תנ"ך - כי־לאויל יהרג־כעש ופתה תמית קנאה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־לֶ֭אֱוִיל יַהֲרָג־כָּ֑עַשׂ וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה: (איוב פרק ה פסוק ב)

טקסט וניקוד:

כִּי־לֶאֱוִיל יַהֲרָג־כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה: (איוב פרק ה פסוק ב)

טקסט בלבד:

כי־לאויל יהרג־כעש ופתה תמית קנאה: (איוב פרק ה פסוק ב)

תיקון קוראים:

כי־לאויל יהרג־כעש ופתה תמית קנאה: (איוב פרק ה פסוק ב)
כעש - ד' כתיב שי"ן (בלישנא): איוב ה , ב; ו , ב; י , יז; יז , ז. תמית - ב': בר' מז , לז; איוב ה , ב.

כעש ד' כת' שין בלשנ' כי לאויל יהרג כעש לו שקול ישקל כעשי ותרב כעשך ותכה מכעש עיני. ושאר לשנה כעס כתב .

כעש - ד' כת' ש'; תמית - ב'.

כי לאויל וגו' - לאויל כמותך יהרג כעסו; שאלו היית שותק , שמא תשוב מדת הרחמים עליך. קנאה - היא כעס וחימה , כמו "הם קנאוני" (דב' לב , כא).

תמית קנאה - קנאת רוגז תמיתהו.

כי לאויל יהרג כעס - יודע אתה שאין אתה נענה על כל נאצותיך , שאתה קורא תיגר אחר מידת הדין , אלא כן דרך הרשעים , לקרוא תיגר אחר מידת הדין כשמידת הדין פוגעת בהן , כמו שמפרש והולך: כי לאויל יהרג כעס. ופתרונו כן: כי לאויל כמותך יהרוג כעסו , שאילו היית שותק , שמא תשוב מידת רחמים עליך. קנאה הוא כעס וחימה , כמו "הם קנאוני בלא אל" (דב' לב , כא).

כי - ידוע כי לאויל יהרג כעס.

כי לאויל - אלא לאויל יהרג כעס - מתפלל למותו על כעסו; ופותה מתאוה למות על קנאתו.

כי לאויל יהרג כעש - בבוא עליו שלא ברצונו. ופותה תמית קנאה - צער שהוא מצער עצמו כאשר לא יצליחו דרכיו בכל עת. קנאה וכעס - אחד הם בכל מקום; כמו "הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם" (דב' לב , כא).

לאויל - הוא האיש אשר יכוין פעולותיו תכלית מה , ולא יבא אל הגעת התכלית ההוא בסבות הראויות; והוא מבואר , שלא יגיע התכלית לכמו האיש הזה אלא במקרה , ולזה יהיה כועס תמיד , כאמרו "אולת אדם תסלף דרכו ועל יי' יזעף לבו" (מש' יט , ג). ופותה - הוא האיש הרב התאוה אשר יפותה לבו לכל ההצלחות המדומות , וישאר תמיד עם הקנאה והמכאוב ההוא. וצרף הפותה לאויל , כי מדרך הפותה שיהיה אויל , כאמרו "נחלו פתאים אולת" (מש' יד , יח); והסבה בזה , כי לחוזק תשוקתו בענינים ישתדל במהירות להשיגם , ויהיה זה סבה שלא יתנהג בזה בסבות הראויות.

והוסיף אליפז להתיר ספק מה בענין הרעות אשר נראה באדם בזולת מרי קדם , ואמר , שהם אינם רעות יהיה ראוי שידאג האדם עליהם , ויחסם אל האולת והפתיות. ועל זה אמר: הנה לאויל יהרג כעס , כי הוא ידאג תמיד כאשר לא יבואו מבוקשיו , אשר הוא סבת העדר בואם , לפי שלא דרך בהגעתם בסבות הראויות , והוא מבואר , שכמו זה האיש כועס תמיד כאשר לא יבואו מבוקשיו אשר כיוון אליהם ויחשוב שכבר ענשו השם יתברך , אלא שהוא מבואר שכמו זה לא יקרא 'רע' , כמו שלא יקרא רע אם לא תצא ספינה מהחפירה בקרקע , כי לא תעשה הספינה בכמו זה הפעל. והאיש הפותה אשר יפותה לבו לכל ההצלחות המדומות , תמיתהו קנאתו , כי עינו לא תשבע (ע"פ קה' ד , ח) , וישאר תמיד עם הקנאה והמכאוב ההוא , מצורף לזה שהוא ישתדל לרוב קנאתו להגיע אל מבוקשיו במהירות , וידרוך מפני זה בהגעתם בסבות בלתי נאותות , כמו הענין באויל. אם יקרה באויל שיהיה משריש ומצליח בקצת העניינים , הנה כאשר ראיתי זה , בא אידו פתאום , וקללתי נוהו למיעוט השארות קניינו אשר כיון אליהם , כי לא יגיע לכמו האיש הזה שום תכלית אם לא במקרה; ומה שהוה במקרה הוא מעט , כמו שהתבאר במקומו.

ופותה - כמו "פתי" (תה' יט , ח).

יהרג כעש - שתכעוס ולא תשוב מרעתך. קנאה - שתקנא בשלֵוים , הפך ענינך.

כי לאויל יהרג כעס וגו' - ולא תראה בטובה העתידה לבא לך , אם תסבול היסורין בנחת.
ריכוז קישורים