תנ"ך - נטה שמים לבדו ודורך על־במתי ים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

נֹטֶ֣ה שָׁמַ֣יִם לְבַדּ֑וֹ וְ֝דוֹרֵ֗ךְ עַל־בָּ֥מֳתֵי יָֽם: (איוב פרק ט פסוק ח)

טקסט וניקוד:

נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל־בָּמֳתֵי יָם: (איוב פרק ט פסוק ח)

טקסט בלבד:

נטה שמים לבדו ודורך על־במתי ים: (איוב פרק ט פסוק ח)

תיקון קוראים:

נטה שמים לבדו ודורך על־במתי ים: (איוב פרק ט פסוק ח)
ודורך - ל' מל'.

נוטה שמים לבדו - ומלאכים נבראו ביום שני; שלא תאמר: מיכאל מתח בצפון , וגבריאל בדרום. על במתי ים - על גובהי ים. ועל מעשה בראשית נאמר , שגבהו המים התחתונים לרום למעלה , ודְרָכָם (ראה או"מ ע' 413 ).

נטה שמים לבדו - בנוהג שבעולם , בשר ודם מותח אוהל קטן , על ידי שהוא גבוה באמצע , אינו יכול לנטותו לבד; והרקיע הוא עשוי כמין כיפה , והוא נטהו לבדו. ודורך על במותי ים - כשהן עולין להציף את העולם ומתגעשין לצאת ממקומן , הוא דורך עליהם ומשפילם; כשם שאמר דוד "משביח שאון ימים" (תה' סה , ח) - משפיל שאון ימים; וכן "בשוא גליו אתה תשבחם" (תה' פט , י) - אתה תכניעם. וזו היא מדה יתירה ומפליא לעשות (ע"פ שו' יד , יח) , שאין בשר ודם יכול לעשות כיוצא בה. בנוהג שבעולם: בשר ודם דורך במידת היבש עד שמכניס הגודש בתוך המידה , אבל במידת הלח אינו יכול להכניס המרובה במועט , אבל הקדוש ברוך הוא דורך על במותי ים - כשגליו מתגעשין והומין ועולין הוא מכניען במקומם , שלא יעברו את חוקם אשר שם חול גבול לים (ע"פ יר' ה , כב) , ומכניס המרובה במועט.

נוטה שמים לבדו - על כן יש לו ממשלה בשמש ובכוכבים לחתום בעדם כרצונו (ראה לעיל , ז). גם הוא דורך - על במות אשר יעשה הים בשוא גליו , ומשקיט שאונם (ע"פ תה' פט , י).

ודורך על במתי ים - עניינו , שהוא נוטה הגשם שידרוך על במתי ים , והוא השמים וככביו ההולכים באיזור גלגל המזלות , או נוטים ממנו מעט לצפון ולדרום.

הוא נוטה שמים לבדו בזולת אמצעי בינו וביניהם בעת הבריאה; ואולם היסודות ומה שהורכב מהם - בראם באמצעות הגרמים השמימיים. והוא לבדו נוטה הגשם שידרוך על במתי ים , והוא השמים וככביו ההולכים באיזור גלגל המזלות או נוטים ממנו מעט לצפון ולדרום , כמו ככבי לכת והככבים הקיימים אשר בשתים עשרה המזלות.

במתי - גבהי; כי כל במה - רמה.

נוטה שמים - הם הגלגלים המקיפים , אשר בתנועתם עומדים הארץ וצבאותם. לבדו - מאין עוזר. ודורך - כטעם "דרכת בים סוסיך" (חב' ג , טו). במתי ים - גבהי מים. והארץ (ראה לעיל , ו) היא העפר; שמים הם אש; ים - המים (ראה פירושו שם).
ריכוז קישורים