תנ"ך - אם־יבלענו
ממקמו
וכחש
בו
לא
ראיתיך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ
מִמְּקֹמ֑וֹ
וְכִ֥חֶשׁ
בּ֝וֹ
לֹ֣א
רְאִיתִֽיךָ:
(איוב פרק ח פסוק יח)
אִם־יְבַלְּעֶנּוּ
מִמְּקֹמוֹ
וְכִחֶשׁ
בּוֹ
לֹא
רְאִיתִיךָ:
(איוב פרק ח פסוק יח)
אם־יבלענו
ממקמו
וכחש
בו
לא
ראיתיך:
(איוב פרק ח פסוק יח)
אם־יבלענו
ממקמו
וכחש
בו
לא
ראיתיך:
(איוב פרק ח פסוק יח)
וכחש
-
ג':
וי'
ה
,
כא
,
כב;
איוב
ח
,
יח.
וכשיבלענו
ממקומו
-
הנפרע
ממנו.
ומקרא
חסר
הוא
זה.
וכחש
בו
-
מקומו.
לא
ראיתיך
-
שאין
נשאר
ממנו
לא
שרש
ולא
ענף
,
והרי
הוא
כלא
היה.
שאין
נפילתו
כמפלת
צדיקים;
כי
הצדיק
יפול
ויקום
(ע"פ
מש'
כד
,
טז)
,
וזה
יפול
בלא
תקומה.
וכחש
בו
-
דוגמת
"לא
יכירנו
עוד
מקומו"
(איוב
ז
,
י).
אם
יבלענו
ממקומו
-
אם
זה
לשון
'אשר'
,
כמו
"אם
תקריב
מנחת
ביכורים"
(וי'
ב
,
יד)
,
שפתרונו:
כאשר
תקריב;
וכן
"אם
רחץ
יי'
צואת
בנות
ציון"
(יש'
ד
,
ד)
,
שפתרונו:
כאשר
ירחץ.
אף
כאן
,
כאשר
יבלענו
השמש
לאותו
עשב
ממקומו
,
שתזרח
עליו
השמש
ויבש
,
וכחש
בו
לא
ראיתיך
-
מי
שראהו
שם
אתמול
יאמר:
לא
ראיתיו
כאן
מימיי.
אם
יבלענו
-
כאילו
אחר
בלעו
,
וכאילו
לא
נראה.
רטוב
הוא
לפני
שמש
-
כלומר:
"היגאה
גומא
בלא
ביצה"
(לעיל
,
יא)?
לא
יגאה
ויגבה
אשר
הוא
עשב;
ויש
עשב
אחד
שהוא
גדל
על
גל
אבנים
ובמקום
גדר
,
והוא
רטוב
לפני
שמש
―
אפילו
בעוד
השמש
,
כמו
"ולפני
ירח"
(תה'
עב
,
ה)
ו"לפני
לחמי"
(איוב
ג
,
כד)
―
ועל
גנתו
-
על
כל
עשבי
הגינה
הוא
מגביה
ועל
גל
אבנים
,
כמו
גדר
הגנה
,
יחזה
-
יגביה
,
ועושה
'חזית'
ו'מחזה'
(ראה
מ"א
ז
,
ד)
מצור.
ואם
יבלענו
-
יחתכנו
,
וכיחש
בו
לא
ראיתיך
-
יכחשו
בני
אדם
לומר:
לא
נראָה
פני
דשא.
אם
יבלענו
ממקומו
-
השמש
הנזכר
בפסוק
הראשון
(לעיל
,
טז);
כי
כאשר
יזרח
עליו
יבלענו
ממקומו
,
עד
שיכחיש
בו
מקומו
לאמר:
לא
ראיתיך
-
כי
לא
ישאיר
לו
שורש
וענף.
או
יהיה
פירושו:
אם
יבלענו
המבלע
לכחש
בו
,
לאמר:
לא
ראיתיך
,
ולא
היה
עץ
לשאת
ענף
ולעשות
פרי.
והתרגום
מפרש
"על
גל
שרשיו
יסובכו"
(לעיל
,
יז)
,
כי
הוא
על
דרך
התימה;
אמר:
האפשר
"די
על
איגר
שרשוי
חרשין
בית
אבניא
יעוין?"
(ראה
תרגום
איוב)
―
"איגר"
לשון
"דגורא"
(ת"א
בר'
לא
,
מו)
―
יעשו
חרש
מצל?
והלא
אם
יבלענו
אדם
ממקומו
,
יכחש
בו:
לא
ראיתיך!
אם
כן
אין
שרש
ועיקר
לאילן
כזה
,
רק
שעולה
כיונק
ואבד
מיד.
יבלענו
-
יעקרנו
ויסירנו
,
עד
שיכחש
האילן
ממקומו
ויאמר:
לא
ראיתיך!
רוצה
לומר
,
שלא
ישאר
שם
רושם
כלל.
אם
יוציאנו
מוציא
ממקומו
בשלמות
עד
שלא
ישאר
ממנו
רושם
שם
כלל
,
הנה
זאת
העקירה
שנעקר
זה
האילן
מהמקום
ההוא
הוא
משוש
דרכו
,
ומעפר
אחר
יטעוהו
בו
,
יצמחו
לו
יונקות
באופן
יותר
שלם
ממה
שתהיינה
צומחות
לו
שם
,
ויסתעפו
שרשיו
ויסובכו
(ראה
לעיל
,
יז).
וזה
דבר
מבואר
נגלה
מן
החוש
,
רוצה
לומר
,
שקצת
הצמחים
תהיינה
יותר
שלמות
כשיֵעָקרו
ממקומם
ויטעום
במקום
אחר.
וכן
רעות
התם
והישר
שאנחנו
נחשוב
אותם
רעות
,
ואינם
רעות
אבל
הם
טובות.
יבלענו
-
מן
"ויבלע
מטה
אהרן"
(שמ'
ז
,
יב);
או
כטעם
השחתה.
אם
יבלענו
-
בולע.
לא
ראיתיך
-
כי
בפתאום
בלעתיך
,
על
כן
לא
ראיתיך;
וזה
מכחש.
אם
יבלענו
ממקומו
-
יש
'אם'
שהוא
במקום
'אשר'
,
כמו
"אם
כסף
תלוה
את
עמי"
(שמ'
כב
,
כד)
,
שפירושו:
כאשר
כסף;
"ואם
מזבח
אבנים
תעשה
לי"
(שמ'
כ
,
כב);
"ואם
תקריב
מנחת"
(וי'
ב
,
יד);
כל
אילו
מתפרשים
'כאשר'.
גם
זה
נמי
כך
מתפרש:
אשר
יבלענו
השם
לזה
הרשע
ממקומו
,
וכחש
בו
מקומו
,
לומר:
לא
ראיתיך
מעולם.
כלומר:
כך
יעקרהו
השם
,
שלא
יראה
לו
שום
סימן
אנה
עמד.