תנ"ך - האמר
לחרס
ולא
יזרח
ובעד
כוכבים
יחתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָאֹמֵ֣ר
לַ֭חֶרֶס
וְלֹ֣א
יִזְרָ֑ח
וּבְעַ֖ד
כּוֹכָבִ֣ים
יַחְתֹּֽם:
(איוב פרק ט פסוק ז)
הָאֹמֵר
לַחֶרֶס
וְלֹא
יִזְרָח
וּבְעַד
כּוֹכָבִים
יַחְתֹּם:
(איוב פרק ט פסוק ז)
האמר
לחרס
ולא
יזרח
ובעד
כוכבים
יחתם:
(איוב פרק ט פסוק ז)
האמר
לחרס
ולא
יזרח
ובעד
כוכבים
יחתם:
(איוב פרק ט פסוק ז)
האומר
לחרס
-
לשמש:
דום
(ראה
יהו'
י
,
יב)!
והוא
שמר
אמרת
מלך
ולא
יזרח
(ראה
שם
,
יג).
ובעד
-
וכנגד
הכוכבים
יסגור
מחיצה
,
ולא
יאירו.
לחרס
-
כמו
"בטרם
יבא
החרסה"
(שו'
יד
,
יח).
האומר
לחרס
ולא
יזרח
-
כדכתיב
"שמש
בגבעון
דום
וירח
בעמק
איילון"
(יהו'
י
,
יב).
ואין
הירח
דוממת
אלא
אם
כן
כוכבים
ומזלות
דוממים
עמה
,
שאינן
יוצאין
להאיר
אלא
עם
הירח;
וזהו
שנאמר:
ובעד
כוכבים
יחתום
-
יסגור
,
פתרון:
סוגר
בעדם
כשהוא
רוצה
,
שאינן
יוצאין
להאיר
לעולם.
וכה
פתרון
המקרא:
האומר
לחרס
ולא
יזרח
-
לא
תאמר
בפמיליא
שלמטה
בלבד
הוא
שולט
,
אלא
אפילו
בפמיליא
שלמעלה
,
כחמה
ולבנה
ששולטין
מסוף
העולם
ועד
סופו
,
שמאירין
לכל
העמים
אשר
תחת
כל
השמים
(ע"פ
דב'
ד
,
יט);
וכשהוא
רוצה
,
אומר
לחרס
ולא
יזרח
,
וכמו
כן
בעד
כוכבים
יחתום
,
שאינן
מאירין.
חרס
הוא
שמש
,
כמו
"בטרם
יבוא
החרסה"
(שו'
יד
,
יח).
והרי
דברים
קל
וחומר:
בכל
פמיליא
שלמעלה
ושלמטה
הוא
שולט
ודן
אותם
כרצונו
ואינן
עומדין
נגדו
,
"אף
כי
אנכי
אעננו
אבחרה
דבריי
עמו"
(להלן
,
יד).
לחרס
-
לשמש;
כמו
"בטרם
יבא
החרסה"
(שו'
יד
,
יח).
יחתום
-
יעלים.
האומר
לחרס
ולא
יזרח
-
הוא
קדרות
השמש
בגזרתו
,
שמורה
על
הסרת
מלכות
וקום
ממשלה
אחרת.
ובעד
כוכבים
יחתום
-
לסכל
עצת
החכמים
הוברי
שמים
והחוזים
בכוכבים
(ע"פ
יש'
מז
,
יג).
והנה
המלכים
וחכמי
יועציהם
בידו.
לחרס
-
הוא
השמש.
יחתום
-
יסגור
,
עד
שלא
יראו
הם
הככבים
ההם
,
וזה
בעמוד
קצתם
תחת
קצת;
ויהיה
שב
אל
כוכבי
לכת
לבד.
או
שיסתרו
באור
השמש
,
ויהיה
שב
אל
כל
הככבים.
או
יהיה
הרצון
באמרו
ובעד
ככבים
יחתום
-
רוצה
לומר:
כל
כך
יעדר
אור
השמש
בעת
הלקוי
,
עד
שיראו
הככבים.
הנה
אומר
לשמש
ולירח
ולא
יזרח
,
וזה
יהיה
בעת
דבוקו
עם
הירח
,
ולא
היה
לירח
מרחב
לפי
הנראה.
ואע"פ
שהשמש
חזק
האור
,
עד
שמרוב
אורו
ימנע
הֵרָאוּת
הככבים
,
הנה
ימנע
הירח
אורו
ממנו
ולא
יאיר.
וכזה
יקרה
בשאר
ככבי
לכת
שיעדר
אורם
כשיסתירו
אותם
השפלים
מהם.
לחרס
-
לשמש;
וכן
"בטרם
תבא
(לפנינו:
יבא)
החרסה"
(שו'
יד
,
יח).
יחתום
-
פירושו:
יעלים
או
יסתיר.
לחרס
-
כי
הוא
(השמש)
גדול
מכל
המאורים
בנגהו
ובאורו.
ולא
יזרח
-
על
פני
ארץ
,
בהתחבר
הלבנה
עם
השמש.
ובעד
הכוכבים
המאירים
על
הארץ
יחתם
-
יעלים
אורם.
האומר
לחרס
-
לשמש;
כמו
"יבוא
החרסה"
(שו'
יד
,
יח).