תנ"ך - עדנו
באבו
לא
יקטף
ולפני
כל־חציר
ייבש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֹדֶ֣נּוּ
בְ֭אִבּוֹ
לֹ֣א
יִקָּטֵ֑ף
וְלִפְנֵ֖י
כָל־חָצִ֣יר
יִיבָֽשׁ:
(איוב פרק ח פסוק יב)
עֹדֶנּוּ
בְאִבּוֹ
לֹא
יִקָּטֵף
וְלִפְנֵי
כָל־חָצִיר
יִיבָשׁ:
(איוב פרק ח פסוק יב)
עדנו
באבו
לא
יקטף
ולפני
כל־חציר
ייבש:
(איוב פרק ח פסוק יב)
עדנו
באבו
לא
יקטף
ולפני
כל־חציר
ייבש:
(איוב פרק ח פסוק יב)
עדנו
-
ב'
חסר
(בלישנא):
איוב
ב
,
ג;
ח
,
יב.
עדנו
-
ב'
חס';
באבו
-
ל';
יקטף
-
ל'.
באבו
-
בליחלוחו
ובפריו.
לא
יקטף
-
לא
ישבר
ולא
ינתק;
כמו
"וקטפת
מלילות"
(דב'
כג
,
כו).
ולפני
כל
חציר
ייבש
-
קודם
כל
חציר
ייבש
,
כשהמים
כלים
והביצה
חריבה.
באבו
-
בפריו
,
המתורגם
"באינביה"
(דנ'
ד
,
ט);
לומר:
בעוד
שהוא
בתוך
מימיו
ולחלוחו.
היגאה
גומא
בלא
ביצה
-
האיפשר
דבר
זה
שיגדל
גומא
בלא
ביצה
או
ישגא
(בנוסחנו:
ישגה)
אחו
בלי
מים?
והלא
אם
תראה
גומא
בלא
ביצה
ואחו
בלי
מים
,
ויבש
מהרה
,
בעודינו
באיבו
-
עד
שלא
יגיע
זמנו
ליקטף;
כשם
שמפרש
והולך:
עודנו
באיבו
לא
יקטף
ולפני
כל
חציר
יבש
איבו
-
פירוש:
פירייו
,
בלשון
ארמית.
גומא
-
'יונק'
בלעז.
ביצה
הוא
רקק
מים.
וכשם
שאי
איפשר
שיגאה
גומא
בלא
ביצה
או
ישגא
אחו
בלי
מים
,
כמו
כן
אי
איפשר
שיתקיים
אדם
בלא
יראת
שמים;
כמו
שמפרש
והולך:
באבו
-
במקום
צמחו.
לא
יקטף
-
אפילו
שלא
יקטפנו
אדם
,
הוא
ייבש
מאליו.
היגאה
גומא
בלא
ביצה
,
אלא
אם
כן
עודינו
באבו
-
בגידולו;
כמו
"באיבי
הנחל"
(שה"ש
ו
,
יא);
'פרי'
מתורגם
'באיבי'
(ראה
ת"א
לוי'
יט
,
כג).
ולפני
כל
חציר
ייבש
-
כך
בניך
הלכו
"ביד
פישעם"
(לעיל
,
ד)
,
וכן
אורחות
כל
שכיחי
אל.
ויאמרו:
היגאה
גמא
בלא
בצה
-
והתימה
הזה
קשורה
עם
הפסוק
הבא
אחריו:
היגאה
גמא
בלא
בצה
ואחו
בלי
מים
,
ולא
יקטף
בעודו
באבו?
הלא
טרם
היות
בו
זרע
או
ענף
יקטף
ויכרת
מעצמו
,
ולפני
כל
חציר
ייבש!
אבו
כמו
"לראות
באבי
הנחל"
(שה"ש
ו
,
יא)
,
והוא
הֵעלוֹת
הנץ.
וסוף
הפסוק
מוכיח
"הפרחה
הגפן
הנצו
הרמונים"
(שם).
ודעת
המפרשים
(ראה
רי"ק)
,
כי
ה"א
היגאה
במקום
'אם';
וכן
"הנסה
דבר
אליך
תלאה"
(איוב
ד
,
ב):
אם
יגאה
גמא
בלא
בצה?
עודנה
באבו
,
שלא
יקטפנה
אדם
,
לפני
כל
חציר
ייבש
מאליו!
כן
ארחות
כל
שונאי
אל
,
לעלות
ברגע
ולהכרת
(ראה
לעיל
,
יג).
עודנו
באבו
לא
יקטף
-
עודנו
באבו
ולחותו
ורעננותו
,
לא
היה
ראוי
שיקטף
ויכרת
,
ועם
כל
זה
ייבש
בקלות
קודם
כל
חציר
,
עם
המצא
אצלו
לחותו
ומזונו
אשר
ממנו
יזון.
או
יהיה
הרצון
באמרו
לא
יקטף
-
בזולת
שיקטף.
הנה
הגומא
לא
יגדל
בזולת
טיט
,
רוצה
לומר
,
שהוא
צריך
ללחות
רב;
ולא
ישגא
צמח
האחו
בלי
מים
משקים
אותו
תמיד.
ובעוד
שזה
הצמח
בלחותו
ורעננותו
בזולת
שיכרת
ויקטף
הנה
ייבש
קודם
ייבוש
כל
צמח
אחר.
באבו
-
מן
"באבי
הנחל"
(שה"ש
ו
,
יא);
והעניין:
צִמחוֹ.
יקטף
-
מן
"וקטפת
מלילות"
(דב'
כג
,
כו)
,
ופירושו:
יכרת.
עודנו
-
גם
זה
משל
,
והעניין:
בעוד
שהוא
בצמחו;
והמליצה:
במעשים
הנכונים.
לא
יכרת
,
כי
ימי
חייו
רבים;
וקודם
כל
חציר
ייבש
-
ה"גומא"
(לעיל
,
יא)
,
אם
אין
לו
בצה
ומים
המרטיבים
אותו
(ראה
שם).
עודנו
באבו
לא
יקטף
-
בתימה:
בעוד
שהוא
לח
ורטוב
יקטוף;
כי
אם
יבשו
מימיו
אין
לו
תקנה
,
וקודם
כל
חציר
יבש
,
מפני
שאינו
גדל
אלא
על
המים;
ואינו
דומה
לעשב
אחר
שיונק
מן
הארץ
אע"פ
שאין
מים
תחתיו.