תנ"ך - חלפו עם־אניות אבה כנשר יטוש עלי־אכל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חָ֭לְפוּ עִם־אֳנִיּ֣וֹת אֵבֶ֑ה כְּ֝נֶ֗שֶׁר יָט֥וּשׂ עֲלֵי־אֹֽכֶל: (איוב פרק ט פסוק כו)

טקסט וניקוד:

חָלְפוּ עִם־אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי־אֹכֶל: (איוב פרק ט פסוק כו)

טקסט בלבד:

חלפו עם־אניות אבה כנשר יטוש עלי־אכל: (איוב פרק ט פסוק כו)

תיקון קוראים:

חלפו עם־אניות אבה כנשר יטוש עלי־אכל: (איוב פרק ט פסוק כו)
כנשר - ד' (רפין): דב' לב , יא; חב' א , ח; מש' כג , ה; איוב ט , כו.

אבה - ל'; כנשר - ד'; יטוש - ל'.

אבה - שם נהר שוטף. יטוש - יפרח.

עם אניות איבה - כאניות החולפות ועוברות מהרה. כנשר יטוש עלי אוכל - וכנשר יטוס בטיסתו מהרה כשרואה אוכל , כן חלפו ימיי מהרה. איבה - שם מקום. 7

חלפו עם אניות אבה - פתרון: חלפו ימיי מהרה יותר מהליכת אניות איבה - שם נהר שוטף שספינות העוברות בו רצות במרוצה. ורבי מנחם ברבי חלבו פירש אניות אבה - ספינות טעונות פירות שהוא דבר קל , וקלות במרוצתן לפי שנושאות דבר קל. כנשר יטוש עלי אוכל - שעף מהרה מפני שחש לאכול.

אבה - יש אומרים: שם מקום או (ראה רש"י; השרשים: 'אבה') שם נהר שוטף. ויש אומרים: פירות (ראה ת"י); כמו "ואנביה שגיא" (דנ' ד , ט). והראשון נכון. יטוש - אין לו ריע במקרא; ופירושו 'יעוף' , לפי העניין.

יטוש - יפרח עלי אוכל , שאז ממהר , יחוש לאכול.

אניות אבה - אמר התרגום: "ספינן קלילן דמרי דבבו דאזלין למיבז" , מלשון "איבה" (בר' ג , טו). יטוש - וימהר כנשר חש לאוכל: "כנשרא דטאיס למיכל" (ראה תרגום איוב). ובלשון הגדה: 'טיסין באוירא'.

אניות אבה - הוא מעניין 'רצון' , והם האניות שישיגו רצונם בהם ההולכים בים להשחית , כי הם יצטרכו ללכת במהירות אל אשר ירצו. יטוש - יעוף.

הנה ימי , עם צדקתי ותום לבבי , הלכו במהירות בלא חמדה , כמו שילכו במהירות האניות המתוקנות בתכלית התקון בים , וכמו שיעופף במהירות הנשר כשיבקש האוכל.

אבה - שם מקום או שם נהר; ולא יתכן להיותו מן 'איבה'. או המלה מן "אביון" (איוב ה , טו). ואבה - שם דבר , וכן "למי אוי למי אבוי" (מש' כג , כט); ו'אביון' - שם תאר , כטעם 'מתאוה' , מן "לא יאבה יי'" (דב' כט , יט). יטוש - יחוש; ותרגום "חש לאכול" (חב' א , ח): "דטאיס למיכל" (ת"י) , ופירושו: ימהר.

ברחו , חלפו - אינם דביקים עם וימי , רק עם הרצים הבורחים ממקום עניים , ורכבו אניות התאוה והחפץ , וחלפו לראות טובה. וזה משל נחמד ופירוש נכון; והעד: כנשר יטוש עלי אוכל. ובאמרו רץ ואחר כן ברחו - כמוהו "ויבא אלי אנשים" (יח' יד , א) , ורבים כן.

איבה - שם נהר גדול. יטוש - יפרח מהרה.
ריכוז קישורים