תנ"ך - רטב הוא לפני־שמש ועל גנתו ינקתו תצא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רָטֹ֣ב ה֭וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל גַּ֝נָּת֗וֹ יֹנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא: (איוב פרק ח פסוק טז)

טקסט וניקוד:

רָטֹב הוּא לִפְנֵי־שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא: (איוב פרק ח פסוק טז)

טקסט בלבד:

רטב הוא לפני־שמש ועל גנתו ינקתו תצא: (איוב פרק ח פסוק טז)

תיקון קוראים:

רטב הוא לפני־שמש ועל גנתו ינקתו תצא: (איוב פרק ח פסוק טז)
ועל גנתו - ג' (בלישנא): מ"ב כה , ד; יר' נב , ז; איוב ח , טז.

רטב - ל'; ועל גנתו - ג'.

רטוב הוא - לח וחזק מזלו טרם בא אליו עת פקודת מכת חומו , המייבשתו. ולפי שדימהו בגומא (ראה לעיל , יא) , מדבר לפי הענין. ועל גנתו יונקתו תצא. יונקתו - שורש היונק , או ענף הילדה הגדל בשנה זו; כמו "מראש יונקתו קטף" (ראה יח' יז , כב).

רטוב הוא לפני שמש - רשע זה דומה לעשב שהוא לח , רטוב , קודם שתזרח עליו השמש; מה הוא דרכו שלעשב על גנתו - מקום שהוא גדל שם ושם הוא גנתו? שם יונקתו תצא , ונראה שיעמד שם לעולם.

רטוב הוא לפני שמש - קודם זרוח השמש. ותרגום "לחים" (במ' ו , ג): "רטיבין" (ת"א). ועל גנתו - העניין כפול.

רטוב הוא לפני שמש - כלומר: "היגאה גומא בלא ביצה" (לעיל , יא)? לא יגאה ויגבה אשר הוא עשב; ויש עשב אחד שהוא גדל על גל אבנים ובמקום גדר , והוא רטוב לפני שמש ― אפילו בעוד השמש , כמו "ולפני ירח" (תה' עב , ה) ו"לפני לחמי" (איוב ג , כד) ― ועל גנתו - על כל עשבי הגינה הוא מגביה ועל גל אבנים , כמו גדר הגנה , יחזה - יגביה , ועושה 'חזית' ו'מחזה' (ראה מ"א ז , ד) מצור. ואם יבלענו - יחתכנו , וכיחש בו לא ראיתיך - יכחשו בני אדם לומר: לא נראָה פני דשא.

רטוב הוא לפני שמש - דמהו ל"גמא" ו"אחו" (לעיל , יא); יחזור ויאמר , כי טרם יזרח עליו השמש הוא רטוב , ועל הגן שהוא נטוע בתוכו תצא פארתו.

רטוב הוא לפני שמש - רוצה לומר: הצמח ההוא לח ורענן , והשמש מביט בו , ולזה הפליג בצמיחתו עד שיצאו לו יונקותיו על גנתו אשר הוא נטוע בה , רוצה לומר , שיצאו לו יונקותיו משרשיו.

ואחר שזכר אופן ההמשל , בהיות טובות הרשעים רעות , בא להביא משל ודמיון ברעות הצדיקים , איך יתכן שיהיו טובות; ואמר: הנה העץ שהוא רענן הוא במקום שהשמש רואה אותו , ויוצאת יונקתו משרשיו על הגן אשר הוא נטוע בו לרבוי צמיחתו , ויסתבכו שרשיו על גל המים , עד שמרוב מזונו יסתעפו שרשיו באבני הסלע.

רטוב - תרגום "לחים" (במ' ו , ג): "רטיבין" (ת"א). יונקתו - לשון 'פועלת' , והעניין: הפֹּארה או הסעיף היונקת מן העץ; וכן "יונקותיו" (יח' יז , כב).

רטוב - גם זה משל. ודמה הרשע לעץ לח לפני שמש , שלא תוכל השמש ליבש אותו; והעניין , שלא יגע בו רע בעמדו לפני הצרות. ועל גנתו - רמז למכון שבתו. יונקתו תצא - רמז לבניו העומדים סביבותיו.

רטוב הוא - הרשע לפני השמש - שמרוב רטיבותו אין השמש שולט בו.
ריכוז קישורים