תנ"ך - ונתנו
בני
אהרן
הכהן
אש
על־המזבח
וערכו
עצים
על־האש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְ֠נָתְנוּ
בְּנֵ֨י
אַהֲרֹ֧ן
הַכֹּהֵ֛ן
אֵ֖שׁ
עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ
וְעָרְכ֥וּ
עֵצִ֖ים
עַל־הָאֵֽשׁ:
(ויקרא פרק א פסוק ז)
וְנָתְנוּ
בְּנֵי
אַהֲרֹן
הַכֹּהֵן
אֵשׁ
עַל־הַמִּזְבֵּחַ
וְעָרְכוּ
עֵצִים
עַל־הָאֵשׁ:
(ויקרא פרק א פסוק ז)
ונתנו
בני
אהרן
הכהן
אש
על־המזבח
וערכו
עצים
על־האש:
(ויקרא פרק א פסוק ז)
ונתנו
בני
אהרן
הכהן
אש
על־המזבח
וערכו
עצים
על־האש:
(ויקרא פרק א פסוק ז)
וְיִתְּנוּן
בְּנֵי
אַהֲרֹן
כָּהֲנָא
אִישָׁתָא
עַל
מַדבְּחָא
וִיסַדְּרוּן
אָעַיָא
עַל
אִישָׁתָא
:
בני
אהרן
הכהן
-
ג'
(בלישנא):
*וי'
א
,
ז;
יהו'
כא
,
ד
,
יג.
בני
אהרן
הכהן
ג'
ונתנו
ויצא
הגורל
למשפחת
הקהתי
ודבתר'.
ונתנו...
אש
-
אע"פ
שהאש
יורדת
מן
השמים
,
מצוה
להביא
מן
ההדיוט
(ראה
תו"כ
ויקרא
נדבה
פרשתא
ד
פרק
ה
,
י).
בני
אהרן
הכהן
-
כשהוא
בכיהונו;
הא
אם
עבד
בבגדי
כהן
הדיוט
,
עבודתו
פסולה
(ראה
שם
,
ט).
ונתנו
בני
אהרן
-
שלא
יגשו
הלוים.
וזאת
מצוה
על
הכהנים
,
ולא
פחותים
משנים.
והפשיט
את
העולה
-
מצוה
שיפשיטנה
כולה
,
ואחרי
כן
ינתח
אותה.
ואמר
והפשיט
ונתח
-
כי
בבעל
הקרבן
ידבר
,
כאשר
אמר
"וסמך"
(לעיל
,
ד)
,
"ושחט"
(לעיל
,
ה);
כי
ההפשטה
והנתוח
אינן
עבודות
,
וכשרות
בזר
,
ולכך
חזר
אחרי
כן:
ונתנו
בני
אהרן.
וכן
רחיצת
הקרבים
כשרה
בזר
,
ולכך
אמר
"וקרבו
וכרעיו
ירחץ
במים"
(להלן
,
ט)
-
בעל
הקרבן
,
ואחרי
כן
"והקטיר
הכהן"
(שם).
ואמר
לשון
רבים:
ונתנו
,
וערכו
-
כי
בכל
מצות
הכהונה
יאמר
כן;
בעבור
שהכהנים
רבים
,
יֵאספו
בבית
השם
לעשות
העולה
וברוב
עם
הדרת
מלך
(ע"פ
מש'
יד
,
כח);
אבל
איננו
עיכוב
,
שהרי
לימד
למטה
"וערך
הכהן
אותם"
(להלן
,
יב).
והפשיט
,
ונתח
,
ונתנו
בני
אהרן
אש
-
אין
זה
הסֵדר;
שהראוי
,
שיערכו
הכהנים
המערכה
ואחרי
כן
ינתחו
העולה
,
וכך
היה
סדר
מערכה
בתמיד.
וכן
מה
שאמר
"וערכו
בני
אהרן
הכהנים
את
הנתחים
את
הראש
ואת
הפדר
על
העצים
אשר
על
האש"
(להלן
,
ח)
,
ואחרי
כן
"והקרב
והכרעים
ירחץ"
(להלן
,
יג)
-
אין
הצוָאה
שיעשה
כסדר
הזה
,
כי
העריכה
היא
הקטרת
הנתחים
שצוה
למטה
,
"והקטיר
הכהן
את
הכל"
(להלן
,
ט)
,
ואם
כן
אין
הסדר
שיעלה
הנתחים
והראש
והפדר
על
האש
שבמזבח
ואחרי
כן
ירחץ
הקרב
והכרעים
ויקטירם!
אבל
תחלה
ינתח
וירחץ
,
ואחרי
כן
יעלה
הכל
על
האש
ויקטיר.
אבל
ענין
הכתוב
,
שהקדים
זריקת
הדם
-
ללמד
שהיא
קודמת
לכל
דבר
,
ואחרי
כן
צוה
בהקטרת
אברים
ואמר
,
שיפשיט
וינתח
להעריך
אותם
על
האש
אחרי
רחיצת
הקרב
והכרעים
,
ואז
יקטיר
הכל
כאחת;
וזהו
שאמר
"את
הכל"
(שם).
והכונה
ששָנה
הכתוב
באברים
,
לומר
"וערכו...
על
האש"
(להלן
,
ח)
,
"והקטיר..."
(להלן
,
ט)
-
ללמד
שאחר
שיסדרם
על
האש
,
לא
יניחם
,
עד
שיבער
בהם
האש
ויאכל
אותם
ותעלה
מהם
הקטרת.
וכן
מה
שהקדים
הֶפְשֵט
ונתוח
למערכת
האש
-
ללמד
שאין
בעולת
הנדבה
חובה
להקדים
לה
מערכה
כעולת
התמיד
,
שנצטוינו
"ובער
עליה
הכהן
עצים
בבקר
בבקר"
(וי'
ו
,
ה)
,
והיא
קודמת
לכל
דְבר
המזבח
,
כמו
שמפורש
במסכת
יומא
(לג
,
א).
ונתנו
בני
אהרן
הכהן
אש
על
המזבח
-
למדנו
שנתינת
האש
על
המזבח
לא
יהיה
כי
אם
בכהן
בעת
שהוא
בכהונו.
וזאת
ההצתה
,
רוצה
לומר
הצתת
האש
,
היתה
בבקר
על
המזבח
,
כמו
שיתבאר
בפרשת
'צו'
(ראה
וי'
ו
,
ה).
וערכו
עצים
על
האש
-
אין
הרצון
בזה
מערכת
העצים
אשר
היו
עושים
שם
בהדליקם
האש
,
אבל
אלו
העצים
היו
נותנים
שם
בשומם
הנתחים
על
המזבח
בדרך
שיהיו
הנתחים
על
העצים
אשר
הם
באש
,
כמו
שזכר
בפסוק
הבא
אחר
זה
(להלן
,
ח).
שאם
היתה
הכונה
בזה
במערכת
העצים
הנעשית
בבקר
להדליק
האש
,
הנה
אפשר
שלא
יהיה
עצים
בעת
הנתחים
על
המזבח
,
להיות
האש
בוער
בהם
קודם
זה.
ולזה
אמרו
ז"ל
(ראה
יומא
כו
,
ב)
שהוא
היה
מִצְוה
לשני
גזירי
עצים
שהיו
משימים
שם
שני
כהנים
בעת
עריכת
נתחי
העולה
על
המזבח
,
לפי
שאי
אפשר
קיום
מה
שאמר
וערכו
עצים
על
האש
בפחות
משני
כהנים;
וזה
אמנם
יהיה
בתמיד
של
בין
הערבים.
ואולם
בתמיד
של
שחר
יספיק
בכהן
אחד
שישים
שני
גזירי
עצים
,
שנאמר
בפרשת
'צו':
"ובער
עליה
הכהן
עצים
בבקר
בבקר
וערך
עליה
העולה
והקטיר
עליה
חלבי
השלמים"
(וי'
ו
,
ה);
למדנו
משם
שבכהן
אחד
די
בתמיד
של
שחר.
ולזה
יהיה
זה
המאמר
שהקפיד
שיהיה
נעשה
בשני
כהנים
,
בתמיד
של
בין
הערבים.