תנ"ך - יגרתי
כל־עצבתי
ידעתי
כי־לא
תנקני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יָגֹ֥רְתִּי
כָל־עַצְּבֹתָ֑י
יָ֝דַ֗עְתִּי
כִּי־לֹ֥א
תְנַקֵּֽנִי:
(איוב פרק ט פסוק כח)
יָגֹרְתִּי
כָל־עַצְּבֹתָי
יָדַעְתִּי
כִּי־לֹא
תְנַקֵּנִי:
(איוב פרק ט פסוק כח)
יגרתי
כל־עצבתי
ידעתי
כי־לא
תנקני:
(איוב פרק ט פסוק כח)
יגרתי
כל־עצבתי
ידעתי
כי־לא
תנקני:
(איוב פרק ט פסוק כח)
יגרתי
-
ד'
חסר:
דב'
ט
,
יט;
תה'
קיט
,
לט;
איוב
ג
,
כה;
ט
,
כח.
יגרתי
-
[ד'
חס'];
עצבתי
-
[ל'].
יגורתי
כל
עצבותי
-
שלא
יניחוני
מלצעוק.
ידעתי
כי
לא
תנקני
-
מעוני
,
מלהפרע
ממני.
אם
אמרי
אשכחה
שיחי
וגו'
,
אז
בשחת
תטבליני
-
כל
חמשה
מקראות
הללו
מליצה
אחת
ופשר
אחד;
וכה
פתרונו:
אם
אני
אומר:
אשכחה
שיחי
-
אסיר
מליבי
דברים
שאני
מדבר
מרוב
צערי
,
כאילו
הם
שכוחין
ממני
,
אעזבה
ואבליגה
-
אניח
חמתי
ואתחזק
לסבול
מכאובי
ולא
אצעק
ולא
אתרעם
עליהם
עוד
מעתה
,
לפי
שיגורתי
כל
עצבותיי
,
ידעתי
כי
לא
תנקיני
אם
אדבר
דברים
יתירין;
ואומר
לי
ליבי:
אנכי
ארשע
אם
אדבר
דברים
יתירין.
למה
זה
הבל
איגע
לעצור
במיליי?
לשוא
הינחתי
חמתי
,
לשוא
אחריש
ואתאפק
(ע"פ
יש'
מב
,
יד)
,
מפני
שכל
זה
איננו
שוה
לי
(ע"פ
אס'
ה
,
יג);
שאם
התרחצתי
במי
שלג
והזכותי
בבור
כפיי
,
כאילו
אז
בשחת
תטבלני
וכאילו
תעבוני
שלמותיי
ולא
יטהרוני
מי
שלג
ובורית.
למה?
עצבותי
-
מן
"בעצבון"
(בר'
ג
,
יז).
יגורתי
כל
עצבותי
-
שמתחדשות
ונוספות.
אם
אמרי
אשכחה
שיחי
והטענות
שיש
לי
לצדק
את
עצמי
,
ואעזוב
חמתי
ואתחזק
,
אולי
אנצל
בסבלי
הייסורין
-
יגורתי
כי
גם
כן
יבואו
כל
עצבותי
,
וידעתי
כי
לא
תנקני
בעבור
שתיקתי;
כי
כן
שתקתי
מתחלה
ולא
הועיל
לי.
כל
עצבותי
-
כל
הכעסים
אשר
לי.
אם
אמרתי
אשכח
שברי
ואעזוב
כעסי
ואחזק
מעט
-
הנני
ירא
מאד
כל
הכעסים
אשר
לי
,
הם
שכבר
ידעתי
שלא
תנקני
באחרית
מאלו
הרעות.
עצבותי
-
מן
"עצבון"
(בר'
ג
,
יז).
עצבותי
-
מכאוביי
המעצבים
לבי.
לא
תנקני
-
אם
אנכי
רשע.
למה
זה
אשיח
ואכעס
על
קורותי
,
כי
הבל
יגיעת
הדבור
והכעס
,
כי
לא
יועילו
לי.
יגורתי
כל
עצבותי
-
לשון
"עצבון"
(בר'
ג
,
יז)
הוא:
אני
ירא
שלא
תכביד
יסוריי
יותר;
וידעתי
בבירור
כי
לא
תנקני.