תנ"ך - כי־שאל־נא
לדר
רישון
וכונן
לחקר
אבותם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־שְׁאַל־נָ֭א
לְדֹ֣ר
רִישׁ֑וֹן
וְ֝כוֹנֵ֗ן
לְחֵ֣קֶר
אֲבוֹתָֽם:
(איוב פרק ח פסוק ח)
כִּי־שְׁאַל־נָא
לְדֹר
רִישׁוֹן
וְכוֹנֵן
לְחֵקֶר
אֲבוֹתָם:
(איוב פרק ח פסוק ח)
כי־שאל־נא
לדר
רישון
וכונן
לחקר
אבותם:
(איוב פרק ח פסוק ח)
כי־שאל־נא
לדר
רישון
וכונן
לחקר
אבותם:
(איוב פרק ח פסוק ח)
לדר
-
ב'
חסר
יחידאין
(היינו:
כשהמלה
מופיעה
יחידה
ללא
הצרוף
'דור
ודור'
,
ובלשונות
שונים):
יהו'
יז
,
יא;
איוב
ח
,
ח.
כי
שאל
נא
לדר
רישון
אין
כמהו
במקרא
חסר
ולמה
כי
הדור
הראשון
לא
נכללו
כל
המצות
שבתורה
והוא
מחוסר
מצות
הרבה
לכן
הוא
מיוחד
במקרא
כי
המצות
לא
נכללו
אלא
על
יד
משה
אדנינו
.
לדר
-
ב'
יחיד'
חס';
רישון
-
ל'
כת'
כן.
לדור
רישון
-
על
דור
ראשון;
כמו
"כי
שאל
נא
לימים
ראשונים"
(דב'
ד
,
לב).
וכונן
-
הכן
והזדמן
לעמוד
על
חקרי
אבותם.
כי
שאל
נא
לדור
ראשון
(בנוסחנו:
רישון)
-
שאל
אל
הקדמונים
כי
חכמים
המה
,
אם
דבריי
אמת.
וכונן
לחקר
אבותם
-
מלה
כפולה.
כי
שאל
נא
לדור
ראשון
(בנוסחנו:
רישון)
-
לראשונים
שהיו
לפניך
,
והם
יורוך
ויאמרו
לך
מה
שהיה
בימיהם.
וכונן
לחקר
אבותם
-
וגם
תוכל
לשאול
ולחקור
מהם
מה
שאירע
בימי
אבותם;
שרוב
בני
אדם
חיים
שני
דורות:
דור
שלאביו
,
משנולד
האב
עד
שהוליד
בן
,
ודור
הבן
,
משנולד
עד
שיוליד
גם
הוא.
וכונן
עצמך
לחקור
אחר
מעשה
אבותם.
כי
שאל
נא
לדור
ראשון
-
ודרוש
נכונה
על
מה
חקרו
הראשונים
מאבותם
,
שהם
קדמוני
הקדמונים;
וכן
"שאל
נא
לימים
הראשונים"
(ראה
דב'
ד
,
לב).
כי
שאל
נא
לדורות
הקודמים
וכונן
אל
מה
שחקרו
אבותיהם;
כי
אנחנו
נצטרך
בזה
לקבל
עדות
מהם
,
לפי
שתמול
אנחנו
ולא
נדע
העניינים
אשר
יצטרכו
לזמן
ארוך
לעמוד
עליהם
מן
החוש
,
לקוצר
זמננו.
הלא
הם
יורוך
האמת
ויאמרו
לך
מה
שנתפרסם
להם
מן
החוש
,
עם
מה
שהוציאו
משכלם.
רישון
-
היו"ד
תחת
אל"ף.
וכונן
-
צווי
מבניין
'מרובע'
,
והוא
פועל
יוצא
ללב
(ראה
פירוש
המענה).
כי
שאל
נא
-
עתה
-
בעבור
דור
ראשון
(בנוסחנו:
רישון)
,
והוא
דור
נח;
כי
הראשונים
לו
ספו
תמו
(ע"פ
תה'
עג
,
יט)
בימי
המבול.
וכונן
עצמך
או
לבך
בעבור
מה
שחקרו
על
אבותם
,
דור
המבול
,
שמתו
טרם
קצם;
והעניין:
כן
היית
חי
זמן
ארוך
כדור
ראשון
,
"אם
זך
וישר
אתה"
(לעיל
,
ו).
וכונן
-
לכך
לחקר
אבותם
של
ראשונים
,
והם
יגידו
לך
דבר
זה.