הוא עגלה , ועש - זה שהולך אחר הכימה; ויש אומרים שהעגלה היא עיש , וכסיל - זה שהולך אחר הכימה; שהעגלה הוא כסיל - מביאין ראייה מן חמשה מושכות כסיל , כלומר , כי יש לעגלה כוכבים: השנים נקראין 'כסיל' , והחמשה נקראין 'מושכות כסיל' , כי השנים נחשבין אופני העגלה והחמשה מושכותיהם ומגלגלותם; ולכימה יש שבעה כוכבים , והם מעדנות כימה , ועש הוא שהולך אחר הכימה. ואומרים שכשהביא הקדוש ברוך הוא מי המבול על הארץ , לקח שני כוכבים מן העש וסתם שני המקומות שלכוכבים שנלקחו מן הכימה , ועל זה הולך העש אחר הכימה ומבקש ממנה שני כוכביה ואומר לה: הבי לי בניי , הבי לי בניי. ומביאין ראייה מאיוב , שנאמר: ועיש על בניה תנחם; ואמרו שעיש הוא עש. ואותם חכמים שאמרו שעש הוא העגלה , וכסיל הוא שהולך אחר הכימה , מביאין ראיות מהרבה צדדין; ולא עוד אלא בלשון יוון קורין שהולך אחר הכימה' איסקיפירניאה' , הוא כסיל , ורומיים קורין אותו 'פלכי' ופשר שמה: מגל קוצרים , וחכמי יון קורין אותו 'אוריאון'. והעש הוא העגלה , שאף הישמעאלים קורין אותה 'בנתנעש' , ולא עוד אלא ששמה 'עש' על שמתגלגלת במקום אחד כעש האוכל את הבגד. ופתרון פסוק ועיש על בניה תנחם כך הוא: אמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח - ומה הם מעדנות ומושכות? - מזלות הם , ולא כוכבי כימה וכסיל; וראייה לדבר , כי סמוך לזה הפסוק כתוב: התוציא מזרות בעיתו ועיש על בניה תנחם. מזרות - מזלות , דבר אחד הם ― כי רי"ש משמש במקום למ"ד , כמו "פסגו ארמנותיה" (תה' מח , יד) - "וענה איים באלמנותיו" (יש' יג , כב) ― מן הפסוק התקשר מעדנות כימה הסמוך לפסוק התוציא מזרות בעתו אתה למד , כי שנים עשר מזלות הם , לא פחות ולא יתר; ומן עיש על בניה תנחם אתה למד , שעיש הוא 'עש'. והוא העגלה , שכל החכמים אומרים שמחזרת העגלה , ומגילגולה מתנהגין ומתגלגלין שנים עשר המזלות ממזרח למערב וממערב למזרח עם התלי והגלגל , כדכתיב בברייתא דשמואל החכם חבר שלרב (ראה או"מ ע' 245 ) , כי העגלה משרת את התלי , והתלי למזל והמזל לגלגל , והגלגל חוזר כגלגל דלי המים , והמזלות כסרנים , ותלי כמלך , ועגלה כמנהיג: וזה שכתבנו למעלה , שאמר שמואל ז"ל בברייתא שלו. ואמר (שם): שבעה מקושרין מבית וחמשה מפותחין מבחוץ; כולם ככתוב למעלה; ומהו 'מבית' - מבית ליישוב , בצד דרום , ומבחוץ - מחוץ ליישוב , בצד צפון. ומזה נבין האמת , כי עד לעולם , כשמתחיל המזל האחד לזרוח במזרח , המזל שהוא שביעי לו מתחיל לבוא ולשקוע במערב , ואע"פ שלא נראין כולן שבעה מזלות ביחד , מקצתו של זורח נראה ומקצתו שלשוקע , שהוא שביעי לו , נראה. כיצד? טלה ומאזנים - בזמן שמתחיל טלה לזרוח , מתחיל מאזנים לשקוע; שור ועקרב - כשהשור מתחיל לזרוח , עקרב מתחיל לשקוע; וכן תאומים וקשת , וכן סרטן וגדי , וכן אריה ודלי , וכן בתולה ודגים. ולעולם שבעה המזלות זורחים מצפון לימין , הוא צד דרום , ונראים ביישוב כמו שכתבנו. והחמשה הולכין בצד צפון אחרי גובהה שלארץ ולא נראין לעין , ועל כן קראן שמואל ז"ל 'מפותחין' , בלשון "אל יתהלל חוגר כמפתח" (מ"א כ , יא); כלומר: כיון שהשבעה נקראו מעדנות על שם שמקושרות מבית ליישוב ונראין לעיני הבריות , קרא את החמשה 'מפותחין' על שהן מחוץ ליישוב ולא נראין לעיני היושבים. ולמה כינה הפסוק בין כל המזלות והכוכבים 'עש' , היא העגלה , וכסיל , הוא מזל תאומים , וכימה , הוא ראש מזל שור? על שהם ניכרין ונודעים יותר מכל הכוכבים ומכל המזלות ועל אשר הם תמיד כימה וכסיל יחד קרובין זה לזה וזה אחר זה וניכרין לעיני הכל. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח - ללמדך להביט ברקיע: כשזורחת הכימה , הוא שור , במזרח , תראה מזל עקרב שהוא שוקע במערב , ובזמן שזורח עקרב במזרח , שור שוקע במערב. והכסיל עם שאר מזלות שלאחריו מושכין את שבעה מזלות האלה ממערב למזרח לצד צפון מאחור גובהה שלארץ , ועל כן נקראו מושכות , כי הם מושכין את המעדנות. ועוד , על שזורחת הכימה במזרח הצפוני יותר מכל המזלות , ועקרב זורח במזרחי דרומי יותר מכל המזלות , על כן נקראו 'מעדנות' אילו שבעה המזלות , ולא מזלות אחרים. ומתחיל מזריחת הכימה וגומר בעקרב , על שהכימה זורחת מצפון ועקרב זורח בדרום , ושאר המזלות זורחין בין המזרח לכימה למזרח שלמערב. הרי למדת מהו שבעה מעדנות וחמשה מושכות. ועל זה נאמר: מושכות כסיל - אל תבין כי הם נחשבות חוץ מן הכסיל , אלא עם הכסיל: חמשה מושכות המושכות מעדנות ממזרח למערב , בזמן שהכסיל במזרח יהיו מושכות המעדנות , ועקרב שוקע במערב בסוף חמשה המזלות שהם בצד צפון , ויהיו מושכות עם הכסיל ממערב למזרח את המעדנות. ואל תאמר שהמעדנות נחשבות חוץ מן הכימה , אלא עם הכימה , ונחשבות מן המערב למזרח בצד דרום ממזרח עקרב , ונמצא תאומים בסוף שבעה במזרח אחרי הכימה , והמושכות נחשבות מן המזרח למערב בצד צפון ממזל תאומים , הוא כסיל , ונמצא עקרב בסוף החמשה במערב. ומתחילת תאומים ועד תחילת קשת ושנים עשר חלקים הם במיניין טלה עשרים , מאזנים ובתולה - ארבעים , ומן עקרב לסרטן מאתיים ושנים עשר חלקים הם לפי המיניין הזה. הרי למדת מכימה וכסיל כי שנים עשר מזלות הם , לא פחות ולא יותר. וראייה אחרת מצינו מדברי עמוס , כי שנים עשר מזלות הם מוכללות בכימה וכסיל , דכתיב "עושה כימה וכסיל והופך לבוקר צלמות ויום ללילה החשיך" (עמ' ה , ח) , אתה למד שנים עשר המזלות , שלא על ידי כימה נעשה היום והלילה אלא על ידי שנים עשר המזלות המתגלגלין , ששה ביום וששה בלילה. וראיתי בבראשית רבא (י , ו): התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח - רבי חנניא בר פפא ורבי סימון אמרו: 'כימה מעדנת את הפירות' - וזהו פירושו: כימה משמשת בימות הגשמים והעולם מצטנן , וממיתה את הרימה ואת התולעים שמשחיתין את הפירות; 'וכסיל מושך בין קשר לקשר' - וזה הוא פירושו: כסיל משמש בימות החמה , ועד שלא באו ימי החמה , כל הפרי נקשר ביחד , העוקץ אצל הנץ , ובא מזל כסיל שהוא חם ומגדלו ומושך את הגוף בין הנץ לעוקץ. התוציא מזרות בעתו - רבי תנחומא ברבי חייא; אמר רבי אבין , אמר רבי סימון: למה נקרא שמה מזרות? שממזר את הפירות. ועיש על בניה תנחם - פתרון: אם תוכל להנהיג מזל עיש עם בניה כמו שאני מנהיגן. תנחם - לשון הנהגה , לפי שהנו"ן ננקדת בחטף והתי"ו בפתח; אבל אילו היה ננקד התי"ו בחטף והנו"ן בפתח , אז היה משמע לשון 'נחמה'.

התקשר מעדנות כימה - כוכבים הם בפאת צפון , וכסיל - בפאת דרום. וכימה תקשר הפירות , שהם המעדנות , וכסיל - הפך הדבר. והעניין: האתה צויתה לכוכבים האלה לקשר ולפתח?! והקדמונים אמרו: כימה הם שבעה כוכבים קטנים , והם בסוף מזל טלה; והנראים הם שישה. והנכון בעיני שהוא אחד , והוא כוכב גדול יקרא 'עין השור השמאלי'; וכסיל - כוכב גדול , הוא לב מזל עקרב. כי בעלות אלה שניהם במזרח יראו המעשים הנזכרים; וזה כנגד זה בבית ובמעלה ובחלק.

מעדנות כימה - הם קישרי האילנות; שכימה - כוכב צינה , וקושר את האילנות מלהוציא פירות. או מושכות כסיל תפתח כסיל - כוכב חמה , ומתיר את האילנות ומפתח את הסמדר (ע"פ שה"ש ז , יג).

התקשר מעדנות כימה - האתה תקשר מעדנות פירות מזל כימה? כי רצונו לקשור הפירות שהם מעדנים; או תפתח מושכות מזל כסיל , שהוא המושך והמפתח הנצנים. זה דעת החכם (ראב"ע). ועל דעת רבים , כי כימה וכסיל - כוכבים נקשרים זה עם זה , כי הם מזל אחד , לא יתפרדו. ומעדנות - כלשון חכמינו ז"ל , ענין קשרים; כאמרם (ראה משנה כלים כ , ז): תתיר ראשי מעדנים שלהם. ויש מפרשים (ראה רמ"ק): מן "אענדהו עטרות לי" (איוב לא , לו); ויאמרו , כי ענידה ועדינה שניהם לשון קשירה הם. או מושכות כסיל תפתח - כי יתפרדו כוכבי מזל כסיל , כאילו נפתחו אסוריו המושכים והקושרים אותם זה עם זה. וכן אמר התרגום: "התקטור שירי כימתא או אשלי דנגדין ניפלא תשרי"; והוא הנכון , כי הוא כענין התוציא מזרות בעתו - שיספר צאת המזלות , ולא מעשיהם בארץ. ובבראשית רבה (ב"ר י , ו) אמרו: רבי חנינא בר פפא ורבי סימון אמרו כימה מעדנות את הפירות , וכסיל מושך בין קשר לקשר. מזרות ועיש - שמות כוכבי מזלות , על דעת החכם רבי אברהם ן' עזרא ז"ל. והכוכב הגדול נקרא עיש - מלשון "עושו ובואו כל הגוים" (יואל ד , יא) - והולכת עם שאר כוכביה לעולם , לא תתפרד מהם; וזהו שאמר על בניה תנחם.

מעדנות - שם מיני תענוגים שימצאו בסבת כימה , רוצה לומר , בהמצא השמש שם; כי אז יתיר חום הזמן האילנות ויתנו פרים. והנה כימה היא צורה אחת במזל טלה. ומושכות כסיל - מה שיעצרהו וימשכהו כסיל , שהוא מהצורות הדרומיות. ובהיות השמש במזל שהוא בו , ימנעו האילנות מנתינת כחם לרוב הקור.

התוכל לעצור מה שתוציא כימה מהאילנות והפירות הצומחים? כי בהיות השמש בכימה , אשר היא במזל טלה , אז יתנו האילנות והצמחים כחם. או אם תוכל להתיר ולפתח מה שיעצרהו וימשכהו כסיל , שהוא מהצורות הדרומיות. וזה , כי בהיות השמש במזל שהוא בו אז יהיה הקור , ויעצרו האילנות והצמחים וימנעו מנתינת כחם לרוב הקור.

מעדנות - כטעם קֶשר; וכן "אגג מעדנות" (ש"א טו , לב) - בקשרים. ואולי הם 'הפוכים' מן "אענדנו" (איוב לא , לו); "ענדם" (מש' ו , כא) , שהם לשון קשר. ומושכות - 'פועלות'; ותחסר מלת 'פלאות' או 'גבורות'.

התקשר מעדנות כימה - כי כימה בדרום קבועה , כאילו היא נקשרת שם. ופירושו: התקשר קישוריה כמוני? ויש אומרים (ראה ראב"ע) כי היא קושרת הפירות. ובנפלאות המושכות כסיל ואינה נקשרת , תוכל לפתח? רק היא נעה נמשכת בפאת צפון.

התקשר מעדנות כימה - מעדנות הוא לשון 'קשרים' , כמו "ויבא את אגג מעדנות" (ראה ש"א טו , לב) - קשור וכפות שלא יברח. שכימה היא עושה קשר השבלים וקנים והגפנים , וכסיל מושך הקשרים ומאריכם ומגדלם. וכל המזלות יש להם ממשלה על הארץ , וזאת היא ממשלת כסיל וכימה.
ריכוז קישורים