תנ"ך - יחפץ
זנבו
כמו־ארז
גידי
פחדו
פחדיו
ישרגו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יַחְפֹּ֣ץ
זְנָב֣וֹ
כְמוֹ־אָ֑רֶז
גִּידֵ֖י
פַחֲדָ֣ו
פַחֲדָ֣יו
יְשֹׂרָֽגוּ:
(איוב פרק מ פסוק יז)
יַחְפֹּץ
זְנָבוֹ
כְמוֹ־אָרֶז
גִּידֵי
פַחֲדָו
פַחֲדָיו
יְשֹׂרָגוּ:
(איוב פרק מ פסוק יז)
יחפץ
זנבו
כמו־ארז
גידי
פחדו
פחדיו
ישרגו:
(איוב פרק מ פסוק יז)
יחפץ
זנבו
כמו־ארז
גידי
פחדו
פחדיו
ישרגו:
(איוב פרק מ פסוק יז)
יחפוץ
-
כמו
"יחפוז"
(להלן
,
כג)
-
מתקשה.
וכן
בלשון
חכמים
'דחפיזא
כי
אופתא'
(ראה
חולין
מז
,
ב)
-
קשה
כעץ.
פחדיו
-
ביציו.
ישורגו
-
גדילים
(ראה
דב'
כב
,
יב)
-
כמו
"וישתרגו"
(ראה
איכה
א
,
יד);
או
'שריגי
מטה'
בלשון
משנה
(כלים
כד
,
ח);
והוא
לשון
גדיל.
פחדיו
-
ביציו;
וזהו
תרגומו
של
"והחזיקה
במבושיו"
(דב'
כה
,
יא):
"בבית
בהתתיה"
(ת"א);
והוא
לשון
'בית
הבשת'
(זבחים
כח
,
א)
שבלשון
תלמוד.
יחפוץ
-
כמו
'יחפוז'
,
מתקשה;
וכן
בלשון
חכמים
(חולין
מז
,
ב):
'דחפיזא
כי
אופתא'
,
קשה
כעץ.
גידי
פחדיו
ישורגו
-
פתרון:
גידי
מבושיו
עבים
כשריגים.
פחדיו
-
ביציו;
כמו
"מרוח
אשך"
(וי'
כא
,
כ)
,
דמתרגמינן:
"מריס
פחדין"
(ת"א).
יחפוץ
-
יעמיד;
ואין
לו
ריע
ועמית
במקרא.
והמפרשים
(ראה
רש"י;
רקמה
ע'
קיב)
הוציאוהו
מגזרת
'חפץ'
ואין
לי
בו
חפץ
(ע"פ
יר'
כב
,
כח).
פחדיו
-
תרגום
"מרוח
אשך"
(וי'
כא
,
כ):
"פחדין"
(ראה
ת"א);
והם
הבצים.
ישורגו
-
ישתרגו;
מגזרת
"שריגים"
(בר'
מ
,
י):
יסתבכו.
יחפץ
זנבו
-
עושה
חפצו
בכח
זנבו
,
שהוא
קשה
כארז.
גידי
פחדיו
-
הן
גידי
הבהמה
,
משרגין
ומשולשלים
וחזקים.
לפי
הפשט:
בהמה
גדולה
ידועה
,
כעין
שהזכיר
למעלה
"פרא"
,
"ערוד"
(איוב
לט
,
ה)
ו"ראם"
(שם
,
ט).
יחפוץ
זנבו
-
כמו
בזי"ן
,
כי
יתחלפו
בהיותם
ממוצא
אחד
,
כלשון
"זעקה"
(יש'
טו
,
ח)
-
"צעקה"
(בר'
כז
,
לד);
וכאשר
פירשתי
לעיל
במלת
"יזורבו"
(איוב
ו
,
יט).
כלומר:
ימהר
זנבו
כי
יניענו
במהירות
,
והוא
כמו
ארז
גדול.
או:
יחפוץ
-
שיעשה
בו
חפציו
בכל
תנועה
,
ואם
הוא
כמו
ארז
גדול.
והתרגום
אמר:
"כפיף"
(תרגום
איוב).
פחדיו
-
לא
מצאו
לו
מוצא
,
רק
מתרגום
"מרוח
אשך"
(וי'
כא
,
כ;
ראה
ת"א).
יחפוץ
זנבו
-
יניע
זנבו
בחפזה
ובמהירות.
והנה
הצד"י
תמורת
זי"ן
,
כי
הם
ממוצא
אחד.
גידי
פחדיו
ישורגו
-
גידי
ביציו
יסתעפו
וישתרגו.
יניע
זנבו
בחפזה
,
והוא
בתכלית
הגובה
והגודל
כמו
ארז.
גידי
ביציו
ישורגו
ויסתבכו
מרב
גדלם.
יחפץ
-
הצד"י
תחת
הזי"ן
,
ושניהם
ממוצא
אחד;
וכן
"יעלז"
(תה'
צו
,
יב)
-
"יעלץ"
(דה"א
טז
,
לב);
ופירוש
יחפוץ
-
ינוע
,
מן
"נחפז
ללכת"
(ש"א
כג
,
כו).
או
הוא
כמשמעו
,
כאשר
אפרש
(ראה
פירוש
המענה).
פחדיו
-
בציו;
ותרגום
"מרוח
אשך"
(וי'
כא
,
כ):
"מריס
פחדין"
(ת"א).
ישורגו
-
פירושו:
יסתבכו;
מן
"שריגים"
(בר'
מ
,
י).
יחפץ
-
יניע
זנבו
אע"פ
שהוא
כמו
ארז.
או
יחפץ
-
כמשמעו
,
ופירושו:
יחפץ
ויבחר
בו
,
אם
הוא
גדול
כארז
,
כי
לא
יכבד
עליו.
גם
זה
נכון.
גידי
פחדיו
ישורגו
-
הם
כשריגים.
כשיחפוץ
להרים
זנבו
,
דומה
לארז
,
וגידי
פחדיו
הם
כשריגי
הגפן.
פחדיו
-
כמו
'מרים
פחדיו'.