תנ"ך - לא־יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹֽא־יִ֭תְּנֵנִי הָשֵׁ֣ב רוּחִ֑י כִּ֥י יַ֝שְׂבִּעַ֗נִי מַמְּרֹרִֽים: (איוב פרק ט פסוק יח)

טקסט וניקוד:

לֹא־יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים: (איוב פרק ט פסוק יח)

טקסט בלבד:

לא־יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים: (איוב פרק ט פסוק יח)

תיקון קוראים:

לא־יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים: (איוב פרק ט פסוק יח)
איוב ישבעני ממררים. קינה השביעני במרורים. איוב חס' קינה של' .

ישבעני - ל'; ממררים - ל'.

לא יתנני - אינו מניחני להשיב רוחי אלי.

לא יתנני - ואם יחפוץ לא יניחני להשיב רוחי אלי , כי ישביעני ממרורים אם טוב בעיניו; ועל כל אלה נפחדתי. רוחי - 'אליינא' בלעז. ממרורים - שם דבר , כמו "ממתקים" (שה"ש ה , טז).

לא יתניני השב רוחי. רוחי - נשימתי; 'מאאליינא' בלעז.

כי ישבעיני - אם בכח בא בחיל ופרשים , הנה אמיץ הוא , ואם למשפט מי יועידני ― מן 'יעד' , 'יושִבֵני' מן 'ישב' ― מי יקח בינינו יום מועד וישית ידו על שנינו (ראה להלן , לג).

לא יניחנו להשיב רוחו וינפש , כי ישביעני תמיד ממרורים.

וכאשר השלים איוב התנצלות על מה שהיה מוכיח אותו בלדד , במה שהיה מריב עם השם יתברך ולא היה מתחנן לפניו להעביר רעתו , שב להשיב על דבריו במה שהיה מניח , שאם היה איוב זך וישר , היו אלו הרעות הבאות עליו - טובות באחרית (איוב ח , ו - ז); ואמר: הנה מכתי אנושה מאד (ע"פ יר' טו , יח) על לא חמס בכפי (ע"פ איוב טז , יז) , כי השם יתברך יכתת אותי בסערה והרבה פצעי על לא פשע ועל לא חטאת; וזה בתמידות , עד שלא יתנני השב רוחי , כי ישביעני תמיד מקרים מרים. ואיך ראוי שיקראו כמו אלו הרעות הנפלאות 'טובות'?!

השב רוחי - פירושו: השקט , מן "בשובה ונחת" (יש' ל , טו). ישביעַני - מורכב מן 'ישביע' ו"השביעַני" (איכה ג , טו). ממרורים - המ"ם נוסף. ויש אומרים שהוא אות שרות , ובא בפתח תחת חרק.

לא יתן לי להשקיט רוחי.

כי ישביעני - נתחלף הסגול בפתח , כמו "יאהבני אישי" (בר' כט , לב).
ריכוז קישורים