תנ"ך - אנכי
ארשע
למה־זה
הבל
איגע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָנֹכִ֥י
אֶרְשָׁ֑ע
לָמָּה־זֶּ֝ה
הֶ֣בֶל
אִיגָֽע:
(איוב פרק ט פסוק כט)
אָנֹכִי
אֶרְשָׁע
לָמָּה־זֶּה
הֶבֶל
אִיגָע:
(איוב פרק ט פסוק כט)
אנכי
ארשע
למה־זה
הבל
איגע:
(איוב פרק ט פסוק כט)
אנכי
ארשע
למה־זה
הבל
איגע:
(איוב פרק ט פסוק כט)
למה
זה
הבל
איגע
-
לבא
במשפט.
אנכי
ארשע
-
אחרי
שאני
יודע
שאהיה
רשע
במשפט
,
למה
זה
הבל
איגע
לבא
בדין
לפניו?
שאם
הייתי
מרוחץ
במי
שלג
זך
,
ובר
בנקיון
כפים
,
אז
בשחת
תטבלני
להיות
נמאס
ונתעב
בכמה
וכמה
עונות
וחטאים.
אם
אמרי
אשכחה
שיחי
וגו'
,
אז
בשחת
תטבליני
-
כל
חמשה
מקראות
הללו
מליצה
אחת
ופשר
אחד;
וכה
פתרונו:
אם
אני
אומר:
אשכחה
שיחי
-
אסיר
מליבי
דברים
שאני
מדבר
מרוב
צערי
,
כאילו
הם
שכוחין
ממני
,
אעזבה
ואבליגה
-
אניח
חמתי
ואתחזק
לסבול
מכאובי
ולא
אצעק
ולא
אתרעם
עליהם
עוד
מעתה
,
לפי
שיגורתי
כל
עצבותיי
,
ידעתי
כי
לא
תנקיני
אם
אדבר
דברים
יתירין;
ואומר
לי
ליבי:
אנכי
ארשע
אם
אדבר
דברים
יתירין.
למה
זה
הבל
איגע
לעצור
במיליי?
לשוא
הינחתי
חמתי
,
לשוא
אחריש
ואתאפק
(ע"פ
יש'
מב
,
יד)
,
מפני
שכל
זה
איננו
שוה
לי
(ע"פ
אס'
ה
,
יג);
שאם
התרחצתי
במי
שלג
והזכותי
בבור
כפיי
,
כאילו
אז
בשחת
תטבלני
וכאילו
תעבוני
שלמותיי
ולא
יטהרוני
מי
שלג
ובורית.
למה?
אנכי
ארשיע
(לפנינו:
ארשָע)
-
אנכי
אתחיב
להיות
כרשע
,
ולמה
זה
הבל
איגע
-
להעמיד
עצמי
מלהתאונן.
אנכי
ארשע
-
יאמר
,
כי
אם
יצעק
וילמד
זכות
על
עצמו
גם
כן
יהיה
רשע
בדינו
,
ולמה
זה
הבל
איגע
לצעוק
ולטעון?
והנה
אין
טוב
לשתוק
ולהבליג
ולא
לצעוק
חמס
,
כענין
'אוי
לי
אם
לא
אמרתי'
(ראה
משנה
כלים
יז
,
טז).
הנה
אם
רשעתי
,
למה
זה
הבל
איגע
להתחנן
לפני
השם
יתברך
,
כמו
שאתה
מיעץ
אותי?
הנה
אע"פ
שהתרחצתי
בימי
שלג
להסיר
לכלוך
החטאים
ההם
,
והזכותי
כפי
בנקיות
-
לא
יועיל
לי
,
לפי
שמכאוביהם
-
באופן
שלא
יועיל
לי
שובי
אל
השם
יתברך
אם
היה
שרשעתי
,
לפי
שהם
פונים
אל
המות;
ולזה
כשאקוה
ההמלט
בהתחנני
אל
השם
יתברך
,
אז
יגיעני
המות
ויביאני
אל
שיתעבוני
שלמותי
להיות
מת.
עצבותי
-
מכאוביי
המעצבים
לבי.
לא
תנקני
-
אם
אנכי
רשע.
למה
זה
אשיח
ואכעס
על
קורותי
,
כי
הבל
יגיעת
הדבור
והכעס
,
כי
לא
יועילו
לי.