תנ"ך - היגאה־גמא בלא בצה ישגה־אחו בלי־מים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם: (איוב פרק ח פסוק יא)

טקסט וניקוד:

הֲיִגְאֶה־גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה־אָחוּ בְלִי־מָיִם: (איוב פרק ח פסוק יא)

טקסט בלבד:

היגאה־גמא בלא בצה ישגה־אחו בלי־מים: (איוב פרק ח פסוק יא)

תיקון קוראים:

היגאה־גמא בלא בצה ישגה־אחו בלי־מים: (איוב פרק ח פסוק יא)
גמא - ג': *שמ' ב , ג; יש' יח , ב; איוב ח , יא. (ואחד: וגמא - יש' לה , ז). בצה - ב' (בלישנא): איוב ח , יא; מ , כא. ישגה - ג': תה' צב , יג; איוב ח , ז , יא.

היגאה - ל'; גמא - ג'; בצה - ב'.

היגאה גומא - זאת יאמרו (ראה לעיל , י): אין הגומא גדל אלא בעוד שהביצה לחה במימיה ובליחלוחיה. ביצה - 'מרישק' בלעז.

ישגה אחו - אם ישגה.

היגאה גומא בלא ביצה - האיפשר דבר זה שיגדל גומא בלא ביצה או ישגא (בנוסחנו: ישגה) אחו בלי מים? והלא אם תראה גומא בלא ביצה ואחו בלי מים , ויבש מהרה , בעודינו באיבו - עד שלא יגיע זמנו ליקטף; כשם שמפרש והולך: עודנו באיבו לא יקטף ולפני כל חציר יבש איבו - פירוש: פירייו , בלשון ארמית. גומא - 'יונק' בלעז. ביצה הוא רקק מים. וכשם שאי איפשר שיגאה גומא בלא ביצה או ישגא אחו בלי מים , כמו כן אי איפשר שיתקיים אדם בלא יראת שמים; כמו שמפרש והולך:

בלא בצה - כמו "ביצאותיו וגבאיו" (יח' מז , יא). אחו - ענינו צמחי אחו , כמו "ותרעינה באחו" (בר' מא , ב).

היגאה גומא בלא ביצה , אלא אם כן עודינו באבו - בגידולו; כמו "באיבי הנחל" (שה"ש ו , יא); 'פרי' מתורגם 'באיבי' (ראה ת"א לוי' יט , כג). ולפני כל חציר ייבש - כך בניך הלכו "ביד פישעם" (לעיל , ד) , וכן אורחות כל שכיחי אל.

ויאמרו: היגאה גמא בלא בצה - והתימה הזה קשורה עם הפסוק הבא אחריו: היגאה גמא בלא בצה ואחו בלי מים , ולא יקטף בעודו באבו? הלא טרם היות בו זרע או ענף יקטף ויכרת מעצמו , ולפני כל חציר ייבש! אבו כמו "לראות באבי הנחל" (שה"ש ו , יא) , והוא הֵעלוֹת הנץ. וסוף הפסוק מוכיח "הפרחה הגפן הנצו הרמונים" (שם). ודעת המפרשים (ראה רי"ק) , כי ה"א היגאה במקום 'אם'; וכן "הנסה דבר אליך תלאה" (איוב ד , ב): אם יגאה גמא בלא בצה? עודנה באבו , שלא יקטפנה אדם , לפני כל חציר ייבש מאליו! כן ארחות כל שונאי אל , לעלות ברגע ולהכרת (ראה לעיל , יג).

היגאה - היגדל. בצה - הוא טיט. אחו - הוא צמח האחו.

הנה הגומא לא יגדל בזולת טיט , רוצה לומר , שהוא צריך ללחות רב; ולא ישגא צמח האחו בלי מים משקים אותו תמיד. ובעוד שזה הצמח בלחותו ורעננותו בזולת שיכרת ויקטף הנה ייבש קודם ייבוש כל צמח אחר.

יגאה כמו ישגא (בנוסחנו: ישגה) - ירבה. גמא - מן "אגמון" (איוב מ , כו) , כי האל"ף והנו"ן נוספים , והשרש 'גמא'. בצה - מן "בצאתיו וגבאיו" (יח' מז , יא) , ושרשם 'בצץ'; ופירושו: טיט. אחו - הו"ו תחת ה"א , כי אין ו"ו שורש בסוף תיבה; ומשקלו: "מי שחו" (יח' מז , ה).

היגאה גמא - זהו המשל; והמליצה: היחיה אדם בלא מעשים הראוים לו? ישגה אחו - כפל דבר.

היגאה גומא בלא בצה - אם לא תעמוד בצת המים תחתיו , לא יגאה אלא יבש , וכן האחו לא ישגא בלי מים; וכיון שיבשו המים מיד הם יבשים.
ריכוז קישורים