תנ"ך - היגאה־גמא
בלא
בצה
ישגה־אחו
בלי־מים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא
בְּלֹ֣א
בִצָּ֑ה
יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ
בְלִי־מָֽיִם:
(איוב פרק ח פסוק יא)
הֲיִגְאֶה־גֹּמֶא
בְּלֹא
בִצָּה
יִשְׂגֶּה־אָחוּ
בְלִי־מָיִם:
(איוב פרק ח פסוק יא)
היגאה־גמא
בלא
בצה
ישגה־אחו
בלי־מים:
(איוב פרק ח פסוק יא)
היגאה־גמא
בלא
בצה
ישגה־אחו
בלי־מים:
(איוב פרק ח פסוק יא)
גמא
-
ג':
*שמ'
ב
,
ג;
יש'
יח
,
ב;
איוב
ח
,
יא.
(ואחד:
וגמא
-
יש'
לה
,
ז).
בצה
-
ב'
(בלישנא):
איוב
ח
,
יא;
מ
,
כא.
ישגה
-
ג':
תה'
צב
,
יג;
איוב
ח
,
ז
,
יא.
היגאה
-
ל';
גמא
-
ג';
בצה
-
ב'.
היגאה
גומא
-
זאת
יאמרו
(ראה
לעיל
,
י):
אין
הגומא
גדל
אלא
בעוד
שהביצה
לחה
במימיה
ובליחלוחיה.
ביצה
-
'מרישק'
בלעז.
היגאה
גומא
בלא
ביצה
-
האיפשר
דבר
זה
שיגדל
גומא
בלא
ביצה
או
ישגא
(בנוסחנו:
ישגה)
אחו
בלי
מים?
והלא
אם
תראה
גומא
בלא
ביצה
ואחו
בלי
מים
,
ויבש
מהרה
,
בעודינו
באיבו
-
עד
שלא
יגיע
זמנו
ליקטף;
כשם
שמפרש
והולך:
עודנו
באיבו
לא
יקטף
ולפני
כל
חציר
יבש
איבו
-
פירוש:
פירייו
,
בלשון
ארמית.
גומא
-
'יונק'
בלעז.
ביצה
הוא
רקק
מים.
וכשם
שאי
איפשר
שיגאה
גומא
בלא
ביצה
או
ישגא
אחו
בלי
מים
,
כמו
כן
אי
איפשר
שיתקיים
אדם
בלא
יראת
שמים;
כמו
שמפרש
והולך:
בלא
בצה
-
כמו
"ביצאותיו
וגבאיו"
(יח'
מז
,
יא).
אחו
-
ענינו
צמחי
אחו
,
כמו
"ותרעינה
באחו"
(בר'
מא
,
ב).
היגאה
גומא
בלא
ביצה
,
אלא
אם
כן
עודינו
באבו
-
בגידולו;
כמו
"באיבי
הנחל"
(שה"ש
ו
,
יא);
'פרי'
מתורגם
'באיבי'
(ראה
ת"א
לוי'
יט
,
כג).
ולפני
כל
חציר
ייבש
-
כך
בניך
הלכו
"ביד
פישעם"
(לעיל
,
ד)
,
וכן
אורחות
כל
שכיחי
אל.
ויאמרו:
היגאה
גמא
בלא
בצה
-
והתימה
הזה
קשורה
עם
הפסוק
הבא
אחריו:
היגאה
גמא
בלא
בצה
ואחו
בלי
מים
,
ולא
יקטף
בעודו
באבו?
הלא
טרם
היות
בו
זרע
או
ענף
יקטף
ויכרת
מעצמו
,
ולפני
כל
חציר
ייבש!
אבו
כמו
"לראות
באבי
הנחל"
(שה"ש
ו
,
יא)
,
והוא
הֵעלוֹת
הנץ.
וסוף
הפסוק
מוכיח
"הפרחה
הגפן
הנצו
הרמונים"
(שם).
ודעת
המפרשים
(ראה
רי"ק)
,
כי
ה"א
היגאה
במקום
'אם';
וכן
"הנסה
דבר
אליך
תלאה"
(איוב
ד
,
ב):
אם
יגאה
גמא
בלא
בצה?
עודנה
באבו
,
שלא
יקטפנה
אדם
,
לפני
כל
חציר
ייבש
מאליו!
כן
ארחות
כל
שונאי
אל
,
לעלות
ברגע
ולהכרת
(ראה
לעיל
,
יג).
היגאה
-
היגדל.
בצה
-
הוא
טיט.
אחו
-
הוא
צמח
האחו.
הנה
הגומא
לא
יגדל
בזולת
טיט
,
רוצה
לומר
,
שהוא
צריך
ללחות
רב;
ולא
ישגא
צמח
האחו
בלי
מים
משקים
אותו
תמיד.
ובעוד
שזה
הצמח
בלחותו
ורעננותו
בזולת
שיכרת
ויקטף
הנה
ייבש
קודם
ייבוש
כל
צמח
אחר.
יגאה
כמו
ישגא
(בנוסחנו:
ישגה)
-
ירבה.
גמא
-
מן
"אגמון"
(איוב
מ
,
כו)
,
כי
האל"ף
והנו"ן
נוספים
,
והשרש
'גמא'.
בצה
-
מן
"בצאתיו
וגבאיו"
(יח'
מז
,
יא)
,
ושרשם
'בצץ';
ופירושו:
טיט.
אחו
-
הו"ו
תחת
ה"א
,
כי
אין
ו"ו
שורש
בסוף
תיבה;
ומשקלו:
"מי
שחו"
(יח'
מז
,
ה).
היגאה
גמא
-
זהו
המשל;
והמליצה:
היחיה
אדם
בלא
מעשים
הראוים
לו?
ישגה
אחו
-
כפל
דבר.
היגאה
גומא
בלא
בצה
-
אם
לא
תעמוד
בצת
המים
תחתיו
,
לא
יגאה
אלא
יבש
,
וכן
האחו
לא
ישגא
בלי
מים;
וכיון
שיבשו
המים
מיד
הם
יבשים.